פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2014-04-16

“

הרעיון של מלאך שומר אישי צויין בראשונה על ידי אברהם של וורמס, מחבר גרימואר אברמלין הידוע לשמצה, אומץ על ידי מאת`רס משחר הזהב, ובסופו של דבר התקבל על ידי אליסטר קראולי: המלאך השומר הוא החלק הקדוש ביותר בטבע האנושי שהוא לחלוטין אלוהי. “”בעבודה הגדולה”” להגיע למקום של שיחה וידיעה של המלאך השומר, על ידי השקטת המחשבות וזה אחד התהליכים החשובים והמרכזיים בה. אישית, זה ממש לא הקטע שלי. להפך, מבחינתי הכל טבע והכל קדוש- מקישקוש הפלסטיק הזול ביותר, ועד הארה רוחנית- המחשבה שהם נפרדים זה מזה במהותם זה חילול קודש בעיני. אחרי שנכחתי באי אילו טקסים של אנשים שונים שמזמנים לתוך עצמם את המלאך השומר (והשתעממתי). בכל זאת חמדתי את הפרקטיקה הזו לעצמי. המאגיה שלי מגיעה מהאיד, המקום ההישרדותי.מהתשוקה והמיניות. לא מתפיסה כלשהי שאם אפסיק להקשיב למחשבות שלי ואזמן וארטיט את קולי משהו חזק יותר יגיע. אבל מתוך מקום של מכשפה טבעית, אותגרתי- כיצד אני מייצר אופציה “”טבעונית”” או טבעית לזה? מסתבר שלא הייתי צריך לטרוח או לחשוב על זה יותר מידי.

קרלוס מונטנגרו, הידוע לשימצה- כתב מתכון מקוטע של לחש סנטריה למטרה זו בספרו Santeria: Formulary & Spellbook. הוא ניגש למשימה על ידי שימוש בשמנים מקודשים לאורישות אפריקאיות. אבל לפני המתכון, כמה דיסקליימרים: סנטריה היא מסורת חניכה דתית אחת שנוצרה מהתפוצה האפריקאית בארצות הברית. היא נפוצה בקובה ובדרום אמריקה  ווריאציות שונות שלה קיימות במקומות שונים- מזמן הדת הזאת התערבבה עם נצרות והאותנטיות של הצמחים והרפואות כפי שהיו באפריקה הופקעו ממנה בכוח הזרוע והנסיבות. לא נדיר למצוא במתכונים שלה דברים כמו “”שמן סיגליות””. אין צורך לרוץ ולחפש שמן אתרי נדיר ויקר שמשמש רק את תעשיית הבשמים. אין גם צורך להשרות פרחי סיגלית בשמן, למשך שלושה חודשים (פרקטיקה הנפוצה בוודון). תמצית בריח סיגליות שנמכרת למבערי שמן, גם אם היא עשויה חומר סינטטי לחלוטין תספיק כאן. הניחוח הנעים יספק את האורישה גם אם זה לא הצמח המקורי. שוב, מדובר כאן בהקשר של סנטריה, לאו דווקא בהקשר של אפריקה עצמה. בנוסף, עלי לציין שהישות המרכזית בלחש הזו היא אובטלה. אובטלה, מלכת הבד הלבן, היא היוצרת של הגוף האנושי, והיא הקרובה ביותר למה שהאדם יכול לתפוס כ””אלוהים””. אותו איש עם זקן לבן בשמיים. זה נראה הולם כישות שממנה מבקשים את הקשר למלאך השומר. אספתי אפוא את חלקי הלחש ואני מציין אותם כאן:

שמן שלווה של אובטלה:

שמן בסיס

שבע טיפות שמן סיגלית

שלוש טיפות שמן וויסטריה

ארבע טיפות שמן קוקוס

נר לבן

ותפילה לאובטלה.

ערבבתם הכל ויש לכם שמן. לאחר מכן, אתם לוקחים נר שבעה ימים לבן, מורחים אותו בשמן זה ומוסיפים:

כפית פרחי סיגלית יבשים

כפית וורדים לבנים

כפית אבקת קליפת ביצים לבנות.

ההוראות: מדליקים את הנר לשבעה ימים ומתפללים.

אף אחד לא יאשים אתכם אם תחפשו מחליפים. אם תבחרו דברים לבנים שמריחים טוב, תוכלו אולי להחליף את את הוויסטריה והסיגלית בוורדים לבנים ויסמין. המלאך השומר אולי לא בא, אבל המתכון הזה אכן “”קירב”” אותו. שבעה לילות של חלומות חיים שבהם רוחות שונות, בלתי נראות הראו לי טעויות, הסבירו לי את המקומות שבהם הייתי צריך יותר חמלה, ניקו טראומות והשאירו, למרות השיעורים הקשים דרך חלקה יותר. אני רכנתי על המזבח שלי, לבוש חולצת שינה לבנה, ללא חרוזים על צאוורי (שזה נדיר ביותר) ובדמעות אמרתי שלום לאותן ישויות חיוביות כאשר הנר הגיע לסופו וכבה. זכוכיתו נותרה נקייה, וכל טיפת שעווה נשרפה בו. ידעתי שכשיגיע הזמן, אדליק אותו שוב ואתפלל שוב להבנות הנדירות שהוא מביא עימו- והוא יכין עבורי שיעורים עמוקים של חכמה והעמקה.

ארדן

של הגן

“