הסיפור של חותך הבמבוק

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2008-08-12

פעם אחת, לפני אלפי שנים חותך חזרן זקן, שלא נולדו לו ילדים- הלך ביערות הבמבוק הגבוהים. הפנדה האדומה הייתה חברתו היחידה למסע, והיא הביטה בו בעצלות מה. האיש הזקן ידע את סוד החזרן הקסום: כל היער הוא צמח אחד, והכל מחובר לאותה מערכת שורשים, ולכן הוא היה מופתע מאוד לגלות כי במרכז היער ישנו קנה חזרן אחד שזורח באור יקרות.
 
כאשר האיש הזקן חתך בעדינות את קנה החזרן, הוא מצא שם תינוקת זעירה- בגודל אגודל. מאושר מהמציאה המופלאה, הוא לקח את התינוקת לביתו, וקרא לה בשמה החדש: קגויה הימה- נסיכת הלילה הזוהרת.(על שם שיערה השחור, שזרח באור זהוב מוזר ומדהים) לאחר זמן קצר, חותך הבמבוק הזקן גילה שכל פעם שהוא חותך חזרן, פיסת זהב קטנה נמצאת בתוכו, ותוך זמן מה הפך עשיר. הוא ואישתו גידלו את התינוקת. לאחר שנים ארוכות היא הפכה להיות אישה צעירה ויפה במיוחד (שלא לציין בגודל אנושי רגיל).
חותך החזרן ניסה להסתיר את עובדת יופיה של קגויה מאנשים אחרים- אבל השמועה נפוצה וחמישה נסיכים של חצר המלוכה הקיסרית באו לבקש את ידה של הנסיכה קגויה.
 
בתחילה הנסיכה הביישנית דחתה את כולם. לבסוף הנסיכים שכנעו את אביה שיאמר לה שתינשא לאחד מהם (ואז, כשאבאל`ה אומר משהו, זו מילת קודש: לא כמו היום שההורים מדברים אל הקירות עד שהקירות מדברים חזרה עם ההורים.)
לאחר התייעצות עם קגויה, היא החליטה להטיל משימות על הנסיכים כדי לראות מי הראוי להינשא לה. כל אחד מהם היה צריך להביא חפץ מסויים שיוכיח את זכאותו להינשא לנסיכה היפיפייה.
 
באותו ערב: הנסיכה אמרה לכל אחד מהנסיכים מה להביא: הראשון היה צריך להביא את קערת האבן של בודהא מהודו, השני ענף של עץ המגדל תכשיטים מהאי פנגלי, השלישי היה אמור למצוא את הלבוש של עכברוש-האש מסין, הרביעי, תכשיט זוהר מצוואר של דרקון והחמישי- את קונכיית האוצר של הדרורים.
 
הנסיך הראשון חזר עם קערה יקרה- הנסיכה ראתה שקערה זו אינה זוהרת בקדושה ולפיכך עלתה על ניסיון הרמאות. גם הנסיך השני והשלישי ניסו לזייף ונכשלו.  הנסיך הרביעי מת בסערה איומה והנסיך החמישי מת בניסיון להשיג את הקונכייה.
לאחר מכן, סיפורם של הנסיכים וקגויה הגיע לחצר המלכות הקיסרית. הקיסר עצמו רצה לראות את פניה ושיערה השחור שזוהר של הנסיכה קגויה. גם הוא הציע נישואים לאותה נסיכה יפה. הנסיכה סירבה. היא אמרה לקיסר כי אינה מארצו ולא תוכל ללכת עימו לארמון הקיסרי. הנסיכה נשארה בקשר עם הקיסר שהציע לה נישואין שוב ושוב.
 
באותו הקיץ, קגויה הסתכלה על הירח המלא ועיניה נמלאו דמעות: למרות שהוריה דאגו לה, היא לא ידעה מדוע היא מרגישה רע. התנהגותה נעשתה קדחתנית יותר ויותר, עד שהיא גילתה לקרוביה שהיא אינה מהעולם הזה, ושהיא מוכרחה לחזור לאנשיה בירח. למעשה היא נשלחה לכדור הארץ, בשביל לשמור עליה. היא הייתה בסכנה בגלל שהתחוללה במשך שנים מלחמה נוראה בכוכבים.
 
כשהיום שלה לחזור הגיע: הקיסר שלח שומרים על ביתה כדי שלא תילקח כנגד רצונה. למרות זאת, כאשר הגיעו לביתה השגרירים השמימיים, השומרים עוורו בגלל אור מוזר. קגויה אמרה, שלמרות שהיא אוהבת את חבריה הרבים על פני כדור הארץ, היא חייבת לחזור למשפחתה בירח. היא כתבה מכתבים ארוכים ומתנצלים להוריה ולקיסר שהפך ידיד קרוב. היא הותירה ביד הוריה את הקימונו שלה, כמזכרת. היא נתנה את המכתב המיועד לקיסר, בצירוף של לגימה זעירה של אליקסר חיים לאחד מהקצינים שניסה להגן עליה. ברגע שהיא נתנה את המכתב, גלימת נוצות הונחה על כתפיה, משכיחה ממנה צער, אהבה או כל רגש אנושי אחר.
 
הפמלייה השמימית הובילה את קגויה חזרה ל”עיר הבירה של הירח”. או צוקי נו מייאקו. היא נלקחה נגד רצונה והוריה נותרו בדמעות. לאחר מכן נלקחו חולים למיטתם. הקצין נתן לקיסר את המכתב והאליקסר המצורף. הקיסר שמע את גירסת האירועים שסיפר הקצין והתמלא בעצב. הוא שאל את יועציו: “היכן נמצא ההר, הקרוב ביותר לרקיע?” והתשובה ניתנה “ההר של פרובינציית סורוגה.” הקיסר כתב מכתב עבור קגויה, וציווה לשרוף אותו יחד עם אליקסר החיים. הוא לא רצה לחיות לנצח מבלי לראות את נסיכת הלילה הזוהרת.
 
ומאז, ההר נקרא ההר ללא מוות- או, הר פוג`י.
 
סיפור יפאני מסורתי.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.