פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2007-09-07
בעידן של היום מעט מאוד אנשים לוקחים אחריות על הריפוי שלהם. יש דלקת או כאב? אלו תסמינים אבל ישירות רצים לרופא. נכון, בסופו של דבר הרופא הוא מעיין ספר ידע מהלך על שתיים, עם ידע בריפוי אבל כל הרופאים יגידו לכם את אותו הדבר: “הגוף שלכם מרפא את המחלה, התרופה רק מזרזת אותו” וכמה אנשים באמת מנסים להתמודד עם המחלה שלהם לבד? בלי כימקלים? פשוט ליצור סביבם הרמוניה ולהבין את המסר שהמחלה משדרת מבלי להפציץ את התסמינים במשככים שונים?
את הלקח שלי למדתי בשירותי הצבאי. בזמן הצבא התחילו לי תסמינים של שפעת וחום. אני שמרתי בשמירה האחרונה ביותר- מ2 עד שש בבוקר (טיפוס לילי או לא?) ולמזלי היו לי ידידים שישבו לידי אחרת הייתי מזמן מתעלף. הייתי צמוד למפזר החום בש.ג ובחדר-משמר התכרבלתי בשמיכות והעפתי אותן לחליפין בהתאם להתקפי החום-קור שחשתי.
אחותי יכולה הייתה לספק תרופות ושאר דברים כמו מרק עוף פולני למחרת היום ולא רציתי ללכת למרפאה כי ג` פירושם לדפוק את המאבטחים בשבוע השני שמוקפצים לשמירת חירום וגם לזרוע בלגן וחוסר סדר בשבוע החופש שלי שמגיע אחרי שבוע של שמירות בבסיס.
האינטואיציה שלי לקחה אותי ישירות למקלחת. אלו שלא חוו את המים בצבא- המים במקלחת תמיד חמים- יש סוג של מחמם מים שעובד על דלק מסוג כלשהו. בכל מקרה, אני יושב באמבטיה בזמן שהמים זולגים עלי בזרם חזק מלמעלה ומבקש מכל ישות מים שהיא לשטוף ממני את המחלה. כל הנדיות ורוחות המים השונות. שכבתי בתנוחת עובר ונזכרתי במידע מוקדם- העובר ברחם יש לו יכולת ריפוי עצמי גדולה מגדר הרגיל. אולי אם אוכל להתחבר לרגע, לשחרר את עול השנים באמצעות הטרנספורמציה שהמים מספקים לי….
באותו יום החום נשבר. בסוף השבוע כבר הייתי בריא לחלוטין, מבלי להשתמש בפראטצמול או שאר חומרים אחרים. לומר את האמת? הריפוי של המים גם היה נעים יותר. ברור שלא צריך וזה טיפשי לוותר על מאות שנים של רפואה שהתפתחה, אבל בנוסף לכך לקחת אחריות אישית על הריפוי שלך זה דבר חשוב מאוד.
שנתיים לאחר מכן, התעמקתי במתכונים של הוודון, וכתבתי מתכונים מורכבים יותר למקלחות ריפוי. מסתבר שהוודנים מאמינים במים. יש נהרות קדושים, עלמת הנהר היא האורישה ארזולי- שאחראית על היופי וההנאה בעולם. המקלחת הראשונה שהכרתי היא “האמבטיה הלבנה” שהיא סוג של אמבט בעל יכולת לטהר.
היכולת של הוודון טמונה בזה שהם קולעים למטרה בצורה ישירה. מה זאת אומרת? עשב הטיהור החזק ביותר הוא זרעי אניס? אז חליטת זרעי אניס תוסף לאמבט! (קנינגהם מציין שזה צמח נהדר להשתמש בו אחרי הרג או ציד של בעלי חיים)
מתכון לאמבטיה לבנה- לתוך אמבטיה יש להוסיף חליטה של זרעי אניס טריים, שלושה עלי דפנה וארבע כוסות חלב. (או שתי כוסות של חלב מיובש אם ניתן להשיג) יש ללוות את האמבט בקטורת בניחוח ווניל או קוקוס.
בזמן האמבט יש להתרכז בכל הדברים ה”מלוכלכים” שעשינו בחיינו שאנחנו רוצים להיפטר מהם, וגם מאנרגיות הרעות לנו שדבקו בנו מהסביבה.
יש הנחייה לזה שצריך באמצע ההתמקדות לשבור את הריכוז בצורה מהירה (בספר של לואיזה טיש- נאמר “לפוצץ נפץ ליד הדלת, או לצלצל בפעמונים בחוזקה”) שעון מעורר שמכוון לצלצל אחרי עשרים דקות יספיק. ההתנתקות המהירה הזאת עוזרת לנו להניח את הדברים שמהם אנחנו רוצים להשתחרר מאחורינו. זה לא הזמן למדיטציה ורגיעה, זו עבודה רוחנית מאומצת.
לקום, לנקז את המים באמבטיה, ולשטוף ולקרצף את העור היטב (ריח של חלב חמוץ הוא זוועה. להיפטר כל עוד אפשר…)
זה מתכון מסורתי מהוודון. דרך קלאסית ורבת עוצמה להיטהר בצורה החזקה ביותר. היה מתכון ל”אמבטיה כחולה” של ריפוי אבל אני מעדיף את שלי.
אמבט ריפוי:
להדליק נר לבן וחדש ולהקיף אותו ברוזמרין ובמלח ים גס. עדיף סוג שאספתם בעצמכם- אבל גם קנוי ישרת את המטרה. יש לטעון את הנר באנרגיה של ריפוי (במעט, בגלל שתזדקקו לרוב האנרגיה שלכם בתהליך עצמו)
באמבט ניתן לשים ארבע טיפות שמן ילנג ילנג, ארבע טיפות לוונדר ושתי טיפות ווטיבר. שימו חלק או את כולם, או התעלמו מהם- הם תוספת טובה אבל לא הכרחית. הדליקו קטורת ואת הנר.
עכשיו החלק הקשה: קחו גביש קווארץ מחודד משני קצוותיו (אני משתמש בשתי אבני בוג`אי למטרה זו אבל הן יקרות וזה לא ריאלי להשיג אותן) ושכבו באמבט בצורה נוחה. מומלץ לתת למים להמשיך לזרום בזמן הזה בזרם קל.
התקפלו לתנוחת עובר. החזיקו את הגביש בשתי יידיים והביעו את רצונכם להרפא.
שבו כך במשך כמה זמן שתרצו, בלי להפריע לעצמכם. ייתכן שזה אפילו יקח מעל לשעה. תנו לאנרגיה לזרום מכם ואל תוככם- בהתאם למחלה או לאינטואיציה.
לאחר האמבטיה, נקזו את המים ושיטפו את עצמכם בזרם חם נוסף. את שארית הנרות הצמחים והמלח ניתן לזרוק או לקבור בשקית נייר.
ארדן,
של הגן.
