פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2007-07-10
ואז היו לימודים, ואז היו מבחנים ואז הייתה עבודה ועכשיו זה נגמר. נגמר הזמן שבו אני מרוחק מחבריי. בקושי הצלחתי לדחוס לחיי את הקורס של רינה אור וצל, וגם אז, היו לי שם מעט מאוד חברים אישיים (שמחוץ למעגל המכרים הפאגנים) ובתחילה חשתי גם ניכור, אבל למדתי להעריך חבר קרוב שאני רואה אותו על בסיס שבועי. צמחה כמיהה ונעלמה. ועכשיו אני פחות או יותר שלם אחרי תקופה מאוד מאוד ארוכה של החלמה ואבל.
ביום חמישי זה, אני מובטל שוב. אני כמעט מברך את החופש אשר מלטף את פני בנוצות לבנות וצחות של אוויר והחלטה חופשית. התחלתי לנהל את פורום מדיטציה בתפוז. הכרתי חלק מהגולשים שם לפני שנכנסתי לפורום, חלק מהם אנשים שאני מכיר מתחילת גלישתי בתפוז ואני זוכר אותם כנחמדים ואנשים טובים באופן כללי, ואולם חלק הם טרולים ואחד אפילו נחסם בפורום מאגיה שלי בעבר אחרי טירלול של חודשים. המנהל הקודם לא יצר תקנון לפורום והפורום הזה התנהל על גלי סערות של ריבים שטותיים על מסורות ואגו. כל האנשים שאינם בפורום אמרו פה אחד שהם מצפים מפורום מדיטציה שיכיל אנשים רגועים שמדברים על תובנות רוחניות ולא יורדים לחייהם אחד של השני. נאלצתי למחוק, ואפילו נאלצתי לחסום. אני שונא את זה, אבל ככה זה.
יום שישי זה אני הולך לאבי הנמצא באזור רמלה, להביא לו בגדים וכסף, לקבל ממנו מתנת יומולדת מיסתורית, ללכת לסטונאייג` ולקנות אבנים שאזלו לי, ללכת לים ולמפגש פורום מאגיה, שיהיה ממש חוויה אגב, כי אני מלווה כל היום הזה באחת הנשים שאני יותר מעריך בעולם הזה, ואחות ליבי. אני מאמין באמת ובתמים שכל החברים שלי יהיו במפגש הזה. כולם, בלי יוצא מן הכלל. זה משמח אותי מאוד כי מזמן לא הייתי מוקף באנשים שאני בחרתי- אלא במה שהנסיבות בחרו עבורי. חלק מן האנשים אפגוש אותם פעם ראשונה מהפורום, וחלק אני מכיר על בסיס אישי פחות או יותר.
אני דואג שיהיה לי בבית מספיק וודקה, מספיק טריפל סק ולימונים. אני עורך ערב מרגריטות עם אותה ידידה שתבוא כנראה לשבוע שלם. רכשתי כמות גדולה של קונוסים של קטורת איכותית. המשלוח היה מופרז, מוגזם ואיום. אבל אין זה אשמת היבואן. אשלם על חלק בזמן המפגש. קטורת יערה, וגרגר הים תבער בערב…
יש הצעה לקבוצת עבודה מאגית בהר תבור, זה לא רחוק מהבית שלי (לשם שינוי) ואני אולי ארצה להצטרף. נראה. בנתיים על אש נמוכה כמה שיקויים שאני רוקח למפגש, כותב מחדש טראנס להעביר, מטהר גבישים נחוצים ולוחש לחשים שמקלים על עול הנסיעות. היידים שלי מריחות כמו כישוף, ווטיבר אדמתי עשיר, ומור. “אנחנו לא נעשים מכשפים כי אנחנו בוחרים בכך, אנחנו נעשים מכשפים כי אין לנו ברירה…” אולי זה נכון? אני צריך לשקול את הדברים והסיבות למדוע אני עוסק במה שאני עוסק. אני מתרגל מדיטציה מהספר שבחרתי “מדיטציה, תרגילים לחיים טובים” של ביל אנדרטון.
בפורום מדיטציה הציעו שמכשפים הם ה”ערסים” של עולם הרוח מכיוון שכל עשייתם היא לקבל כוח על אחרים. זה נכון בחלקו. למכשפים יש כוח על אחרים, אבל הכוח האמיתי הוא הכוח על עצמי- וגם כוח עם. הכוח לעבוד עם צמחים, עם שמנים, עם גבישים כדי להתקרב למהות האמיתית של היקום.
“התודעה מצווה על הגוף, והגוף מציית. התודעה מצווה על עצמה ונתקלת בהתנגדות”
ארדן,
של הגן.
