פורסם להראשונה בבלוג בתפוז:2015-01-10
“
פראוטץ צ’ך עמד על הורה ז’יפ והודיע שזו ארץ זבת חלב ודבש והתיישב בה. הוא צדק. המים בשפע, אמבטיות לוהטות ללא רגשות אשם, המזון עשיר וטעים, וכארץ שלא ידעה מלחמה באמת, אוצרותיה עדיין עומדים על תילם, מראים לנו את חינם לכל מי שמבקר בה. אני חושב שיודעים עליה פחות בגלל שהשפה הצ’כית הדורשנית: היא לא לטינית, גרמנית צרפתית או ספרדית. זו לא ארץ שהיו לה קולוניות, היא לא הייתה זקוקה לדבר משום מקום כי כאמור, ארץ זבת חלב ודבש.
“
פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2014-12-10
“
שניהם מבוססים במידה מסויימת על איזון בין מדע וכישוף. גם בכוכבי אניס וגם במחטי אורן יש חומצה שיקמית– חומר חשוב בטיפול בתסמיני השפעת ורכיב בתמיפלו. אותו חומר שמקבל איסוף נכון, מיצוי נכון ואיזון עם רוחות האדמה שאחראיות לריפוי מהווה חומר ריפוי אולטימטיבי. שיקוי אחד, מסורתי מאוד ושימש במסורות הודו זמן רב, והשני גרסא חדשה יותר. השיקויים הללו מטפלים בצורה יעילה בתחלואי חורף, ומתאים מאוד לקדש אותם לרוחות הטבע שאחראיות על חולי וריפוי.
שיקוי על בסיס חומץ לריפוי שפעת:
1. ליטר חומץ טבעי כלשהו- חומץ תפוחים או חומץ אורז.
2. חופן פרחי חי-עד (Helicrysum) בעצם נמכר באופן מסחרי בשם ביסמרטניק בישראל, ובשימוש רב בקהילה הרוסית.
3. ראש שום שלם שחתכו ממנו את שורשיו.
4. חופן מחטי אורן- אורן ירושלמי או אורן איטלקי.
הוראות:
קודם כל, כמו שניתן לראות החומרים של השיקוי הזה דורשים גם איסוף בטבע, וגם קנייה צרכנית. אני לא צריך ללמד אנשים לקנות, אבל כאשר אנחנו רואים עץ אורן ממנו אנחנו נרצה ללקט מחטים חיות, עלינו לתת מנחה לעץ בצורת זבל אורגני- מלפפון קצוץ למשל, ולהודות לו על מתנתו. זו דרך נהדרת לשמר את כוח החיים של עשב המרפא שקיבלנו- וכמובן להימנע ממגע בין צמח המרפא לאדמה- כי מגע זה ישיב את חיותו וכוחו לאדמה. אחרי שאספנו את כל החומרים, יש לשים את הצמחים בצנצנת בגודל מתאים, ולתת לחומץ לרתוח על הכיריים. אחרי הרתיחה יש לתת לו להתקרר מעט עד שהוא פושר ולשפוך אותו על העשבים שבצנצנת. יש לסגור את הצנצנת ולתת לה לעמוד שישה שבועות למיצוי צמחי אופטימלי. שימוש: יש לסנן מעט שיקוי לבקבוקון קטן, ולתת לחולה. על החולה ליטול שלוש כפיות ממנו ביום עד ההחלמה.
חליטה מרפאה עם אלכוהול לריפוי שפעת:
1. חופן מחטי אורן, ראו לעיל.
2. שתי כפות שטוחות של כוכבי אניס
3. מים מינרלים- אם אפשר ממעין נקי שנאספו עם מנחות אם לא, מבקבוק.
4. שלוש כפות וויסקי
הוראות:
יש לשים את מחטי האורן והאניס בספל גדול שיש לו מכסה או צלוחית. להרתיח את המים המינרליים ולמלא בהם את הספל. לכסות את הצמחים היטב ולתת להם לעמוד כחצי שעה. לאחר מכן, להוציא את הצמחים באמצעות כפית ולהוסיף את הוויסקי. (אם מתחת לגיל 18 להימנע מוויסקי) את השיקוי הזה ניתן לגרגר במקרה של דלקת שקדים, או ללגום באיטיות כדי לנקות את הגוף מתסמיני השפעת.
ארדן
של הגן
“
פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2014-12-07
“
כשהעולם היה צעיר והאנושות לא הייתה עדיין ציוויליציה, אישה משתנה, שהיא גם האלה הבוראת, הביטה באבא שמש באהבה. היא לאט לאט ריחפה על פני העולם והמים בהביטה מעלה, ולבסוף החליטה לבקרו. כאשר אבא שמש ואישה משתנה נפגשו הם תינו אהבה, אבל מיד לאחר מעשה האהבה אישה משתנה שמעה את הקריאות והמאווים של הילדים שלה למטה באדמה. היא נפרדה באהבה מאבא שמש, והיא אמרה לו שהיא לא יודעת מתי היא תוכל לבקרו שוב, בגלל שילדיה זקוקים לה. בדרכה לאדמה, היא הבינה שהיא בהריון. היא לא ידעה במה נפשה חשקה יותר, ילד או ילדה, ומתוך חוסר החלטה זו נולד נער הטורקיז. לנער הטורקיז היה גוף של זכר אך שתי נפשות, אחת של גבר, ואחת של אישה. בגלל שהוא היה עם שתי נפשות הוא הבין לליבן של הנשים וגם לליבם של הגברים, ובנוסף הוא קיבל כישורים מאגיים ושאמניסטיים אדירים והוא היה ידוע בכוחותיו המופלאים. באותה תקופה ברוכה גם כל בעלי החיים ידעו לדבר אחד עם השני, ובני האדם יכלו להבין את שפת העופות ובהמות האדמה.
כך נוצר הקונפליקט הראשון בין הגברים לנשים: הגברים רצו לצוד ולאכול בשר, אבל ליבן של הנשים היה מלא חמלה כלפי בעלי החיים. הגברים צדו בלהקות, והנשים ישבו בכפר, טוו אריגים וקלעו סלים, אספו פקעות מאכל מן האדמה וזרעי מזון מן הצומח. הריבים היו קשים ולבסוף, הגברים עזבו את הכפר, חצו את הנהר ובנו מחנה ציד משלהם. לנער הטורקיז הייתה בעיה קשה, האם להיוותר בכפר עם אחיותיו, או ללכת עם הגברים שהם מאהביו? לבסוף הוא הופיע בפני נשי הכפר ואמר להן בדמעות שהוא לא יכול לחיות באושר כשאין גברים לצידו. הנשים הבינו ונתנו לו מתנות ואיפשרו לו ללכת לגברים. הגברים מצידם, שמחו שנער הטורקיז איתם. יחד עם כוחות המרפא השאמניסטים הוא הביא עמו, הם גם שמחו על כישרונות הטוויה, הקליעה ואיסוף המזון שהיו שמורים עד אז רק לנשים. אחרי ימים רבים, כל אחד מגברי השבט ביקש את ידו של נער הטורקיז והוא נענה, הוא הפך להיות בן הזוג של כל גברי מחנה הציד.
ועם זאת, נפשו של נער הטורקיז יצאה אל אחיותיו שבכפר. הוא החליט להשתמש בכוחותיו השאמניים ולכנס אסיפת חיות שביער. כל חיות העולם באו להיפגש עמו. הוא הסביר על מצב האדם ועל קשיו. חיות מסויימות באו ואמרו: “אנו מוכנות לשלב את חיינו ומותנו במחזור חייו של האדם.” היו אלו הפרות, התאואים, העיזים, התרנגולות, הפסיונים והכבשים. כך עסקה נוצרה- כל עוד בן האדם ידאג לרווחת החיות המתנדבות, ויקבל אותן בחמלה ואהבה, ידאג למזונן ובריאותן, הן מצידן תקרבנה את עצמן כדי להזין אותו. נער הטורקיז בא עם החיות הנציגות הללו לאחיותיו הנשים, והן שמחו בעסקה הזו. הוא חזר למחנה הציד והוא איחד את הגברים והנשים ולפיכך איפשר זוגיות ושמחה בקרב בני האדם שהם היום האבות הקדמונים. אישה משתנה הייתה כה גאה בנער הטורקיז שהיא החליטה שבכל דור ודור יוולדו אנשים, עם שתי רוחות בתוכם, כדי שהם ימשיכו לקבל את אותם כוחות מרפאים ויגשרו בין המין הגברי והנשי.
ארדן,
של הגן.
“
פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2014-11-06
“
כשהייתי בתיכון, הייתה לי ידידה מאוד טובה. קיבוצניקית, גרה בבועה המוארת, הרומנטית עם הוורדים המשתרגים והמרחבים הריקים שיש בהם רק יופי. זה מדהים שמשפחתי ששה לתת לי לבלות את שנות התבגרותי בקיבוץ מבלי להסביר לי את ההיסטוריה והאידיאולוגיה שהקימה את המקום. אני פשוט נהניתי מבזבוז האדמה הזה, מבלי דעת, שהמרחבים הללו יפים רק כי פשוט אין תקציב לעשות איתם משהו אחר. כמו שאר פרחי הגן, גם לה שם של פרח. אני לא רוצה לחשוף אותה, אז אבחר באופן רנדומלי את הכינוי בת שבע (על שם המטפס) כשאני מספר עליה. אני הייתי ועדיין מאוד שונה מבת שבע. היא רכבה על אופניים, ורצתה לצאת מהקיבוץ שהיה לה כלא, אבל מבחינתי הקיבוץ היה רוח רעננה שהחליפה את האפרוריות של הבטון והשחור של האספלט. התמסרתי לשינון אינציקלופדיות לזיהוי פטריות וצמחים שונים. לימדתי את עצמי הרבליזם. גיליתי את ניסים קריספיל האלמותי. אבל עבורי הייתי בוסרי מכדי לצאת מהארון ולהתאהב, אני מודה, הייתה נטייה אקיסטנציאליסטית בחינוך וההשכלה שלי. שמעתי את הנדל וקראתי את איין ראנד. בת שבע ואני היינו הפריקים. היא הייתה מעשנת מאחורי מועדוני הכיתות, ואני הייתי יושב איתה ועושה מקלעות של עשב לימון ואורגנו שאותן לקחתי הבייתה. לאף אחד שם לא באמת היה איכפת אם נסיים בגרות או לא, ואני הייתי מבלה שם משש בבוקר ועד שתיים וחצי אחר הצהריים. הנסיעות היו מתישות אותי. אני חושב שאלו היו יחסי אהבה שינאה סך הכל. אני הצקתי לה כי סתם שיעמם לי. היא אוהבת לשמוע את “היהודים”. כשהגיע יום הולדתה השישה-עשר, בת שבע ביקשה ממני לקנות עבורה ספר במתנה. היא ביקשה את הלילה ממהר לרדת: להבין את ההתאבדות. קניתי לה את הספר הזה מבלי לחשוב פעמיים. אני זוכר את ניחוח הפלומריה שנישא באוויר הקיץ כשנתתי לה אותו. היא נתנה לי חיוך מלא ונדיר. לא חשבתי על זה הרבה אז. הבנתי לחלוטין שמדובר סך הכל בעיניין שלה לפתור מול המחשבות האובדניות שלה והעיסוק שלה בגותיות ומורבידיות, למרות שאז לא הבנתי שיש לזה כבר שם. אימה הייתה מזכירת בית הספר, ודודתה המורה היקרה שלנו למתמטיקה. שתיהן לקחו אותי לשיחות שונות על למה זה לא בסדר לתת לבת שבע את הספר. אני הגבתי שידע, כל ידע צריך להיות זמין במידת האפשר. בת שבע לא התאבדה, ובסופו של דבר, עזבה את הקיבוץ. אבל אני לא יכול לשכוח את אותם ימים מוארים במרחב חוסר המשמעות הזה.
“
פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2014-10-07
“
המתכון הזה הוא חדש ונוצר לאחרונה. בעצם ניתן להכינו בצורה יעילה גם מבלי להיות פגאני או מכשף- הוא מכיל צמחי מרפא שמחקרית הוכחו ככאלה שמונעים מנגיפי שפעת להתפתח, ובהם הקינמון הוא החזק ביותר. כאשר הספריי מפוזר על האוויר הוא מחטא את החדר מנגיפים וחולי. כמכשף פגאני כמובן תהליך הכנת תרכיז הספריי הפך להיות אקט מאגי, אבל ניתן לשנות זאת: כרצונכם.
רכיבים:
שלושה פולי קפה
חופן עלי אקליפטוס יבשים או טריים
חופן עלי נענע יבשים או טריים
כפית כוכב אניס
שמן אתרי קינמון
שמן אתרי אורן, או חופן מחטי אורן קצוצות
כלים: קדירה לבישול או סיר קטן
נרות או כיריים שפועלים
מסננת
משפך
בקבוק זכוכית לתרכיז
בקבוקי ספריי קטנים.
אופן הכנה: הדליקו קטורת לפותח השערים ולמרפא הכללי במסורת שלכם. העבירו את הצמחים היבשים בקטורת והניחו אותם בקדירה או בסיר. מלאו את הקדירה במים ושימו על ארבעה נרות חימום וכסו אותה.
בצד, קחו את בקבוק הזכוכית ושימו בו שבע טיפות שמן אתרי קינמון, ושבע טיפות שמן אורן (אם אין לכם מחטי אורן קצוצות) והעבירו את הבקבוק בעשן הקטורת. כאשר הנוזל מבעבע, הורידו מהנרות או מהגז, ותנו לו להתקרר לחלוטין.
יש לשפוך את הנוזל הקר דרך מסננת ומשפך לבקבוק הזכוכית ושוב להעביר בקטורת. לטעון. התרכיז מוכן. כדי להכין את הספריי, יש ליצוק חמישית נפח בקבוק הספריי תרכיז, ולמלא את השאר במים ולרסס.
בריאות שלמה,
ארדן,
של הגן.
“