פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2007-03-17

טראנס למציאת מקור הכוח הפנימי האישי.

רכיבים: תיפוף כמו פעימות לב.

מהלך הטראנס:
עצמו עיניים. תנו לעצמכם רגע לנשום. לשאוף אוויר דרך האף ואז לשחרר אותו דרך הפה. החליטו במודע להביט פנימה. עמוק. תנו לעצמכם להקשיב לפעימות הלב- ודעו שחייכם קשורים ומסונכרנים לכל החיים האחרים- מחוברים בשרשרת.
ראו סביבכם יער עצום מימדים. יש בו עצים- ציפורים- פרחים צבעוניים, סלעים והרים- חושו את פעימת הלב של היער, קחו רגע להנות המראה המלבלב מסביב. קחו עוד רגע לחוש רגשית את היער מסביב. בחרו עץ, או פרח או סלע והקשיבו לקצב החיים שלו, לפעימת ליבו.

כשאתם מוכנים תתחילו להתקדם לקראת מרכז היער. חפשו במרכז היער עץ שקורא לכם. הוא יכול להיות אלון עתיק, צפצפה כסופה, ערבה בוכיה- אלה מאדימה…. חבקו את העץ. הרגישו את פעימות ליבכם משתלבים עם קצב חייו של עץ. קחו את הזמן לחוש זאת. את האיחוד הזה- את היופי הזה שקורן ומאחד את קו חייכם. נישמו.
החליטו שאתם ורוצים להביט מתחת לעץ. לשורשיו.
החליקו בקלילות מגזע העץ אל שורשיו. אתם בתוך האדמה הקרירה והנעימה. רקב עלים ושורשים סביבכם. מצאו את אחד השורשים ולימדו אותו. איך הוא נראה? מה המרקם שלו? מה הצבע שלו?
על השורש יש סמל. קחו את הזמן להכיר אותו. האם הוא סימטרי? האם הוא הוא סגור- או פתוח? שננו את מראהו של הסמל.

כשאתם מוכנים לעזוב את השורשים החליקו מטה אל תוך האדמה העמוקה יותר. אתם עוברים את שכבות הסלע אל תוך כוך ענקי וחשוך. הכוך מואר באור של אלפי אבני חן מנצנצות באור יקרות. במרכז הכוך יש חצובה מסלע ועליה יש חפץ. לימדו את החפץ. ממה הוא עשוי? האם הוא עשוי שנהב בהיר? קרן כהה? אבן? פלסטיק- סיבים טבעיים? אולי הוא עשוי צדף?
החזיקו את החפץ בידכם- מה התחושה שאתם מקבלים?
כשאתם מוכנים השיבו את החפץ למקום.

החליטו שאתם הולכים יותר עמוק. החליקו בקלילות של מים בין נקיקי סלע עמוק יותר אל תוך האדמה. אתם מגיעים לתוך בלוע תת קרקעי של לבה בוערת וזוהרת. נהרות של לבה גועשים בקצב משלהם. היזכרו בפעימות ליבכם והקשיבו לקצב הזה. הלבה ניקוות לתוך בריכה גדולה. הסתכלו אל תוך הבריכה. יש בה השתקפות שלכם. איך אתם נראים? שננו את דמותיכם.
האם אתם אנשים? האם אתם בעלי חיים? אולי אתם רוח, או סלע או מים? לימדו את צורתכם החדשה.

כשאתם מוכנים לחזור- לכו לבריכה וגעו בה. האש לא שורפת אתכם אבל אתם משאירים טביעת כף יד שחורה בבריכת הלבה ואתם יודעים שתמיד תוכלו לחזור אליה כאשר תחפצו בכך.
תנו לרוח גדולה ממעמקי האדמה לגרום לכם לרחף למעלה את תוך כוך הסלע אותו עזבתם. שם בחרו אבן חן נוצצת. קחו אותה עימכם ודעו שתמיד תוכלו לחזור לאולם הזה. הביטו למעלה- אל השורשים- רחפו על אותה רוח והגיעו אל העץ בחיבוק. כשאתם מוכנים טלו ממנו עלה ודעו שביער הסבוך ביותר- תמיד תמצאו את העץ הזה ותוכלו לשוב אליו.
חושו את היער פועם בקצב הלב שלכם מסביב- ולאט לאט הקשיבו לקצב שלכם מעבר לזה של היער.
נשמו. כשאתם מוכנים תבחרו לפקוח עיניים.

סוף הטראנס.

אבקת משאלות- מתכון:

ערבבו בקערת עץ בזמן הירח האפל:
שורש דודא רפואי טחון
פירורי קוורץ ו- או כלצית
קליפת עץ זית עתיק מכפר ערבי שהושמד
עלה ירוק טרי שיבשנו מער אציל (עלי דפנה)
תפרחות אזוביון יבשות.
קרדמון טחון
עלי כותרת של וורדים ריחניים (לא לנוי אבל לריח)
ציפורן טחון
שורש של טיון דביק
אדמה מרוג`רום אל הירי- או מקום מקודש אחר.
ריחן מתוק
מעט אבקת גלנה (אבן גבישית מתכתית שמשמשת הרבליסטים)
ושני סוגים של נצנצים לפחות.

את הרכיבים הקשים יש לטחון מראש בעלי ומכתש (רצוי מאוד מאבן או מחומר לא מטאלי)
את הרכיבים הרכים יש לפורר ביידים. את כל הפעולות יש לבצע מירח אפל אחד עד ירח אפל אחר- תוך כדי תפילה לישות שאחראית על המאגיה- הקטה או קריוודן למשל.

אם היה מספיק זמן אז גם הייתי מביא למפגש בראוניז אבל לקח להם יותר מידי זמן להיות מוכנים אז נסעתי בלעדיהם- ולפיכך גם נוותר על המתכון.

ארדן.

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2007-03-15

לכתוב טראנס לטקס, לעשות פינישים להפתעה שלי, להכין בראוניז, להתחיל בעבודה, להתקבל לעבודה- לשלוח עוד אנרגיית ריפוי לזואי, להכין עבודה עם מישהי בלתי אפשרית ביום ראשון- לסיים את המאמר בנקרומנסיה- לקרוא את gravelight של מריון צימר בריידלי- להכין רשימת גבישים דרושים ללחשים שלי

לארגן מקום עם מסך למפגש פורום, לדאוג להבהיר לאימא שהיא לא יכולה לעשות קניות בלעדי כי אז אין אוכל בבית, להשיג דיסקים לצריבה, להחזיר מגיסי את הלאפטופ.

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2007-03-09

האצבעות שלה גרומות מידי- איבדו את גמישותן. עלי נפלה המשימה של להכניס את טבעות הנחושת האלגנטיות לקליפסים הזעירים שבווילונות התחרה הלבנים שכרגע כובסו. הריח שלהם משגע- כמו לילי נמר רק מוגבר כמה פעמים. לפעמים אני מרגיש שהחיים שלי מוגדרים על ידי תחושות- ריח, צבע, טעם… ולא על ידי זכרונות או רגשות. ולפעמים אני מקווה שזה כך. אני מרחיק את מחשבות האפלה שבראשי ומסיים את העבודה המייגעת. סבתי מפנה את הווילאות ומדברת איתי על ענייני דיומא- מה שלום אבא (מאושפז) מה שלום אימא (עצבנית) מה שלומי (שומע אופרה סינית עילאית) בדרך חזרה אני אוסף זרעים זעירים של פרחי יסמין לבנים ועלי וענפים צעירים של הדסים שהפריחה שלהם קוצצה מבעוד מועד כדי להעניק להם אנרגיה של לבלוב

אני שוקל ברצינות לפתוח קורס לשיקויים, מרקחות וקטורות קסומות. האלים יודעים שאני זקוק לכסף- ואת שיעורי הבית שלי עשיתי.

השיקוי הראשון שלי עשיתי בגיל שש או שבע לדעתי. הוא היה חייב להיות יפה ומבעבע אז הוספתי המון המון סבון נוזלי. היו בו גם חרציות, חרדל שחור, פרחים של צלף קוצני (גיליתי למה קוראים לו קוצני על בשרי) פירות של פיקוס צבעוניים, חתיכות אגבה, חרצני משמשים עלים של צמח תרבותי סגול שלא ידעתי מעולם את שמו- והרבה הרבה עירבובים כי שיקוי צריך לערבב המון- וגם אז התאכזבתי שהוא לא הומוגני מספיק (תהרגו אותי אם הייתי יודע אז להגדיר במילים את מה שרציתי- המילה הומוגני או פשוט “אחיד” הייתה מעבר ליכולות שלי) כי שיקויים קסומים צריכים להיות ירוקים או סגולים, מבעבעים ומוציאי עשן- ואם הם לא כאלו הם לא שיקויי קסמים נכון?

היום אני יודע שתה בבונג פשוט במקום הנכון יותר קסום מהשיקוי שעשיתי באושר ותמימות ילדותית. או שלא. אולי התיקווה ששמתי בשיקוי ההוא – כמה שלא ממוקדת שהיא הייתה בעצם. ואז כמו הרבה דברים בילדות, נושא הצמחים והשיקויים נח לו על המדף. הייתה התרגשות כל פעם שרופא עממי הכין תרופה משורשים מוזרים בטלוויזיה, אבל זהו בערך.

זה חזר בגיל 12. קראתי “לאישה” אצל סבתא שלי וראיתי כתבה על צמחי מרפא ושימושם. שוב עלה לי החשק ללמוד. סבתא קנתה לי את “צמחי מרפא- פנלופי אודי” ואני למדתי אותו בעל פה. החברים שלי בבית הספר נהגו לבחון אותי- לפתוח עמוד אקראי בספר להסתיר את השם של הצמח ולהראות לי רק את התמונה שלו- כבר אז ידעתי לדקלם את שם הצמח, השם הלטיני והשימוש הרפואי שלו, ככה למשל ידעתי לומר שסירפד דיואיקה נהדר לטיפול בטחורים מדממים לפני שידעתי בעצם- מהם טחורים מדממים- והצעתי לבן זוגה של אחותי- לימים גיסי ורבנה רפואית נגד הלחץ ומצבי הרוח שהוא עובר.

לפני שנתיים פתחתי שקית ניילון הוצאתי מחברות ישנות ומה מצאתי? את אותה כתבה של לאישה- הדפים מקומטים ומלאי אבק אבל שלמים. הנה- הסיבה שבגללה אני כאן ואני כמו שאני מקופלת יפה בספר הצללים.

מאז זה הפך להיות ה-דבר שלי. בחיים למדתי רפואה עממית של ארץ ישראל- קריספיל עזר המון עם תושיית השדה שלו- ו”צמחי מרפא בארץ ישראל” כמובן שגם ספרים אחרים שאספתי עם השנים שבאו והלכו- גם הספר של המשוררת והזמרת דרורה חבקין העניק לי טעימה של השראה ואהבה לצמחים- מעולם לא שמעתי שיר אחד של הזמרת אבל ביקרתי בגינתה- ביתה העניקה לי רשות לקחת כל צמח שאחפוץ בו- לקחתי אכיאלה אלף-העלה למניעת דימומים ולאהבה- ואת היסמין, הפרח הראשון שהיא גידלה ואהבה.

ארדן של הגן.

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2007-02-23

או שתפוז עולה בקושי לכולם?

בהה.

אנשים התלהבתם יותר מדי מנחמה המכשפה הסגולה שלי 🙂 זה היה הניסיון הראשון שלי לכתוב משהו הומוריסטי- בניגוד לטונות החומר הטראגי שיצרתי.

עוברים עלי ימים קשים- אבא חולה, אימא עצבנית ויש לי לימודים- אז כן, יצאתי מתקופת מבחנים כאוטית- ותקופה מאוד קשה רגשית בנוגע לאדם האחרון והיחיד שהעזתי לאהוב בצורה רומנטית.

אופרה נחמדה ברקע. אני מאוד אוהב אופרה. אני לא מבין את המילים אבל עדיין הרגש בקול של הנשים והגברים ממלא את חיי ומראה לי שיש טרגדיות גדולות משלי במקום מסויים ובזמן מסויים. אני במצב שבו אני כבר לא יודע מי החברים שלי. אחד ציין שהוא לא רוצה לדבר איתי יותר לעולם, אחר פשוט הפסיק בלי שום הסבר. אחת מקדישה את רוב זמנה לקריירה המוצלחת שלה- אדם שבעבר החליט שהוא לא מדבר איתי בכלל פתאום כן מדבר איתי- אנשים שפגשתי בקורס מסויים- איך לשפוט אותם? איך להכניס אותם לחיי?

אולי לכם הקוראים שלי זה יותר קל כי ביליתם את חייכם בפיתוח סוג של מנגנוני חברה. אני שמתי דגש על מנגנוני אנדיבידואל. אני יכול להבין אדם שמולי בצורה מושלמת ואפילו לקרוא אותו ומחשבותיו, אני מסוגל לתמרן אותו לעשות כרצוני בלי מיצמוץ אבל להבין את מקומי בחייו? זה כבר יותר קשה מסתבר.

אני מבלה את זמני בקריאה, קריאה ועוד קריאה.

“סיפור האבן” של בארי יוגארט

סידרת earthsea שהתחילה גרוע מאוד

Witchcrafting של פילס קארו

מאלו מכן שכן קוראים ספרי מאגיה- שמתם לב שאי אפשר לרפרף בהם? שקריאה של מספר עמודים מעייפת מאוד מסיבה כלשהי? אין לי מושג בעצם למה. יש תרגילים, אבל כרגע אני מתרגל משהו אחר- התכנים מעניינים אותי טיפה יותר. ועדיין…

ארדן

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2007-02-13

נשלח על ידי: היא
אל: RainBird
תאריך: 12/02/2007 09:45:49
מה העניינים?
זוכר לפני כמה שבועות באחד ההודעות רשמת לי שכרגע אסור לתקשר עם אימי בגלל שעליה למצוא את מנוחתה ומקומה אז רציתי לספר לך שהתייעצתי עם המתקשרת שאיתה אני בקשר באחד הקומונות והיא אמרה לי שכן אפשר לתקשר, כי אני לא מתקשרת עם אמא שלי אלא עם נשמת האם של אמא שלי ולכן אני גם לא מפריעה לאמא שלי למצוא את המנוחה שלה.
ועוד שאלה אולי תדע לענות. אם אני מתקשרת עם נשמת האם של אור ומבקשת ממנה שאור יצור איתי קשר בדרך כלשהי האם זה אפשרי שזה יקרה?
ושאלה נוספת. האם אור יצר איתך קשר מאז שהודעת לי שמישהו מסר לי ד”ש?

ארדן יום קסום ונפלא, היא.

 ================================================

 נשלח על ידי: RainBird
אל: היא תאריך: 12/02/2007 11:57:11
אז תקשיבי למתקשרת בשקל שאין לה שום הכשרה נורמלית. בכלל כל המוסד של התיקשורים הוא זול והמוני כמו המיסטיקה המודרנית. רוצה לעשות נזק? לכי על זה. אבל אל תשכחי לשלם הרבה כסף בדרך.
ולא, מישהו לא יצר איתי קשר מאז. אני יודע שהוא אמור לחזור בקרוב אבל לא ידוע לי מתי.

ארדן

 ================================================ 

נשלח על ידי: היא
אל: RainBird
תאריך: 12/02/2007 12:47:18
ארדן ומה אתה חושב שהמאגיה היא לא המונית עם כל הכשפים שעושים? ובכלל יש כאלה שעושים נזקים במאגיה, אני לא מבינה למה צריך מאגיה? מה זה עוזר לכם? מה נותן לכם? האם זה מקדם אותכם במשהו או זה רק להנאה וסקרנות. אתה יודע בזכות אותה מתקשרת אני חזרתי לעצמי ולכוחות שהיו לי ואני בכלל לא חושבת שתקשור זה המוני, אנחנו לא משתמשים בזה לחינם, זה מכוון אותנו ומוביל אותנו למקומות שאנו אמורים להיות בהם ולהרגיש.
חבל שזוהי דעתך, נכון אני לא חושבת שצריך להשתמש בכל המיסטיקה אלא במה שכן עוזר.
ותודה על תשובתך לגבי מישהו. 

==================================================

  נשלח על ידי: RainBird
אל: היא
תאריך :07 12:57:21
זה שעקרת בית מיואשת מערבבת מחזור שלה בקפה של מישהו זה לא הופך אותה למכשפה או חכמה- וזה בטח לא גורם ללחש שלה לעבוד. היא אפילו לא מבינה את הסמליות של הדבר. אז כן, זה המוני, זול גס ואני נגד. לעומת זאת לחש להחזרת הביטחון העצמי ולמציאת אהבה שאינה תלויה בכבילה של אדם מסויים לצידך זה כן טוב.

עכשיו השאלה של מליון הדולר- כמה מתקשרים את מכירה?
כמה מכשפות את מכירה? רציניות לא כאלו של דם בקפה?

==================================================

נשלח על ידי: היאאל: RainBird
09:32
אני מכירה 2 מתקשרות שעזרו לי מאוד מאוד להתרומם אחרי שאמא שלי נפטרה, הייתי ממש על הקרשים והן עזרו לי לקום מזה. אני לא חושבת שתקשור זה דבר רע (פעם שניה שאני אומרת את זה) בסה”כ הנשמות שלמעלה הן עוזרות לנו בכל מיני כיוונים, כרגע אין לי דוגמא טובה לתת לך, וזה בעצם מה שאמא שלי עושה עד היום נותנת לי המון מסרים אם זה במציאת עבודה שבה אני ארגיש טוב עם זה או בדבר מה אחר שאני עושה ואני לא שלמה עם זה ועוד דברים, כרגע אין לי צורך לתקשר איתה כי אנחנו מתקשרות בדרכים אחרות כמו בחלומות או כמו שאמרתי מסרים.
לגבי מכשפות, אני מכירה אחת שהיא שכנה מאוד טובה שלי שעזרה לי בהמון מקרים במשך זמן רב והיום לצערי היא מאוד חולה והיא הפסיקה לתפקד כלומר כבר אין לה אנרגיות לזה. היא לרוב עסקה (לא רוצה להגיד כישופים כי זה מרתיע אותי) בסגולות טובות נתנה לי המון טיפים שעזרו לי כמובן שגם לא הזיקו וזה מה שחשוב. חוץ מזה היא גם קוראת בקבלה ובקלפים ובכל פעם שבאתי אליה לעזרה ביקשתי שתקרא לי בקבלה או בתהילים ולא בקלפים, כי אני לא יכולה להאמין שקלפים יכולים לכוון אותך או להדריך אותך ולומר לך במדויק את עתידך ובזה אתה צודק וגם במה שהזכרת מקודם לגבי כישופים שחורים.
אבל אנא ממך אל תזלזל בנשמות הטובות שעוזרות לנו, תראה בתק´ זו אני עוברת מן התפתחות רוחנית שגרמה לי לחלות הרבה וליפול שוב ועכשיו אני חזרתי לעצמי כמעט בערך, ובתק´ זו למדתי להקשיב למסרים ששולחים לי מלמלעה ואני בטוחה שזה רק לטובתי. הלוואי ואצליח לשכנע אותך שתקשור זה לא דבר רע, רק אם תצליח לחשוב שלא צריך לתקשר בדרך הרגילה עם נשמות כדי לקבל מסרים אתה תבין שתקשור זה לא נורא כ”כ.
בהודעה הבאה אספר לך משהו, אולי היום אולי מחר תלוי כמה כח יהיה לי שוב להכנס. 

==================================================

נשלח על ידי: RainBird
אל: היא
יך: 12/02/2007 21:47:26
את אפילו מפחדת מהמילה כישופים בגלל העוצמה שלה. צק צק.
בטוח שלעטוף את מה שהמיסטיקניות בשקל שלך במילים חדשות ונוצצות כמו “מתקשרות” זה קל יותר. אם את רוצה לדבר עם אימא שלך תעשי את זה לבד- בלי מדיום, בלי אנשים אחרים. תראי שיש *לך* עוצמה פנימית לשם שינוי מעבר לכל הבכי של “אני לא יכולה ככה, אני לא יכולה אחרת… אני חלשה, אני קשה לי…” ולא אני לא אומר לך לזרוק את הכסף שאין לך על קורס תיקשור אלא ממש להבין את עצמך- מאיפה החולי מאיפה הקושי ולמצוא בחרא את הקומפוסט שמאפשר שלך צמיחה ללא תמיכה של אנשים אחרים.

וזו הנקודה בעצם לא? היית בקרשים אחרי שאימא שלך נפטרה- כי זה נקרא אבל. זה תהליך טבעי. אנחנו מאבדים מישהו ואנחנו מביעים צער- אבל בעידן של היום חייבים לקצר תהליכים, חייבים לחטט במתים רק כדי לתת למוח המוגבל שלך איזשהו סיפוק שיש קיום לאחר המוות.
הקלפים- הקבלה- ואפילו התיקשור שלך הן מילים יפות מאוד לטכניקות רוחניות. חלק מהן מאוד רבות עוצמה- חלק מהן מטומטמות וילדותיות, אבל הנקודה היא שהעצמה אישית באה אך ורק, ואני מתכוון אך ורק מעצמך ולא מאנשים אחרים. אין דבר כזה- “עשו לי” יש דבר כזה אני עשיתי, אני בניתי. והתלות שלך בחמישים אלף מיסטיקנים מסביבך מראה רק כמה את מושפעת וכמה את מכורה בשם האלים  אני מאחל לך יום אחד שהיקום ייתן לך סטירת לחי אמיתית ואישית. יודעת למה? המוות של אימא שלך לא היה אישי. היא מתה בגלל שזה היה זמנה ללכת. אלא סטירת לחי כדי שתראי שכל מה שאת עושה זה להתעסק בהבלים במקום לבנות את החיים שאת באמת רוצה לעצמך.

שבוע טוב.

ארדן.

 ==================================================

 ומי אמר שאני לא מתקשרת עם אמא שלי בכוחות עצמי? בשביל זה אין לי צורך במדיום או מתקשרת, בסה”כ אמרתי שאותן מתקשרות שאני מכירה הדריכו אותי ולימדו אותי שאני יכולה לתקשר עם אמא שלי ללא עזרה מהם וחוץ מזה אותה מתקשרת שאני בקשר קבוע היא עזרה לי להבין שאם אמא שלי לא בעולם הזה פיזית זה לא אומר שהיא לא איתי רוחנית ושהיא מקשיבה לכל מה שאני מדברת איתה ולכן אני לא חושבת שהרמה שלה כ”כ נמוכה, איך אתה יכול לומר דבר כזה אם אתה לא מכיר אותה? בזכותה למדתי שיש דבר כזה התפתחות רוחנית והיא המשיכה להוביל אותי בדרך הזו וכמובן כל העבודה היא בזכותי כי המשכתי להתעניין ולהפתח ובזכות הפתיחות נעלמו הכעסים והדמעות ובמקום זה בא השלווה והרוגע ויחד עם זאת למדתי להרגיש את נוכחותה של אמא שלי.
אז בבקשה ארדן אל תשלול אנשים שאינך מכיר וגם אל תשפוט אותם, זה לא פייר. תאר לך שאני אשלול את המאגיה שבה אתה מתעסק? מה אני יודעת על זה בכלל שיש לי זכות לשלול? תחשוב על זה, כי אני לא בעד לשלול דברים אלא להיות פתוחים. פעם לא היה אכפת לי מהמילה הזו “פתיחות” והיום בגלל שאני קרובה לה אז אני נותנת לה מקום בליבי וזה עושה לי רק טוב היום אין בלקסיקון שלי את המילה “לא” יש מילים אחרוןת נרדפות אבל ספציפית לא אין.
ועוד משהו ארדן, הלוואי והיה  לי את היכולת לעלות למעלה איפה שאמא שלי, לא בשביל לחטט אצלה, אלא בשביל להרגיש את כל הטוב שמרגישים שם למעלה, כי שם הרבה יותר טוב מאשר פה.

טוב ארדן שיהיה לך יום מקסים, היא. 

היא ומישהו- שמות וכינויים שמורים במערכת. 

ארדן,

של הגן.