פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2013-08-18

“

לגבה, או אשו, או אלגואה (ועוד שמות רבים נוספים) הוא כוח טבע של פתיחת שערים וצמתים. כבר שהייתי ילד הכרתי אותו, אבל לא ידעתי מה -הוא. לדעתי עוד בבלוג הזה תיעדתי אותו, חלומות של להיות מוקרב לפה בוער של אליל אבן כשאנשים אחרים, חזקים ממני משליכים אותי פנימה. ברחתי ממנו והוא אמר שאני אחזור… ואני חזרתי. אשו התעלולן. נאמר עליו “”הוא משליך אבן מחר והורג ציפור אתמול.”” הכוח שלו על הזמן והחלל, שהוא מראש אשליה אנושית, הם עצומים. ואכן, גם מכשפים שאינם ממסורת הוודון, הסנטריה והפאלו מיומבה קוראים לאדון המכשפים הזה. כבר התרגלתי לכך, שלא יהיה לי אגו-טריפ בשום טקס. הוא דואג להראות שהוא נוכח על ידי עשיית מעשה שובבות כלשהו- למשל, להפיל את הגחל שמיועד למחתת הקטורת, בעודו בוער, על כף הרגל שלי. אל דאגה! זה לא כואב, זה עוקץ קצת- להראות שהוא שם, ואז הוא ממשיך לפתוח את השערים ולהבטיח שהמנחות וההשבעות שלי תגענה ליעדן.

המנחה הראשונה שלי לאשו, הייתה קטורת שלושת המלכים- על שמם של שלושת המאגים שהם כוכבי חגורת אוריון. המספר שלו הוא שלוש: לייצג אשכים ואיבר מין זכרי. הצבעים שלו הם אדום ושחור- האדום מסמל את הקיום הפיסי והשחור את הרוחני- והמעבר הפשוט שלו בינהם. קטורת זו נהדרת להצלחה ומציאת עבודה והמתכון שלה הוא הפשוט של הפשוטים: מור, לבונה וקינמון. מאז כבר השתמשתי בקטורות מורכבות יותר. אשו מקבל מנחות של טבק ואלכוהול עם אחוז גבוה. הוא אוהב שמשרים פלפלים חריפים מיובשים בבקבוק רום למשל, ומגישים לו בכוסיות (בסכומים של שלוש) אבל כשיש בקשה גדולה יותר או שסתם רוצים לכבד אותו, יש להכין לו שלושה רגלי עוף (עדיף תרנגול, אבל תרנגולת תספק בעידן הזה שבו איננו שוחטים בעצמנו): המתכון שלי לעוף אשו: קטשופ, דבש, ומעט רוטב סויה. אני אוהב לערבב את התערובת הזאת עם אבקת מרק עוף אורגנית איכותית, שום גבישי ותערובת קייג`ן. אני אופה את זה בטורבו על 200 מעלות. עד שמשחים, הופך ושם את זה במקומות של בין לבין. בין ביניינים, בצמתי דרכים ועוד. בעלי חיים כמו כלבים וחתולים (במיוחד בצבעים שחורים, לבנים או אדומים) יאכלו את המנות הללו והמנחה תושלם. אשו אוהב גם פירות, ממתקים וקפה עם תשע כפיות סוכר. את המנחות הללו, אפשר לתת גם לילדים (לא אלו שאתם ילדתם- אלא של אחרים וזה ייחשב לאותו הדבר).

סיפור מעניין, אחרי ששלאויה תיארה בפני את אהבתו של אשו לחולדות כמנחה, אמרתי בפניה שלעולם לא אתן לו מנחה של חולדות. אשו הוכיח אותי אחרת והותיר עכבר עסיסי על פתח ביתי למחרת (אני יודע שיש הבדל בין חולדות ועכברים) שנאלצתי לשרוף בשדה ליד ביתי. לאחר השריפה חשבתי שהייתי חופשי מזה. באותו ערב יצאתי להליכה וחולדה מתה הופיעה מולי. הבטתי לשמיים והחלטתי שאני לא עושה את זה. הסתובבתי ונתקלתי בגזם עץ ששרט אותי. כן, שלוש שריטות הופיעו על זרועי.

ארדן

של הגן…

“