פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2007-02-23
או שתפוז עולה בקושי לכולם?
בהה.
אנשים התלהבתם יותר מדי מנחמה המכשפה הסגולה שלי 🙂 זה היה הניסיון הראשון שלי לכתוב משהו הומוריסטי- בניגוד לטונות החומר הטראגי שיצרתי.
עוברים עלי ימים קשים- אבא חולה, אימא עצבנית ויש לי לימודים- אז כן, יצאתי מתקופת מבחנים כאוטית- ותקופה מאוד קשה רגשית בנוגע לאדם האחרון והיחיד שהעזתי לאהוב בצורה רומנטית.
אופרה נחמדה ברקע. אני מאוד אוהב אופרה. אני לא מבין את המילים אבל עדיין הרגש בקול של הנשים והגברים ממלא את חיי ומראה לי שיש טרגדיות גדולות משלי במקום מסויים ובזמן מסויים. אני במצב שבו אני כבר לא יודע מי החברים שלי. אחד ציין שהוא לא רוצה לדבר איתי יותר לעולם, אחר פשוט הפסיק בלי שום הסבר. אחת מקדישה את רוב זמנה לקריירה המוצלחת שלה- אדם שבעבר החליט שהוא לא מדבר איתי בכלל פתאום כן מדבר איתי- אנשים שפגשתי בקורס מסויים- איך לשפוט אותם? איך להכניס אותם לחיי?
אולי לכם הקוראים שלי זה יותר קל כי ביליתם את חייכם בפיתוח סוג של מנגנוני חברה. אני שמתי דגש על מנגנוני אנדיבידואל. אני יכול להבין אדם שמולי בצורה מושלמת ואפילו לקרוא אותו ומחשבותיו, אני מסוגל לתמרן אותו לעשות כרצוני בלי מיצמוץ אבל להבין את מקומי בחייו? זה כבר יותר קשה מסתבר.
אני מבלה את זמני בקריאה, קריאה ועוד קריאה.
“סיפור האבן” של בארי יוגארט
סידרת earthsea שהתחילה גרוע מאוד
Witchcrafting של פילס קארו
מאלו מכן שכן קוראים ספרי מאגיה- שמתם לב שאי אפשר לרפרף בהם? שקריאה של מספר עמודים מעייפת מאוד מסיבה כלשהי? אין לי מושג בעצם למה. יש תרגילים, אבל כרגע אני מתרגל משהו אחר- התכנים מעניינים אותי טיפה יותר. ועדיין…
ארדן