פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2014-12-07
“
כשהעולם היה צעיר והאנושות לא הייתה עדיין ציוויליציה, אישה משתנה, שהיא גם האלה הבוראת, הביטה באבא שמש באהבה. היא לאט לאט ריחפה על פני העולם והמים בהביטה מעלה, ולבסוף החליטה לבקרו. כאשר אבא שמש ואישה משתנה נפגשו הם תינו אהבה, אבל מיד לאחר מעשה האהבה אישה משתנה שמעה את הקריאות והמאווים של הילדים שלה למטה באדמה. היא נפרדה באהבה מאבא שמש, והיא אמרה לו שהיא לא יודעת מתי היא תוכל לבקרו שוב, בגלל שילדיה זקוקים לה. בדרכה לאדמה, היא הבינה שהיא בהריון. היא לא ידעה במה נפשה חשקה יותר, ילד או ילדה, ומתוך חוסר החלטה זו נולד נער הטורקיז. לנער הטורקיז היה גוף של זכר אך שתי נפשות, אחת של גבר, ואחת של אישה. בגלל שהוא היה עם שתי נפשות הוא הבין לליבן של הנשים וגם לליבם של הגברים, ובנוסף הוא קיבל כישורים מאגיים ושאמניסטיים אדירים והוא היה ידוע בכוחותיו המופלאים. באותה תקופה ברוכה גם כל בעלי החיים ידעו לדבר אחד עם השני, ובני האדם יכלו להבין את שפת העופות ובהמות האדמה.
כך נוצר הקונפליקט הראשון בין הגברים לנשים: הגברים רצו לצוד ולאכול בשר, אבל ליבן של הנשים היה מלא חמלה כלפי בעלי החיים. הגברים צדו בלהקות, והנשים ישבו בכפר, טוו אריגים וקלעו סלים, אספו פקעות מאכל מן האדמה וזרעי מזון מן הצומח. הריבים היו קשים ולבסוף, הגברים עזבו את הכפר, חצו את הנהר ובנו מחנה ציד משלהם. לנער הטורקיז הייתה בעיה קשה, האם להיוותר בכפר עם אחיותיו, או ללכת עם הגברים שהם מאהביו? לבסוף הוא הופיע בפני נשי הכפר ואמר להן בדמעות שהוא לא יכול לחיות באושר כשאין גברים לצידו. הנשים הבינו ונתנו לו מתנות ואיפשרו לו ללכת לגברים. הגברים מצידם, שמחו שנער הטורקיז איתם. יחד עם כוחות המרפא השאמניסטים הוא הביא עמו, הם גם שמחו על כישרונות הטוויה, הקליעה ואיסוף המזון שהיו שמורים עד אז רק לנשים. אחרי ימים רבים, כל אחד מגברי השבט ביקש את ידו של נער הטורקיז והוא נענה, הוא הפך להיות בן הזוג של כל גברי מחנה הציד.
ועם זאת, נפשו של נער הטורקיז יצאה אל אחיותיו שבכפר. הוא החליט להשתמש בכוחותיו השאמניים ולכנס אסיפת חיות שביער. כל חיות העולם באו להיפגש עמו. הוא הסביר על מצב האדם ועל קשיו. חיות מסויימות באו ואמרו: “אנו מוכנות לשלב את חיינו ומותנו במחזור חייו של האדם.” היו אלו הפרות, התאואים, העיזים, התרנגולות, הפסיונים והכבשים. כך עסקה נוצרה- כל עוד בן האדם ידאג לרווחת החיות המתנדבות, ויקבל אותן בחמלה ואהבה, ידאג למזונן ובריאותן, הן מצידן תקרבנה את עצמן כדי להזין אותו. נער הטורקיז בא עם החיות הנציגות הללו לאחיותיו הנשים, והן שמחו בעסקה הזו. הוא חזר למחנה הציד והוא איחד את הגברים והנשים ולפיכך איפשר זוגיות ושמחה בקרב בני האדם שהם היום האבות הקדמונים. אישה משתנה הייתה כה גאה בנער הטורקיז שהיא החליטה שבכל דור ודור יוולדו אנשים, עם שתי רוחות בתוכם, כדי שהם ימשיכו לקבל את אותם כוחות מרפאים ויגשרו בין המין הגברי והנשי.
ארדן,
של הגן.
“