פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2014-08-11

“

אנשים מתפלאים שאני אומר את זה, אבל העבודה המרכזית שלי כאן היא טיהור והסרת קללות. מעט מאוד כישופי אהבה. אני צריך להסיר קללות ולטהר על בסיס כמעט קבוע. בשלב זה אני מחזיק מלאי של קטורת הסרת קללה בנוסף לחומרים אחרים. זה כבר פק”ל. אם אין לי צנצנת אחת מוכנה ומושקעת במגירות אני מרגיש כמעט עירום. הטיהור שערכתי בשישי בערב סיים את מלאי קטורת הסרת הקללה שלי. זו אינה קטורת טיהור או פתיחת שערים, אלא קטורת אלימה ביותר בעלת ריח רע שמכילה כמויות עתק של חומרים שהורסים את הקללות הסאטוריות ומארסיאניות. לבדה, בלי תהליך שלם כוח שלה פגום וחסר, אז אני ממליץ ללמוד תהליכים של הסרת קללות. בנוסף, אין להחליף רכיבים כאן באחרים- כל רכיב נבחר בקפידה. כן, גם הרכיבים שצריך להזמין במיוחד מחו”ל:

שלוש כפות קפה שחור

שתי כפות מור

שתי כפות שרף קופל לבן

רוזמרין

קצח

אגרימוניה

אנג’ליקה

מלח ים

זרעי אניס

יש להתחיל עם הקפה השחור- לטחון אותו ולשים אותו בקערת זכוכית לפני שאר הרכיבים. לכתוש בעלי ומכתש רכיב רכיב ולערום בקערה. יש לערבב בכפות היידיים תוך כדי אמירת לחשים מתאימים לפי המסורת של המכשפה שיוצרת את הקטורת. בזמן זה ניתן לפלות גושים שלא נטחנו טוב ולהעביר אותם טחינה נוספת בעלי ובמכתש. לבסוף, יש לכסות את הקערה באריג לבן ולהניח בצד. יש להכין מנחות מזון לכוחות הטבע שאחראים על קללות והסרתן. יש להעניק את המנחות ולהסיר את הכיסוי של הקערה, בזמן שמעבירים אותה בקטורות או בלהבות הנר של כוחות הטבע הנ”ל. לחלק את התערובת או למלא איתה צנצנת. לשמור במקום חשוך וקריר.

ווריאציה: אם שוברים קללה על מקום ולא אדם, יש לערבב שני חלקים של קטורת עם חלק אחד של פלפל סודאני גרוס וגופרית. בזמן שהקטורת בוערת על הגחל, יש לפנות את המקום לשלוש שעות לפחות.

ארדן,

של הגן.

“

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2014-08-08

“

בקרב ההודואיסטים של ארצות הברית, נאמר כי התנך והברית החדשה הם ספרי הכשפים החזקים ביותר אם יודעים כיצד לקרוא אותם. בוודו ניתן לומר שחזרה על המילים של האבות הקדמונים הן מספיקות להפעיל כל לחש. ועם זאת, ספריו של הייט הם הקשים ביותר להשגה. (Hyatt, Harry Middleton. 1970–1978. Hoodoo–Conjuration-Witchcraft–Rootwork) ההדפסה הכנסייתית הקטנה הדפיסה רק כאלף עותקים.  חמשת הכרכים של הראיונות שלו עם מכשפי הדרום פשוט נרדפים על ידי מכשפים מסורתיים. הכשפים שם פשוטים, אלגנטיים ושימושיים מאוד. אלו לחשים שדורשים כלים יומיומיים ומשתמשים במאגיה סימפטטית ליצור שינוי במציאות בצורה אדמתית של כאן ועכשיו. לפעמים סופרים מפורסמים של הודו משחררים לחש עתיק שהיה כלוא שם הרבה שנים כדי שהתלמידים שלהם ישזפו עיניים ב”מה היה פעם”. אחד הלחשים האלו חוזר אלי שוב ושוב, טיהור לגוף ולנפש שנמשך כמה ימים או “אבומיסי” ביורובה. הלחש ניתן ככה, כמו שהוא, אבל ברור לקורא הוודאני שהלחש נלקח מהקורפוס המאגי של אורקל האיפה האפריקאי. ראוי לציין שהוספתי רכיב “אשו” למתכון כדי שהאנרגיה תעבוד יותר טוב.

אבומיסי לגוף:

שתי כפות אבקת פלפל אנגלי

שתי כפות סודה לשתייה

שתי כפות סוכר

שתי כפות מלח

שתי כפות אבקת חרדל (נמכרת בפח ברוב הסופרים, אבל אם לא, אז לטחון עד דק גרגרי חרדל צהוב מחנות תבלינים).

מערבבים את האבקות, נותנים מנחה לכוחות טבע מטהרים ושמים בצלחת מכוסה בד באמבטיה. ניתן למוסס שתי כפות מהתערובת במי האמבט, או מראש לשים שתי כפות בספל עם מים חמים.

לשטוף את הגוף מלמעלה למטה, לתת למים לטפטף ולא לתת לתערובת להיכנס לעיניים- במשך חמישה ימים רצוף.

האבומיסי הזה מטהר את הגוף והנפש ומביא ברכות מעולם הרוח, במיוחד של שפע ואהבה.

 

שטיפה לבית:

בבקבוק שמן של 30 מיליליטר, שימו שלושה פולי קפה ושבעה גרגרי לבונה.

חתיכת סיטרין קטנה

קמצוץ רוזמרין מיובש

מעט פיגם ריחני יבש או טרי (או שמן מושרה)

שמן אתרי לבנדר.

למלא את שאר הבקבוק במי זהר.

(אופציונאלי- להוסיף מים ממה שנשאר ממנחה לאויה במבער השמנים לבקבוק)

 

שתי כפות מזה, למי השטיפה בבית.

 

סוף שבוע נעים

מלא בברכות של יפעה, שיפעה וטהרה,

ארדן

של הגן.

“

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2014-07-28

“

חשבתי לא מעט על כתיבת הרשומה הזו. בסוף החלטתי שכן לכתוב אותה משתי סיבות עיקריות: האחת, תנועת החמאס היא תנועה שצומחת מהעם ומשתמשת בלוחמת גרילה עממית כדי לנצח. היסטורית, לא ניתן לנצח באמת אירגון טרור, ואני מזמין את כולם להתייחס למלחמת וויאטנם כדי לקבל רקע היסטורי. סיבה נוספת, היא שהאיסלם עצמו משתמש במאגיה כדי לאפשר לחיילים שלו לנצח. יש החשכה מיסטית מסביב לכל הסיפור עוד מהקטע של שלושת הנערים החטופים.  יש עוד סימנים, אבל זה לא המקום לדון בכך. אם את או אתה עובדים מיסטיים שיש להם רצון באמת לעזור ללוחמים ולא לשבת בצורה פסיבית בזמן שהמלחמה מתרחשת סביבכם, או אם אתה אבא או אימא שיושבים בבית והבן שלכם עכשיו נמצא בעזה, הלחשים הללו פושטו בכוונה בשבילכם. ואתם מוזמנים להצטרף ללחימה.

אתחיל במעין ניקוי חיך של מאגיה: מאגיה יחסית פסיבית של הצלחה:

קטורת כתר לוהב של הצלחה:

פלפל אנגלי

עלי דפנה

אבקת סנדלווד (אם יש. אפשר לפרק גם מקל קטורת בריח סנדלווד)

שרף לבונה (יש בהרבה חנויות תבלינים)

אבקת ג`ינג`ר או זנגביל

קמצוץ טבק (אופציה אינדיאנית)

יש לערב כמויות שונות של חומרים תוך כדי לחש. יהודים- זה הזמן להכיר את מזמור תהילים 23: מזמור לדויד שנחשב לאחר הלחשים המאגיים המשמעותיים כסוג של תרופת כל. נוצרים, יש גירסא של זה באנגלית וגם אתם מכירים בתהילים ובקדושתו. מוסלמים שלצידנו, אני בטוח שיש פסוקים נכונים מהקוראן וכו`. פגאנים אנימיסטים ופוליאיסטים: זה הזמן לאבק את הראש ולכתוב לחש מסודר לפי כללי המסורת. את התערובת יש לכתוש בעלי ומכתש עם כיוון השעון (להצלחה) ואז לשרוף חצי כפית בכל פעם על הגחל נרגילה שהודלק על צלחת חסינת אש. (יש בכל מכולת וקיוסק גלילים של גחל מצית את עצמו). המתכון כאן הוא גירסא של כתר לוהב, מתכון Hoodoo אבל הוא מיועד ושונה עבור לוחמים. יש בבלוג מתכון רגיל למטרות אחרות.

אורו של אוגון

אוגון הוא כוח האדמה, הלוחמים, הציידים והטכנולוגיה על סוגיה. הוא זה שמחליט אם כדור אקדח או רובה יגיע ליעדו ויהרוג או לא. הוא נמצא במזגן שאנחנו נהנים מאווירו הקריר כרגע, הוא נמצא במחשב שבו אני כותב כרגע, והוא נמצא בתחבולות של חמאס ובנשק הישראלי. זה שלא הרבה רקטות הזיקו לאחרים? זו מתנתו. הוא הביא בחזיונות את כיפת ברזל ואפשר לקיים אותה כאן. הוא גם צמא מאוד לדם, ויש לו לב של טיגריס, וזו ישות לא נחמדה בכל גלגול ובכל תרבות. אבל מידי פעם צריך לעצור ולומר תודה. ככל שהצד שלנו יכיר יותר בכוח הטבע הטכנולוגי הזה ויוקירו מעבר לרק לנצלו, כך החיבה שלו אלינו תעלה והתפילות שלנו לניצחון מוחץ ישמעו. פגאנים יוכלו לעבוד עם אוגון, הרן, או קרנונוס במקום הזה, והמונותאיסטים יכולים לקדש את הנר לכל גירסא אלוהית או מופשטת שתבוא להם.

כדי לעשות את העבודה הזו יש קודם כל לבחור נר אדום, שחור או ירוק. במידה ואלה חסרים, יש לבחור נר לבן. את הנר יש לשטוף במים זורמים ולהניח בצד.

לחמם שמן במחבת, לשים שם פלפל שחור טחון, תבלין ציפורן ואבקת זנגביל, להביא לביעבוע של שלוש דקות ולהוריד מהאש. לבקבק.

למרוח את הנר השמן, ולהתפלל לאלים (אם לאוגון אז קודם אגו-לארויה אלוגה קודם לאשו ואז הקריאה היא או- ני- לה אוגון). מחוקר תהילים ידוע, הפרקים הבאים יכולים לעזור: מ””ד כדי להינצל מאויבים, נ””ד ונ””ה לנקמה, פרק ע””ט כדי להמית שונאים ויש עוד. אבל אלו מספיקים כרגע.

את הנר יש למשוח בשמן מלמעלה למטה, להניח אותו בפמוט או על צלחת, לחמם את תחתיתו על ידי גפרור או מצית ולהדביק אותו למקום, ולהדליק אותו תוך כדי תפילות. ליד הנר יש לשים דברים של לוחמים. סכינים, מסמרים, דברי מתכת, סמלים ודברים של צה””ל. אם יש קרוב משפחה שכבר מת למען המדינה זה הזמן להוציא את התמונה שלו מהאלבום ולגייס את רוחו שוב להילחם עבורינו ולשים אותו ליד הנר (הוא או היא לא יכולים למות שוב).

חיצו של אוצ`וסי

כאן אנחנו נכנסים לאלימות עצמה. עצרו. חשבו על זה. האם אתם באמת רוצים להיות מעורבים בשפיכות הדמים? אם כן אין מה להסס, זו העבודה בשבילכם. אם לא, שתי העבודות הרוחניות הקודמות מספיקות.

אם יש כדור אקדח או רובה או אפילו משהו מ M16 של צה””ל, רוב העבודה שלכם נעשתה בשבילכם. אם לא: קחו מקל קטן, זה יכול להיות אפילו שיפוד יקיטורי. אם זה לא שיפוד, חדדו קצה אחד, ועיטפו אותו בנייר כסף. בצד השני עשו חריץ, והכניסו פנימה נוצה שנגזרה לחצי (מה שיוצר את הקצה השני של החץ…או הטיל). שמרו חפץ זה בצד.

ערבבו שרף כלשהו (מור, לבונה, אורן, אפילו שרף לא מזוהה מבחוץ) עם קפה שחור וקינמון בכמויות שוות. שרפו על גחל נרגילה- זוהי קטורת אשו בסיסית. אגו לרויה אלגואה גם כאן אם אנחנו פגאנים. אם לא, אז תפילות אחרות. העבירו את החץ או הכדור בעשן שבע פעמים תוך כדי תפילות. הקדישו את החפץ לחמאס, או ללוחמים שנלחמים נגד ישראל. מצאו את הכיוון של עזה יחסית לבית שלכם- אם אתם גרים בצפון, אז לכיוון דרום מערב, אם בדרום אז לכיוון צפון מערב- בזוויות משתנות. נסו לדייק. תלו את החפץ מחוץ לבית לכיוון עזה עם חוט.

בהצלחה לצה””ל ולכולנו.

ארדן,

של הגן

“

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2014-07-09

“

למכשפות יש כיפת ברזל משלהן. אני זוכר את מלחמת לבנון השנייה, ישבתי במרפסת, השמש הלוהבת הכתה בשיחי האזוביון, הוורדים והיסמין, שמנים אתריים בישמו את האוויר, ואני צפיתי בטילים שמקפצים להם מעל הבית שלי ובוחרים מטרות אחרות. זה לא שמחשבה יוצרת מציאות סתם ככה. עלינו לקבע את המציאות בגנרטורים, כדי שהיא תקבל רגנרציה. אנחנו לא יכולים כל הזמן לחשוב על ההגנה ולהחזיק את האנרגיה שלה כשאנחנו רוצים לנקות, לסדר ולבשל. לפיכך, אני מציע שיטה יעילה ופשוטה ליצר לחש הגנה לבית. בהגנה הזו תזדקקו לגבישים או אבנים מסויימות. בהרבה חנויות מיסטיקה ניתן להשיג אותן, ותמיד שווה שיש אותן במלאי. בעיקרון האבן המגוננת ביותר והמומלצת ביותר להגנה היא ג`ט הקרוייה גם שונגית. זה בעצם גביש פחם. לא רק שהוא סופח את האלימות סביבו בקלות, הוא גם יוצר שדה קליל וגמיש סביב הגוף שמביא הגנה. עבור אדם, אבן אחת כזו מספיקה. אבל עבור בית צריך ארבע, עבור ארבעת הכיוונים.

הגנה עבור בית:

קטורת כלשהי

נר כלשהו (אין בעיה גם נר נשמה)

ארבע חתיכות ג`ט מטוהרות או תחליפים (עם איכות לפי הסדר- קווארץ, מאלאכית, טורמלין שחור או חצץ שחור או כהה מהריצפה- עדיף את זה מכלום)

חתיכת אופל אש מקסיקני (זה אידיאלי, אבל גם קרנליאן או סיטרין יסדרו אתכם טוב)

פיסת בד שחורה או אחרת.

הוראות: את ההוראות יש לבצע בזמן ובצורת תפילה ככל האפשר: הדליקו את הנר והקטורת. הקדישו אותם לאל או לאלה שלכם- ככל שאותו האל והאלה יותר מגוננים יותר טוב (יעבוד גם אם אתם יהודים, נוצרים או מוסלמים אפשר להתפלל ליהוה, אללה ישו וכדומה להגנה).העבירו את האבנים בלהבת הנר והקטורת (הטילים הם שדים של אוויר ואש וזה ינגוד אותם) וסדרו את הג`טים בצורת מרובע במקום שלא יופרע בבית, הכל מהפינה השמאלית למעלה ועם כיוון השעון. לאחר מכן, שימו במרכז את אופל האש המקסיקני (או הגבישים החלופיים). כסו את המבנה הזה באריג כדי לסמל את ההגנה המאגית מעל הבית שלכם. את האריג ניתן להסיר ללא חשש לשבירת הלחש לאחר שלושה ימים. אם וכאשר האבנים יופרעו או יזוזו ממקומן המקורי, הלחש שבור ויש להטיל אותו מחדש, או לוותר עליו במידה והסכנה חלפה. לאחר מכן יש לנקות את האבנים במי מלח, או עשן מרווה ולאחסן יחד עם האריג הרחק מעיניים חטטניות.

ומה קורה אם מישהו צריך לצאת מהבית המוגן לעבודה למשל? הקמיע הפשוט הזה הגן על אבא שלי בזמן פיגוע מכל נזק, למרות שהוא היה קרוב למרכז הפיצוץ:

אתם צריכים:

נר כלשהו

קטורת כלשהי

נייר אלומיניום

חתיכת ג`ט (ראו תחליפים)

וחתיכת מאלאכית (כאן אין תחליפים- המאלאכית מגנה על הגוף הפיסי בנוקשות וקשיחות. מכיוון שיש לנו גם מרבצים בארץ, האבן “”מבינה”” את המצב כאן בצורה היעילה ביותר. אפשר לקבל תוצאות טובות ביותר עם מאלאכית שנמצאה בארץ, בתמנע למשל, או בתשלובת של אבן אילת).

הוראות: שוב, תוך כדי תפילה: להדליק את הנר והקטורת, להקדיש אותן לישות לבחירכם להכין מרובע קטן מנייר האלומיניום: להעביר את הג`ט והמאלאכית בעשן הקטורת ולהניח את הג`ט קודם, ואז את המאלאכית ולקפל כלפי הגוף של האדם שרוצים להגן שלוש פעמים. האדם צריך להחזיק קמיע זה קרוב לגופו ולא לאפשר לאף אחד מלבדו לגעת בו. שלושה ימים יש לפרק את הקמיע ולעשות אותו מחדש לפי הצורך.

אלו הגירסאות הפשוטות ביותר שהצלחתי להביא לכם קוראי היקרים.

בהצלחה!

ארדן

של הגן.

“

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2014-04-16

“

הרעיון של מלאך שומר אישי צויין בראשונה על ידי אברהם של וורמס, מחבר גרימואר אברמלין הידוע לשמצה, אומץ על ידי מאת`רס משחר הזהב, ובסופו של דבר התקבל על ידי אליסטר קראולי: המלאך השומר הוא החלק הקדוש ביותר בטבע האנושי שהוא לחלוטין אלוהי. “”בעבודה הגדולה”” להגיע למקום של שיחה וידיעה של המלאך השומר, על ידי השקטת המחשבות וזה אחד התהליכים החשובים והמרכזיים בה. אישית, זה ממש לא הקטע שלי. להפך, מבחינתי הכל טבע והכל קדוש- מקישקוש הפלסטיק הזול ביותר, ועד הארה רוחנית- המחשבה שהם נפרדים זה מזה במהותם זה חילול קודש בעיני. אחרי שנכחתי באי אילו טקסים של אנשים שונים שמזמנים לתוך עצמם את המלאך השומר (והשתעממתי). בכל זאת חמדתי את הפרקטיקה הזו לעצמי. המאגיה שלי מגיעה מהאיד, המקום ההישרדותי.מהתשוקה והמיניות. לא מתפיסה כלשהי שאם אפסיק להקשיב למחשבות שלי ואזמן וארטיט את קולי משהו חזק יותר יגיע. אבל מתוך מקום של מכשפה טבעית, אותגרתי- כיצד אני מייצר אופציה “”טבעונית”” או טבעית לזה? מסתבר שלא הייתי צריך לטרוח או לחשוב על זה יותר מידי.

קרלוס מונטנגרו, הידוע לשימצה- כתב מתכון מקוטע של לחש סנטריה למטרה זו בספרו Santeria: Formulary & Spellbook. הוא ניגש למשימה על ידי שימוש בשמנים מקודשים לאורישות אפריקאיות. אבל לפני המתכון, כמה דיסקליימרים: סנטריה היא מסורת חניכה דתית אחת שנוצרה מהתפוצה האפריקאית בארצות הברית. היא נפוצה בקובה ובדרום אמריקה  ווריאציות שונות שלה קיימות במקומות שונים- מזמן הדת הזאת התערבבה עם נצרות והאותנטיות של הצמחים והרפואות כפי שהיו באפריקה הופקעו ממנה בכוח הזרוע והנסיבות. לא נדיר למצוא במתכונים שלה דברים כמו “”שמן סיגליות””. אין צורך לרוץ ולחפש שמן אתרי נדיר ויקר שמשמש רק את תעשיית הבשמים. אין גם צורך להשרות פרחי סיגלית בשמן, למשך שלושה חודשים (פרקטיקה הנפוצה בוודון). תמצית בריח סיגליות שנמכרת למבערי שמן, גם אם היא עשויה חומר סינטטי לחלוטין תספיק כאן. הניחוח הנעים יספק את האורישה גם אם זה לא הצמח המקורי. שוב, מדובר כאן בהקשר של סנטריה, לאו דווקא בהקשר של אפריקה עצמה. בנוסף, עלי לציין שהישות המרכזית בלחש הזו היא אובטלה. אובטלה, מלכת הבד הלבן, היא היוצרת של הגוף האנושי, והיא הקרובה ביותר למה שהאדם יכול לתפוס כ””אלוהים””. אותו איש עם זקן לבן בשמיים. זה נראה הולם כישות שממנה מבקשים את הקשר למלאך השומר. אספתי אפוא את חלקי הלחש ואני מציין אותם כאן:

שמן שלווה של אובטלה:

שמן בסיס

שבע טיפות שמן סיגלית

שלוש טיפות שמן וויסטריה

ארבע טיפות שמן קוקוס

נר לבן

ותפילה לאובטלה.

ערבבתם הכל ויש לכם שמן. לאחר מכן, אתם לוקחים נר שבעה ימים לבן, מורחים אותו בשמן זה ומוסיפים:

כפית פרחי סיגלית יבשים

כפית וורדים לבנים

כפית אבקת קליפת ביצים לבנות.

ההוראות: מדליקים את הנר לשבעה ימים ומתפללים.

אף אחד לא יאשים אתכם אם תחפשו מחליפים. אם תבחרו דברים לבנים שמריחים טוב, תוכלו אולי להחליף את את הוויסטריה והסיגלית בוורדים לבנים ויסמין. המלאך השומר אולי לא בא, אבל המתכון הזה אכן “”קירב”” אותו. שבעה לילות של חלומות חיים שבהם רוחות שונות, בלתי נראות הראו לי טעויות, הסבירו לי את המקומות שבהם הייתי צריך יותר חמלה, ניקו טראומות והשאירו, למרות השיעורים הקשים דרך חלקה יותר. אני רכנתי על המזבח שלי, לבוש חולצת שינה לבנה, ללא חרוזים על צאוורי (שזה נדיר ביותר) ובדמעות אמרתי שלום לאותן ישויות חיוביות כאשר הנר הגיע לסופו וכבה. זכוכיתו נותרה נקייה, וכל טיפת שעווה נשרפה בו. ידעתי שכשיגיע הזמן, אדליק אותו שוב ואתפלל שוב להבנות הנדירות שהוא מביא עימו- והוא יכין עבורי שיעורים עמוקים של חכמה והעמקה.

ארדן

של הגן

“