Category Archives: תפוז

תוגת פריחת השקד

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 11/03/2020

בכל עת

בה שקדיה תישא תפרחת

ליבי נעצב

איה הרוח הגדולה,

משאת ליבי

שתישא

כותרים אלה

אל חורף נצחי

של כפור ושל שלמות?

 

דמעת זכוכית

מעין חומה

תמליח מימי שלולית

ותיצור אדווה…

 

שאי תפילה

הו אדווה אינסופית

ליבי ניתז

בחלום צית

קריסטל כפור תמיד.

גרי גרי לאהבה

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 21/02/2020

אומר את זה חד וחלק, אין קיצור דרך בכשפי אהבה ומערכות יחסים. מדובר במשטר ארוך, מייגע שברירי מאוד- במיוחד כשרוצים לזמן אדם ספציפי לחיינו. אנחנו שוכחים: האדם הזה קיים רק בתודעה שלנו, מושא האהבה הפיסי שלנו הוא יצור שונה לגמרי שרק אוסף של הורמונים ותכנות חברתי גורם לנו לחשוב שהוא מושלם ו”בריא לנו”. למעשה כמו כל אדם הוא מכיל את הקשיים שלו, או שלה, ובעיות שונות ואם היינו מביטים בו או בה שלא דרך ההתמכרות והטירוף של האהבה היה מתגלה מישהו אחר לגמרי.

לפיכך גמרתי אומר לפני שנים שכשפי אהבה מהסוג שמתקבע ומושך אדם ספציפי לא יהיו חלק מהבלוג הזה. אני יכול לכתוב על ספרים שלמים על הנושא ולא לסיים. מה שגם האופן שבו אנחנו אוהבים ובוחרים בני זוג השתנה לחלוטין בשנות האלפיים: אהבה עכשיו היא עבור רגש, ופחות עבור בניית בית או התקדמות. אנחנו לא מחזיקים בכלים שמאפשרים למערכת יחסים להתקיים. אזי, זה נעשה מורכב יותר ויותר לדבוק במוסדות האהבה המסורתיים שעבורם כשפי האהבה הויקטוריאנים של העבר נועדו. זימון אהבה כללי מן היקום והקוסמוס לעומת זאת הרבה יותר קל לבצע. כולנו צריכים חיבה, מיניות ואינטימיות ולחשים כאלה אינם מסובכים כל כך להטלה.

הגרי גרי הזה הוא בעצם אסופה של צמחים וגבישים שמביאים אהבה אל חיינו. הרבה מאוד מהם משמשים בכל מיני כשפי אהבה אחרים מסיבות שונות. עלינו ללמוד כמובן ולהכיר אותם ולחקור את הצמחים והחומרים היטב כדי לדעת איך ולמה הם פועלים:

באבא ראול קניזרס: כותב סדרת ספרי האורישות בספרדית מספר על תקופה יבשה שבה הייתה בצורת בקובה ולפיכך הוורדים נפגעו. בזמן הזה כל כשפי האהבה הפסיקו לפעול כי לא נמצא תחליף לורד עבור כשפי האהבה של המכשפות המקומיות (בכרך על אורישה אושון). וורדים הם לא סתם סמל של אהבה- על התפרחת המלאה שנדמית כמבוך אין סופי כמו האהבה והקוצים שמסרבים לשחרר את הבשר שאוחז בהם- אין מה להמשיך ולתאר. רק מי שמצליח להגיע אל הניחוח המשכר שבלב הורד זוכה בפרס העונג הייחודי הזה.

לאושטיאן הוא אחד העשבים החביבים ביותר בקונג’ור לזימון אהבה. הוא מוכר לאנשים בעלי מוצא רומני: מדובר בצמח תבלין אשר קרוב בטעמו לסלרי ורכיב מוכר במרק הצ’ורבה ואפשר להתייעץ עם רומנים היכן ניתן להשיג את הירק הזה. ניתן להשתמש בשורש או בעלים.

גד השדה הוא צמח אהבה מכיוון שהוא מכיל אלמנט של שליטה. במקרה הזה שליטה עצמית היא דבר הכרחי אם נקיים את טקסי החיזור באופן מודע ומוכר.

קינמון עוזר לזמן משהו אל תוך המציאות הפיסית. הוא גם מחמם ועשוי לחמם לבבות אלינו. כצמח קדוש הוא מזכיר גם את קדושת הנישואין והמשפחה ועשוי להוביל למצב שזה מזומן לחיינו.

כמון הוא תבלין ה”ביחד”, הוא מצרף אנשים ביחד, ומביא אותם להרמוניה. יעיל גם במריבות חברתיות ויכול לתקן קרעים משפחתיים כשיש צורך בריפוי כזה.

רוז קוורץ הוא צורן ורוד. הצורה הנקייה ביותר שלו נכרית במדגסקר: שני תודר בספרה “סוד הקריסטלים” מרעיפה עליו אין סוף מחמאות כאבן מושכת אהבה ומרפאה אהבה קיימת.

לוד סטון או אבן שואבת היא מגנט טבעי שמאפשרת לזמן דברים אל חיינו באופן מלא. זה לא משנה אם זה אהבה, כסף בריאות או צער כאב וסבל. עלינו להיות מרוכזים מאוד במטרה שלנו כאשר אנחנו מטהרים ומוסיפים אותה לגרי גרי הזה.

 

רכיבים:

שלושה ניצני ורד

לאושטיאן

זרעי גד השדה- כוסברה

קינמון

זרעי כמון

רוז קווארץ

לוד סטון (אבן שואבת)

שקיק ורוד כדי לזמן גבר

שקיק אדום לזמן אישה

(או שקיק בצבע הולם אחר)

קטורת אהבה: אפשר לערבב ורדים קינמון ולבונה ביחד ולשרוף על גחל, או פשוט להשתמש במקל קטורת קנוי.

הוראות הטלה: יש לטהר את הגבישים עם עשן: את הלודסטון המתכתית אין להניח בכלי עם מים. לאחר מכן יש להעביר את הרכיבים השונים בקטורת האהבה ולמלא בהם את השקיק. השקיק צריך להיות תפור ביד.  יש להתפלל לכוח האהבה המוכר והרלוונטי ביותר. לאחר שמילאנו את השקיק בצמחים ובגבישים יש לתפור את הפתח שלו ולקשור בסרט יפה. הלחש הזה עובד בצורה הטובה ביותר אם מכינים ונותנים אותו לאדם שמחפש אהבה. אבל ניתן להכין שקיק גרי גרי גם לעצמנו.

ארדן,

של הגן.

פולחן אבות ומאגיה

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 01/02/2020

פולחן אבות הוא חלק חשוב מאוד בדתות רבות, כן, גם ביהדות המחשיבה את המוות כדבר מלוכלך שיש לטאטא הצידה, עדיין מכילה אלמנט של פולחן צדיקים מתוך התפישה שאלו קרובים לאלוהי ויכולים לעזור לאלו שמבקשים מהם. הנצרות מחזיקה עדיין את המוות כדבר מאגי- כל ביקור בקתדרלה באירופה יחשוף אותנו למסגרות זהב כבירות, עדויות אבני חן המחזיקות בתוכן את שרידי הקדושים. אותם שרידים מכילים סממנים מאגיים ומתפללים אליהם כדי להביא את התוצאה הרצויה.

לא מדובר בהמצאה של הדתות המונותאיסטיות אלא דבר עתיק בהרבה. כבר באודיסיאה המכשפה קירקיי מלמדת את אודיסאוס כיצד לקרוא לרוח המת של טרסיאס שיחזה כיצד לחזור לביתו, באיתיקה. הטקס, לפי דניאל אוגדן- אחד המומחים החשובים ביותר של מאגיה יוונית, הוא אותו הטקס שהיה מתרחש באופן סדיר באחד מארבעת הארכונים- אזורים המיועדים לטקסים נקרומנטיים ביוון. על ההיסטוריה כתבתי באריכות במאמר מוקדם יותר.

ומה איתנו היום? הדת הממוסדת רוצה שנתרחק ממרכזי הכוח הללו. שנוותר על השורשים שמזינים את הגזע. הגזע הוא אנחנו. אלו שחיים עכשיו השורשים הם אלו שבאו לפנינו, והענפים והעלים הם הילדים שנביא. אם נוותר על השורשים ונפסיק להקשיב לאבות הקדמונים נצטרך להקשיב לאחרים שרוצים להכתיב לנו את האמת שלהם: דת, כסף ומנהל. ייתכן שעבודת מתים נמחקה בגלל שהדתות המרכזיות השליכו הצידה את הקורבן החי שעל המזבח: החיה המתה הייתה מקשרת חד משמעית בין האלוהי והאנושי. הדת שניתז על המזבח היה כלי מושלם, יחד עם עשן הקטורת ואלכוהול לעזור לרוחות המתים והאלים לשוב ולעזור לנו ברמה הפיסית, ההכרחית כל כך.

ועם זאת כמכשפים עלינו להסיר את המחסומים הללו ולהתקדם הלאה. כאשר מישהי שאלה בקבוצה בפייסבוק: “איך אפשר לקלל לבד בלי הכשרה ארוכת שנים של מכשפה?” במקום להשליך את השאלה שלה הצידה כמו כל השאלות המתנשאות שמניחות שכישוף זה סוג של טריק שניתן ללמוד ולא אמנות רצינית הדורשת שנים ארוכות של הכשרה, חשבתי על כך. הרי כל כך קל להטיל עין הרע על אנשים, לא? לא צריך להיות מכשפים על זה. אבל כאן יש משהו מכוון, לא כעס שמתגבש לקראת אנרגיה שלילית כללית. הפניתי אותה לפולחן אבות.

ומהי צורת פולחן האבות הבסיסית ביותר? ביקור קברים. לא צריך לבקר איזה צדיק, או להשתטח מול מסגרות זהב המחזיקות פיסת עצם. לכו לקבר של סבתא, סבא או כל קרוב משפחה שתוכלו לבקר. נקו אותו, הדליקו נר, הביאו פרח, שימו אבן ובצעו את התפילות שקשורות לדת (או השתמשו במילים הרוחניות שמתאימות לכם) לאחר מכן קחו קצת זמן להודות לאבות על הדברים הטובים בחיים שלכם. אתם בריאים מספיק כדי להגיע לקברים שלהם הלא כן? יש לכם זמן פנוי (פנאי! איזו ברכה שיש לנו שלא הייתה לאלו שבאו לפנינו!) יש לכם גג מעל הראש, אוכל… להודות על כל אלו. ולאחר מכן, פנו אליהם בבקשה.  האם מישהו מציק לכם? האם אתם בודדים? האם אתם זקוקים לברכה והגנה? הם שם. הם השורשים שמזינים אתכם ויש להם קשר ישיר אליכם. אם מי שמטריד אתכם השאיר אצלכם שיער, דוגמית כתב יד או כל חלק מגופו, ניתן להשאיר זאת בבית הקברות.

מזבח אבות קדמונים:

לאן מתקדם מכאן? אחרי שהתרגלנו לשגרה הזו של ביקור בקברים והיכרות מחדש עם פולחני אבות בסיסיים, מגיע הזמן שנקים מזבח אבות אצלנו בבית- בהנחה שאנחנו למדנו מספיק כישוף לפחות כדי להגיע למצב שבו אנחנו יכולים לערוך חיזוי אמין, לטהר בצורה טובה ולהגן- ויש לנו צורך נוסף לפנות לאבות ולאימהות הקדמוניות על בסיס יומיומי.

מזבח שכזה לא חייב להיות מורכב: תמונה של המתים, נר ואגרטל פרחים טריים. כאשר יש צורך להסתיר  את המאגיה שלנו, המזבח הזה מספק ביותר. אבל מזבח עבודה מורכב יותר יכול להכיל מנחות של מזון, קטורת, מחתה לשריפת בקשות למתים, צלחת למזון שהם אוהבים, מנחה של סוג הטבק והאלכוהול שהם צרכו בימי חייהם, בושם שהם השתמשו בו, קריסטלים ואפילו עציץ של צמח שמייצג את עץ החיים שמגדל צמח שיכול לעזור לנו בהעלאה באוב.

במזבח כזה ניתן לעשות עבודה מורכבת יותר עם האבות הקדמונים. ניתן לצרף למזבח כזה גם את שמות התינוקות שאיבדנו או הפלנו, והם יכולים כך להפוך להיות למגינים של המשפחה. דרך אגב, מאוד מומלץ לא להדחיק או למנוע מהם פולחן מתים כיוון שהם עלולים להפוך להיות רוחות בעייתיות מאוד שעשויות להזיק לילדים עתידיים ופריון.

שני דברים שאסורים על מזבח אבות קדמונים בכל איסור: תמונות או חפצים של אנשים חיים: לשים תמונה של אדם חי על מזבח אבות קדמונים מקלל את האדם הזה. את התמונה היפה עם סבתא תשאירו באלבום. עדיף תמונה שמכילה רק אנשים שכבר עזבו אותנו. בנוסף, יש איסור מוחלט לשים מלח או מאכלים שמכילים מלח על המזבח. המלח מגרה את החומר שממנו הגוף האסטרלי שממנו המתים עשויים ומגרש אותם, זה רק מעורר את זעמם ומביא עימו קללה.

שאלה שעלתה באופן פרטי: מה קורה אם סבא סבתא וכו’ קבורים בחו”ל ואין לי אפשרות לעלות לקברם? ובכן, עבור מטרות מיוחדות יש לעשות עלייה לרגל. הטיסה לחול והביקור היקר הוא חלק מהמנחה. אבל כדי להביא חזרה הביתה את האנרגיה המיטבית יש צורך לאסוף אדמת בית קברות שאותה נשמור בכלי מיוחד על מזבח האבות- וכך נקבל את נוכחותם בביתנו. כמובן שבארצות הברית ומדינות שבהם אופרה יותר מקובלת, ניתן לשמור כד עם האפר של הנפטר וזה מקל על זה מאוד, ועם זאת בישראל… ייקח זמן עד שזה יתפוס.

קטורת התממשות לרוחות:

 כף שרף מור

כפית שרף אלת המסטיק

 חצי כפית קינמון

 חופן קטן של תפרחות ירבוז מיובשות

אם יש, Dittany of Crete– קרוב משפחה של אורגנו שגדל ביוון. ניתן לקנות ברשת או להביא בביקור הבא באתונה.

כמה טיפות יין לבן

יש לכתוש את הרכיבים לאבקה דקה ולהשתמש על בזיך הקטורת שנח על מזבח האבות הקדמונים.

איסוף אדמת בית קברות:

לאיסוף אדמת בית קברות יש שם רע, אבל אפשר להשתמש בה גם לקללות וגם להגנות וברכות. מי לא ירצה חייל אתרי שיפטרל על סף דלתו וירחיק את כל המזיקים? יש לזכור בעצם שאם תתחילו לחפור בקברים עבור אדמה טרייה אתם תעברו על החוק. אל תעשו שום דבר שעשוי לפגוע בשלוות המוות, אתם תביאו על עצמכם אנרגיה שלילית. מצד שני לקחת איתכם קצת אדמה אחרי שניקיתם את הקבר ייתן לכם די כוח וחומר למרקחות שלכם.

לפני שניכנס לבית הקברות נרצה לתת מנחה לשומר בית הקברות. אולי פרוסת עוגה לאנשים שמשמרים את המצבות, או קצת אוכל חתולים לחיות שמסביב. צריך לחקור ולראות איזה התממשות היא המדויקת ביותר ויש להשתמש בחיזוי לכך. לאחר מכן יש לגשת לקבר הרצוי. קבר בן יותר משני עשורים שנה יהיה קשה לעבודה, וקבר בין פחות משנה יהיה גם קשה כי המת הטרי עדיין מתמודד עם עובדת מותו. בין שנתיים לעשרים זה הטווח האופטימלי למכשפה ממוצעת.

רצוי שנבחר קבר של מישהו קרוב משפחה שלנו, אם לא, נבחר קבר של מישהו מהקבוצה האתנית רוחנית שלנו. זה יעבוד בצורה הטובה ביותר. לאחר הטקס שמתאים לדת של הנפטר, נשאיר לו מספר מטבעות על הקבר וניקח מעט אבק שהצטבר על המצבה. את האבק נשים בקופסה או צנצנת מתאימה ונשאיר אותו עד שנצטרך להשתמש בו.

המתכון של אימא אנג’ליק כפי שפורסם במגזין Hoodoo & Conjure  חורף 2010-2011.

אבקת הגנה:

מעט אדמת בית קברות מקבר של חייל או שוטר

סוכר חום

פלפל שחור

פלפל אדום חריף

אבקת קליפת ביצים

יש לכתוש את כל הרכיבים לאבקה דקה ולפזר במקומות או על חפצים ואנשים הזקוקים להגנה.

 

ארדן,

של הגן.

לחש הורדת גשם באוסטרליה

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 20/01/2020

יערות דרום אמריקה בוערים. יש שריפות  גם באפריקה וגם באוסטרליה. את גלגל שינוי האקלים כנראה כבר לא נוכל לעצור, אבל עם האמנויות העתיקות, הרבה כוונה וחסד, נוכל אולי להגן על קצת החיות, הצמחים והטבע. להוריד גשם זה אפשרי מאוד אם אנחנו מכשפות שלמדנו את הבסיס, ובמיוחד אם עברנו התמחות בכשפי מזג אוויר. התחריטים העתיקים מראים אותנו מורידות גשם, ואין סיבה שנימנע משימוש באמנות זו כעת.

הלחש הזה הוא לחש שעובד על בסיס מאגיה סימפתטית: המפה של אוסטרליה מקבלת גנרטורים של כוח המשכפלים את תבנית האנרגיה של מים. כל מפה מצוירת ממבט עליון ולפיכך הגבישים יונחו עליה מלמעלה בצורה מאורגנת של גדילה והתפתחות. אם מכשפות רבות ישתמשו בלחש זה הגשם ירד והשריפות ייכבו- מכשפות אחדות, בוודאי אלו שכבר באוסטרליה כבר עושות מאמצים כאלה. לפני שתשאלו: כמובן שניתן להשתמש בלחש הזה על ישראל ועל כל מדינה שחונה אחרת.  

רכיבים:

  1. מפה מודפסת של אוסטרליה.
  2. עט מקודש לכתיבה וקליגרפיה (כנראה זה שמסמן אריגים לתפירה או כותב בספר הצללים).
  3. גבישים המכילים אלמנט של מים: כלציות, קריסקולה, טורכיז, טורמלין אבטיח, בלו לייס אגת, לפיס לזולי, אמטיסט ואפילו אגת בוצוואנה העוזרת לשלוט ולצמצם את יסוד האש. אפשר גם להשתמש בגבישים שיש בהם אפקט קשת בענן הנוצר מכליאה של מעט מים בתוכם והשתקפותם.
  4. שיקוי פתיחת שערים כלשהו, או קטורת פתיחת שערים.
  5. מי גשם או סערה (אם לא אספתם אז קצת מי ברז).
  6. אריג כחול.

אופציונלי: אם יש לך שרביט שמטיל כשפי הגנה ו/או שרביט העשוי מהגבישים שציינתי למעלה, ניתן להשתמש בהם כאן.

הוראות הטלה:

  1. תנו מנחות וקטורת לכוחות הטבע שמעניקים גשם ומים במסורת שלכם. או פשוט תדליקו קטורת והיכנסו למצב אלפא קל.
  2. השתמשו בעט כדי ליצור קו מתאר של אוסטרליה במפה. עם כיוון השעון כמובן. הוסיפו סמלים שקשורים לגשם. אצלי, יש סמל של פותח השערים במסורת שלי בפינה השמאלית עליונה האדיוגרמה הסינית של “גשם” והרונה הנורדית אורוז המייצגת חוזק אבל גם גשם.
  3. משחו את הדף בארבע נקודות בצדדים בשיקוי פתיחת השערים, ואז בנקודה במרכז בתבנית קיבוע מאגית, או העבירו אותו בקטורת פתיחת שערים.
  4. משחו את המפה במעט מי גשם בתבנית זהה.
  5. שימו את האבן המרכזית, או הגדולה ביותר במרכז המפה, הניחו עליה את ידיכם ובקשו ממנה להזין את האבנים האחרות ושהן תבאנה גשם.
  6. סדרו את האבנים האחרות בספירלה הולכת וגדלה מן המרכז כלפי חוץ, שבע אבנים סך הכול זה מספר טוב, אבל אפשר יותר או פחות לפי הצורך (ולפי הסמליות שיש למסורת שלכם כלפי מספרים).
  7. אם החלטתם להשתמש בשרביטים, יש לצייר קו אנרגיה מגונן ומכיל סביב אוסטרליה עם שרביט ההגנה, ואז קו אנרגיה נוסף עם שרביט המים, או הריפוי.
  8. לכסות את העבודה הזו באריג כחול למשך ארבעה ימים ולשחרר אנרגיה עודפת אל תוך העבודה הזו. הרי תמונות של תהליכי עבודה

689162020120114511618

689162020120114615497

689162020120114724154

689162020120114751439

689162020120114817850

גרסה פשוטה יותר ניתן להטיל עם הוראות 1- 4 אם רק תשלחו אנרגיה או תכניסו תדליקו מעל העבודה הזו נר גשם.

בברכת חורף גשם מאוד,

ארדן,

של הגן.


חזרה

 

איך להתחיל ללמוד מאגיה?

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 16/01/2020

שאלה שעולה וחוזרת שוב ושוב. לרוב מסיבות לא נכונות: הרבה רוצים ללמוד מאגיה בגלל שהם רוצים את התוצאות של מאגיה: החזרת אהבה, כוח על אחרים או קללות- אבל הבעיה היא שגם אם אמסור את כל המתכונים שלי ללא שינוי הם פשוט לא יעבדו לרוב האנשים. מדוע? כי צריך מערכת יחסים סבוכה ומורכבת עם עולם הרוחות והבנה מעמיקה של תבניות אנרגיה, כדי ששינוי כזה יתרחש. אזי- נשאלת השאלה איך ללמוד מאגיה?

689162020116131121700

נתחיל בעניין פשוט: מאגיה היא נושא סבוך ועשיר ומלא אלמנטים תרבותיים שונים. שנה אינה מספיקה כדי לכסות את הבסיס. אני יכול לומר שאחרי לימודי המאגיה שלי עשייה של שלושה תארים אקדמאים הייתה קלה יחסית. זה ממש לא בשביל כולם. כל נושא במאגיה אחרי שלמדנו את הבסיס הוא עולם ומלואו ודורש התמחות.

מה עם מורה? ובכן, מורים למאגיה הם נדירים ורובם עם מטרות די נלוזות. בין אם לספוג את האנרגיה של התלמיד כדי לשמר נעורים או עוצמה, או מטרות של אגו ומעמד, לגשת למורה מבלי לעבור הכנה זה מסוכן. צריך לבוא למורה אחרי שלמדנו איזה בסיס כדי לייצר דיאלוג עמו. לבוא למישהו ולומר “למד אותי הכול מאפס ואני לא אפתח ספר” זה רעיון רע, ממש. צריך להגיע אחרי שלמדנו ותרגלנו מאגיה ברמה הבסיסית ביותר. דוגמא נהדרת למורה גרוע הוא “המורה המתקשר” שכל הידע שלו הגיע מאיזו ישות ולא חושף את התלמיד לספרים או מקורות מידע אחרים- שהם הכרחיים, תאמינו לי.

בנוסף, לרוב המורה לא ישקיע ידע בתלמיד אם התלמיד לא רוצה להצטרף למסורת רלוונטית שהמורה מלמד או נותן. קבליסט לא ילמד קבלה למכשפה ויקאנית, והאחרונה לא בדיוק תזרום עם קורבנות הדם של סנטריה. כדי להגיע למורה הנכון יש צורך לקרוא ולהעמיק בחומר כדי להכיר גם את המסורות השונות. מכיוון שארץ ישראל גם קטנה והידע בה דל, סביר להניח שלימוד וחניכה מעמיקים ידרוש נסיעות לחו”ל, וביקורים רבים בנכר. אין דרך להימנע מזה. אי אפשר ללמוד מאגיה מבלי להוציא כסף או משאבים אחרים. זה נושא ומקצוע בעל דרישות גבוהות.

הצורך הראשון ללימוד הוא בעצם קריאת ספרים רלוונטיים בנושא: מאמרים באינטרנט זה נחמד, אבל כדי להתקדם עליכם להתמסר לידע שאנשים שהגיעו לרמה שכותבים ספר יכולים להעניק. כמה כאלה תורגמו לעברית– המאמר שלי פורסם ב2018, והיום יש מספר אנשים שקוראים את הספרים בו. אני לא יכול לבקש את זה מספיק: תקראו את הספרים לפי הסדר ואל תפספסו אפילו אחד. במידה והספר חסר בהוצאה או ברשתות הספרים תמצאו אותם בחנויות יד שניה או באתר סימניה.

689162020116131159951

מתי דעו שאתם מוכנים למורה? כאשר הכישורים הללו נמצאים ברשותכם:

  1. קראתם את הספרים, והבנתם אותם.
  2. יש לכם כישורי מדיטציה בסיסיים.
  3. יש לכם כלי חיזוי שמקובל אוניברסלית: כמו קלפי טארוט, שאתם מבינים את הסמלים בו ויש לכם ניסיון של שנה לפחות בחיזוי באמצעותו על בסיס קבוע- או שנתיים שלוש על בסיס לא קבוע.
  4. יש לכם כישורי הדמיה (ויזואליזציה) בסיסיים.
  5. אתם יודעים סוגים שונים של טיהור ומבינים את המקור והמשמעות של החומרים שבהם אתם משתמשים.
  6. אתם יודעים סוגים שונים של לחשי הגנה בסיסיים שמונעים מכם לספוג ערפדות אנרגטית.
  7. אתם פחות או יותר סגורים לאיזה מסורת אתם רוצים להצטרף.

אם עקבתם אחרי השלבים הללו אתם עכשיו מוכנים להתחיל ללמוד כישוף. צורה טובה למשוך מורה שיתעניין בתהליך שלכם היא לכתוב שאלות קונקרטיות ורלוונטיות בקבוצות שיח על הנושא: במקום “מה החשיבות של גודל הפנטכל” יותר: “אני רוצה להעמיק את כישורי החיזוי שלי- אילו ספרים לקרוא?” או “אני רוצה בפעם הראשונה לייצר שקיק הגנה- האם יש מתכון מועדף שתרצו לחלוק”? שאלות כאלו יעודדו מורים שונים או מכשפות שרוצות להעניק מידע לתת את פיסת המידע הרלוונטית, הרבה יותר מהדרישה הרגילה של “למדו אותי הכול מאפס”. רמז, בקשות של לחשים שלמים כמו “תנו לי כישוף אהבה” לא תענינה לרוב בחיוב. לחשי אהבה הם מורכבים, יקרים ומאוד תלויי מסורת. מה שגם אנשים שגם מוכים באהבה לרוב לא נמצאים בצלילות הנכונה כדי לאפשר לעצמם להתחיל ללמוד מאגיה, שלא לדבר על הזלזול המשתמע שאמנות המאגיה יכולה כולה להצטמצם לכמה הוראות שנותנים ברשת. “מדוע משתמשים בפיגם ריחני בלחשי טיהור?” היא שאלה טובה יותר.

לסיכום: לפני שאתם ניגשים לעולם המאגיה המורכב והעשיר, שאלו את עצמכם: מדוע אני רוצה להתמסר למקצוע הזה? כמה זמן ומשאבים אני מוכן להשקיע בנושא הזה? האם אורח החיים המאגי מתאים לי? או כפי שאליפז לוי שאל בספרו “מאגיה טרנסדנטלית”- “האם אתה בכוהנים? האם אתה במלכים?”

ארדן,

של הגן


חזרה