פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2012-10-24
“
ה-24 לאוקטובר, הוא יומו של ארינלה, אורישת הרפואה והחיים הנוחים. אם ימיה היא ריפוי טבעי, ובבלו-איה הוא היכולת שלנו להחלים מחולי לבד, אז ארינלה הוא הרוח של הרופא, השאמאן המרפא ואפילו הרופא הקוסמטי שנותן לנו את האף שאנחנו רוצים- הוא היד המנתחת שמסירה מאיתנו סרטן, הוא זה שיודע לתת את התרופה שתחזיר אותנו על הרגליים… הוא זה שקודח בשן החולה ומתקן אותה. ארינלה שומר על ההומוסקסואלים כי בנו היה ההומוסקסואל הראשון: לוגון-אדה שמבלה את חייו חצי שנה כאישה וחצי שנה כגבר. אם אתם נכנסים לניתוח, ארינלה יבטיח החלמה מלאה, הוא יבטיח תשומת לב לכל פרט כי ארינלה עצמו הוא פדנטי. אגב, בגירסאות אחרות של הסיפור ארינלה הוא המורפודיט, גם זכר וגם נקבה, כמו בתמונה הטקסית שבחרתי לרשומה הזו. הוא גם אחראי על דייג ודגה, ואם ברצונכם לשפר כישורים אלו הוא כאן בשבילכם.
סיפור: ארינלה הסתובב בחורשת המנגרובים ואסף צמחים בידיו המטופחות עבור הקסם המרפא שלו. כרגיל הוא היה לבוש בצורה מפוארת וזה מפליא ששום ליכלוך או רבב לא דבק בבגדיו. שיערו היה קלוע לשבע צמות, ואבני חן מושלמות זהרו על אצבעותיו. כאשר הוא הלך לנוח על הסלעים מול חוף הים, הוא סעד את ליבו בעוגות איכותיות ולגם יין מתוק מגביע ארד. ימיה ראתה אותו, הסתקרנה לגביו, וצפתה בו מרחוק. לאיטה היא התאהבה בו ונמלאה תשוקה עבורו. ארינלה שמע רעש של השפרצת מים והסתקרן מן המקום והאנרגיה הייחודית בו, ולכן הוא המשיך לבקר שם, בזמן שהוא חקר את תכונות המרפא של הצמחים באזור. הוא ישב שם יום אחרי יום, אבל כל פעם שהוא שמע את רעש ההשפרצה, הוא הסתובב ולא ראה כלום. הימים עברו, והיא אספה רצונה ועצביה והחליטה לחשוף את עצמה. ארינלה שמע את הרעש פעם נוספת, הסתובב וראה אותה: בת ים, עם שיער שחור, על שיערה וחזה פנינים ויהלומים זוהרים: ארינלה התאהב בה מיד. כל יום לאחר מכן, ארינלה וימיה נפגשו על החוף ודיברו- וכל יום הם אהבו אחד את השנייה יותר ויותר. עד שיום אחד ימיה התכופפה אל ארינלה ונישקה אותו. ארינלה הוקסם מזה שמלכת העולמות והים בזרועותיו. הוא הציע לה לעבור לחיות על פני האדמה. היא הסבירה שבזמן שהיא תשמח לחיות על פני האדמה עם ארינלה היא מלכה וארמונה נמצא תחת הים. ארינלה אמר שהוא לא יכול ללכת איתה בגלל שהוא נושם אוויר. ימיה חייכה והזכירה לו מי היא. ימיה העבירה את ידה על אפו, פיו וחזהו. היא אחזה בידו והובילה אותו לים, לארמונה. בדרך הוא נלחץ כי הם נכנסים עמוק יותר ויותר למים, אבל היא לימדה אותו את סוד הנשימה תחת המים. בימים הבאים בני הזוג היו בלתי נפרדים. היא הביאה אותו לאולוקון בארמונו התת מימי, הראיתה לו מקומות אקזוטיים שהוא לא חלם עליהם, ואפילו הכירה אותו לביתה אושון. הימים והחודשים חלפו- ארינלה ראה את הדגים תמיד שוחים באותו כיוון, והוא היה חסר מעש. העולם של ימיה היה יפה ומקסים, אבל הוא לא היה מאושר בו. הוא ישב על כס אלמוג כאשר לגבה שאל אותו מדוע הוא נראה כה עצוב. ארינלה סיפר שהוא מתגעגע לאדמה ולעצים ולעולם שבו יש אוויר חופשי, ושם הוא יכול לעזור לאנשים להתרפא ממחלותיהם. לגבה הציע לו להיות כן עם ימיה ולומר לה את האמת. עברו כמה ימים וארינלה היה מריר יותר ויותר וימיה הבחינה בכך בפעולותיו. היא שאלה אותו מדוע, וארינלה סיפר שהוא בסדר. ימיה הלכה ללגבה ושאלה אותו- כי הוא רואה ויודע הכל. לגבה סיפר שהוא שכח. אז ימיה האכילה אותו בממתקים עד שהוא נזכר- הוא סיפר את האמת שארינלה חלק עימו. לאחר מכן ימיה שאלה את ארינלה ישירות אם הוא יהיה מאושר לחזור לאדמה. הוא ענה שכן. היא אחזה בו והחלה לשחות לתקרת האוקיאנוס. כאשר ארינלה זיהה את פני השטח הוא שמח. הוא אמר לימיה שהוא אוהב אותה, אבל הוא מתקשה עם הבדידות שיש באוקיאנוס. הוא החל לשחות אל פני הסלע שעליו הם נפגשו וימיה בתנועה חלקה עקרה את לשונו של ארינלה. ארינלה עשה תנועות ושאל מדוע, וימיה ענתה שזה מכיוון שאסור לארינלה לספר על האוצרות והסודות של הים ומעתה היא הדוברת שלו. הם נפרדו והוא חזר ליבשה. מאז כאשר רוצים להתייעץ עם ארינלה באורקל, הוא מדבר דרך ימיה.
ארינלה אג’ג’ה!
ארדן של הגן
“
