Category Archives: כללי

זה רק אני?

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2007-02-23

או שתפוז עולה בקושי לכולם?

בהה.

אנשים התלהבתם יותר מדי מנחמה המכשפה הסגולה שלי 🙂 זה היה הניסיון הראשון שלי לכתוב משהו הומוריסטי- בניגוד לטונות החומר הטראגי שיצרתי.

עוברים עלי ימים קשים- אבא חולה, אימא עצבנית ויש לי לימודים- אז כן, יצאתי מתקופת מבחנים כאוטית- ותקופה מאוד קשה רגשית בנוגע לאדם האחרון והיחיד שהעזתי לאהוב בצורה רומנטית.

אופרה נחמדה ברקע. אני מאוד אוהב אופרה. אני לא מבין את המילים אבל עדיין הרגש בקול של הנשים והגברים ממלא את חיי ומראה לי שיש טרגדיות גדולות משלי במקום מסויים ובזמן מסויים. אני במצב שבו אני כבר לא יודע מי החברים שלי. אחד ציין שהוא לא רוצה לדבר איתי יותר לעולם, אחר פשוט הפסיק בלי שום הסבר. אחת מקדישה את רוב זמנה לקריירה המוצלחת שלה- אדם שבעבר החליט שהוא לא מדבר איתי בכלל פתאום כן מדבר איתי- אנשים שפגשתי בקורס מסויים- איך לשפוט אותם? איך להכניס אותם לחיי?

אולי לכם הקוראים שלי זה יותר קל כי ביליתם את חייכם בפיתוח סוג של מנגנוני חברה. אני שמתי דגש על מנגנוני אנדיבידואל. אני יכול להבין אדם שמולי בצורה מושלמת ואפילו לקרוא אותו ומחשבותיו, אני מסוגל לתמרן אותו לעשות כרצוני בלי מיצמוץ אבל להבין את מקומי בחייו? זה כבר יותר קשה מסתבר.

אני מבלה את זמני בקריאה, קריאה ועוד קריאה.

“סיפור האבן” של בארי יוגארט

סידרת earthsea שהתחילה גרוע מאוד

Witchcrafting של פילס קארו

מאלו מכן שכן קוראים ספרי מאגיה- שמתם לב שאי אפשר לרפרף בהם? שקריאה של מספר עמודים מעייפת מאוד מסיבה כלשהי? אין לי מושג בעצם למה. יש תרגילים, אבל כרגע אני מתרגל משהו אחר- התכנים מעניינים אותי טיפה יותר. ועדיין…

ארדן

מראה עצמית ועתידה של המאגיה

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2007-02-13

נשלח על ידי: היא
אל: RainBird
תאריך: 12/02/2007 09:45:49
מה העניינים?
זוכר לפני כמה שבועות באחד ההודעות רשמת לי שכרגע אסור לתקשר עם אימי בגלל שעליה למצוא את מנוחתה ומקומה אז רציתי לספר לך שהתייעצתי עם המתקשרת שאיתה אני בקשר באחד הקומונות והיא אמרה לי שכן אפשר לתקשר, כי אני לא מתקשרת עם אמא שלי אלא עם נשמת האם של אמא שלי ולכן אני גם לא מפריעה לאמא שלי למצוא את המנוחה שלה.
ועוד שאלה אולי תדע לענות. אם אני מתקשרת עם נשמת האם של אור ומבקשת ממנה שאור יצור איתי קשר בדרך כלשהי האם זה אפשרי שזה יקרה?
ושאלה נוספת. האם אור יצר איתך קשר מאז שהודעת לי שמישהו מסר לי ד”ש?

ארדן יום קסום ונפלא, היא.

 ================================================

 נשלח על ידי: RainBird
אל: היא תאריך: 12/02/2007 11:57:11
אז תקשיבי למתקשרת בשקל שאין לה שום הכשרה נורמלית. בכלל כל המוסד של התיקשורים הוא זול והמוני כמו המיסטיקה המודרנית. רוצה לעשות נזק? לכי על זה. אבל אל תשכחי לשלם הרבה כסף בדרך.
ולא, מישהו לא יצר איתי קשר מאז. אני יודע שהוא אמור לחזור בקרוב אבל לא ידוע לי מתי.

ארדן

 ================================================ 

נשלח על ידי: היא
אל: RainBird
תאריך: 12/02/2007 12:47:18
ארדן ומה אתה חושב שהמאגיה היא לא המונית עם כל הכשפים שעושים? ובכלל יש כאלה שעושים נזקים במאגיה, אני לא מבינה למה צריך מאגיה? מה זה עוזר לכם? מה נותן לכם? האם זה מקדם אותכם במשהו או זה רק להנאה וסקרנות. אתה יודע בזכות אותה מתקשרת אני חזרתי לעצמי ולכוחות שהיו לי ואני בכלל לא חושבת שתקשור זה המוני, אנחנו לא משתמשים בזה לחינם, זה מכוון אותנו ומוביל אותנו למקומות שאנו אמורים להיות בהם ולהרגיש.
חבל שזוהי דעתך, נכון אני לא חושבת שצריך להשתמש בכל המיסטיקה אלא במה שכן עוזר.
ותודה על תשובתך לגבי מישהו. 

==================================================

  נשלח על ידי: RainBird
אל: היא
תאריך :07 12:57:21
זה שעקרת בית מיואשת מערבבת מחזור שלה בקפה של מישהו זה לא הופך אותה למכשפה או חכמה- וזה בטח לא גורם ללחש שלה לעבוד. היא אפילו לא מבינה את הסמליות של הדבר. אז כן, זה המוני, זול גס ואני נגד. לעומת זאת לחש להחזרת הביטחון העצמי ולמציאת אהבה שאינה תלויה בכבילה של אדם מסויים לצידך זה כן טוב.

עכשיו השאלה של מליון הדולר- כמה מתקשרים את מכירה?
כמה מכשפות את מכירה? רציניות לא כאלו של דם בקפה?

==================================================

נשלח על ידי: היאאל: RainBird
09:32
אני מכירה 2 מתקשרות שעזרו לי מאוד מאוד להתרומם אחרי שאמא שלי נפטרה, הייתי ממש על הקרשים והן עזרו לי לקום מזה. אני לא חושבת שתקשור זה דבר רע (פעם שניה שאני אומרת את זה) בסה”כ הנשמות שלמעלה הן עוזרות לנו בכל מיני כיוונים, כרגע אין לי דוגמא טובה לתת לך, וזה בעצם מה שאמא שלי עושה עד היום נותנת לי המון מסרים אם זה במציאת עבודה שבה אני ארגיש טוב עם זה או בדבר מה אחר שאני עושה ואני לא שלמה עם זה ועוד דברים, כרגע אין לי צורך לתקשר איתה כי אנחנו מתקשרות בדרכים אחרות כמו בחלומות או כמו שאמרתי מסרים.
לגבי מכשפות, אני מכירה אחת שהיא שכנה מאוד טובה שלי שעזרה לי בהמון מקרים במשך זמן רב והיום לצערי היא מאוד חולה והיא הפסיקה לתפקד כלומר כבר אין לה אנרגיות לזה. היא לרוב עסקה (לא רוצה להגיד כישופים כי זה מרתיע אותי) בסגולות טובות נתנה לי המון טיפים שעזרו לי כמובן שגם לא הזיקו וזה מה שחשוב. חוץ מזה היא גם קוראת בקבלה ובקלפים ובכל פעם שבאתי אליה לעזרה ביקשתי שתקרא לי בקבלה או בתהילים ולא בקלפים, כי אני לא יכולה להאמין שקלפים יכולים לכוון אותך או להדריך אותך ולומר לך במדויק את עתידך ובזה אתה צודק וגם במה שהזכרת מקודם לגבי כישופים שחורים.
אבל אנא ממך אל תזלזל בנשמות הטובות שעוזרות לנו, תראה בתק´ זו אני עוברת מן התפתחות רוחנית שגרמה לי לחלות הרבה וליפול שוב ועכשיו אני חזרתי לעצמי כמעט בערך, ובתק´ זו למדתי להקשיב למסרים ששולחים לי מלמלעה ואני בטוחה שזה רק לטובתי. הלוואי ואצליח לשכנע אותך שתקשור זה לא דבר רע, רק אם תצליח לחשוב שלא צריך לתקשר בדרך הרגילה עם נשמות כדי לקבל מסרים אתה תבין שתקשור זה לא נורא כ”כ.
בהודעה הבאה אספר לך משהו, אולי היום אולי מחר תלוי כמה כח יהיה לי שוב להכנס. 

==================================================

נשלח על ידי: RainBird
אל: היא
יך: 12/02/2007 21:47:26
את אפילו מפחדת מהמילה כישופים בגלל העוצמה שלה. צק צק.
בטוח שלעטוף את מה שהמיסטיקניות בשקל שלך במילים חדשות ונוצצות כמו “מתקשרות” זה קל יותר. אם את רוצה לדבר עם אימא שלך תעשי את זה לבד- בלי מדיום, בלי אנשים אחרים. תראי שיש *לך* עוצמה פנימית לשם שינוי מעבר לכל הבכי של “אני לא יכולה ככה, אני לא יכולה אחרת… אני חלשה, אני קשה לי…” ולא אני לא אומר לך לזרוק את הכסף שאין לך על קורס תיקשור אלא ממש להבין את עצמך- מאיפה החולי מאיפה הקושי ולמצוא בחרא את הקומפוסט שמאפשר שלך צמיחה ללא תמיכה של אנשים אחרים.

וזו הנקודה בעצם לא? היית בקרשים אחרי שאימא שלך נפטרה- כי זה נקרא אבל. זה תהליך טבעי. אנחנו מאבדים מישהו ואנחנו מביעים צער- אבל בעידן של היום חייבים לקצר תהליכים, חייבים לחטט במתים רק כדי לתת למוח המוגבל שלך איזשהו סיפוק שיש קיום לאחר המוות.
הקלפים- הקבלה- ואפילו התיקשור שלך הן מילים יפות מאוד לטכניקות רוחניות. חלק מהן מאוד רבות עוצמה- חלק מהן מטומטמות וילדותיות, אבל הנקודה היא שהעצמה אישית באה אך ורק, ואני מתכוון אך ורק מעצמך ולא מאנשים אחרים. אין דבר כזה- “עשו לי” יש דבר כזה אני עשיתי, אני בניתי. והתלות שלך בחמישים אלף מיסטיקנים מסביבך מראה רק כמה את מושפעת וכמה את מכורה בשם האלים  אני מאחל לך יום אחד שהיקום ייתן לך סטירת לחי אמיתית ואישית. יודעת למה? המוות של אימא שלך לא היה אישי. היא מתה בגלל שזה היה זמנה ללכת. אלא סטירת לחי כדי שתראי שכל מה שאת עושה זה להתעסק בהבלים במקום לבנות את החיים שאת באמת רוצה לעצמך.

שבוע טוב.

ארדן.

 ==================================================

 ומי אמר שאני לא מתקשרת עם אמא שלי בכוחות עצמי? בשביל זה אין לי צורך במדיום או מתקשרת, בסה”כ אמרתי שאותן מתקשרות שאני מכירה הדריכו אותי ולימדו אותי שאני יכולה לתקשר עם אמא שלי ללא עזרה מהם וחוץ מזה אותה מתקשרת שאני בקשר קבוע היא עזרה לי להבין שאם אמא שלי לא בעולם הזה פיזית זה לא אומר שהיא לא איתי רוחנית ושהיא מקשיבה לכל מה שאני מדברת איתה ולכן אני לא חושבת שהרמה שלה כ”כ נמוכה, איך אתה יכול לומר דבר כזה אם אתה לא מכיר אותה? בזכותה למדתי שיש דבר כזה התפתחות רוחנית והיא המשיכה להוביל אותי בדרך הזו וכמובן כל העבודה היא בזכותי כי המשכתי להתעניין ולהפתח ובזכות הפתיחות נעלמו הכעסים והדמעות ובמקום זה בא השלווה והרוגע ויחד עם זאת למדתי להרגיש את נוכחותה של אמא שלי.
אז בבקשה ארדן אל תשלול אנשים שאינך מכיר וגם אל תשפוט אותם, זה לא פייר. תאר לך שאני אשלול את המאגיה שבה אתה מתעסק? מה אני יודעת על זה בכלל שיש לי זכות לשלול? תחשוב על זה, כי אני לא בעד לשלול דברים אלא להיות פתוחים. פעם לא היה אכפת לי מהמילה הזו “פתיחות” והיום בגלל שאני קרובה לה אז אני נותנת לה מקום בליבי וזה עושה לי רק טוב היום אין בלקסיקון שלי את המילה “לא” יש מילים אחרוןת נרדפות אבל ספציפית לא אין.
ועוד משהו ארדן, הלוואי והיה  לי את היכולת לעלות למעלה איפה שאמא שלי, לא בשביל לחטט אצלה, אלא בשביל להרגיש את כל הטוב שמרגישים שם למעלה, כי שם הרבה יותר טוב מאשר פה.

טוב ארדן שיהיה לך יום מקסים, היא. 

היא ומישהו- שמות וכינויים שמורים במערכת. 

ארדן,

של הגן.

נחמה המכשפה הסגולה- עמי ותמי מסופר מחדש

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2007-02-06

נחמה המכשפה הסגולה- כמו רוב המכשפות היא אקופמיניסטית- אבל עיקר דאגתה הוא לרעבים בעולם. “אנחנו חיים באמצע גרמניה הקרירה- גשם יורד והעצים מלבלבים- אבל מה עם הרעבים באוגנדה ואפריקה? אי אפשר לאנוס את האדמה ולשנות אקולוגיה של כוכב שלם רק כדי להאכיל אותם!” אמרה.

נחמה החליטה לבצע ניסויים באמצע העיר- להפוך אבן למשהו אכיל. אחרי ניסויים של שנים היא הצליחה להפוך סלע לעוגיית זנגביל- אבל ניסוייה לא צלחו בעיר.

“אני חייבת לעבור ליער- שם אני בחיבור עמוק עם הכוחות שלי ואוכל כנראה לעשות יותר!”

אחרי מכירת הקוטג` היקר שלה בברלין היא עברה למקום מבודד ביער השחור ליד כפר של חוטבי עצים ואנשים פשוטים יותר. נחמה נהנתה מהשקט- ויכלה לחזור לעבודתה בשלווה- היער סיפק לה כוח רב והיא אפילו הצליחה להפוך את כל ביקתתה לעוגת זנגביל ענקית. היא עמדה לפתוח קבוצת יאהו! ולהפיץ את המתכון בעולם- אך הלחש הפך לא רק את מחשבה לעוגייה אלא גם את כל קווי הטלפון של הכפר. “אוה נו, לאלה יש עדיין מה ללמד אותי בטרנספורמציה.” והיא המשיכה בעבודתה- חיה מפירות היער- באושר יחסי שזה מה שאנשים באמת יכולים לקוות לו.

באותו הכפר היו צמד אחים- עמי ותמי. הם לא היו ילדים רעים, הם פשוט היו משועממים להחריד. השיגרה של העונות והצרכים הפשוטים של אותו כפר ממש לא עיניינו אותם. הערכים של אהבת האדמה ממש פסחו על ראשיהם- לא בגלל שהוריהם לא אהבו אותם, אלא בגלל שאימם מתה כשתמי הייתה מאוד צעירה, והצער של האב לא הותיר פנאי ריגשי לילדיו, זה לא תירוץ, אבל בחיים שבהם יש עונות של קציר וזריעה, אין הרבה זמן להירהור עצמי.

לאחר שעברו כמה שנים, הוא נישא מחדש לאישה נחמדה יחסית- שהייתה עסוקה בעבודות הבית יותר מאשר להוות דמות הורה הולמת ולכן, כדי לנסות לקבל תשומת לב הם בצורה נואשת ביותר ניסו לעשות מעשי קונדס שונים. אביהם תמיד אמר להם “עשו רצונכם, ובלבד שלא תעצבנו מכשפות ודרקונים- כי אתם פריכים וטעימים עם קטשופ.” או משהו בסיגנון. הם מעולם לא הקשיבו.

אחרי שניסו לדוג ללא הצלחה הם הלכו להרפתקתם הבאה- הטרדה של תיירים שבאים לכפר שלהם להרגע. כמובן שמבין הצימרים והקוטג`ים הראוי לציון ביותר היה של נחמה המכשפה הסגולה- עוגה פריכה ומתוקה הזורחת באור השמש. מיד תמי חשבה “איזה מעדן זה יכול להיות” ועמי ציין שזה כנראה בית מכושף וצריך להזהר מהקטשופ- או משהו כזה. (והרי לכם שיעור בחוק השלושה! הא!) ולבסוף תמי החליטה שהיא מספקת לעצמה שומן תינוקי נוסף שהיה בוודאי חמוד יותר אם הייתה צעירה בשלוש שנים, ולנגוס מהבית. אזעקה מנטלית נשמעה בראשה של נחמה. מי נוגס בבית האקולוגי-שומר איכות סביבה שלי?! מיד היא החליטה שזה בטח איזה איש רעב מאוגנדה ששמע על הניסוי שלה באורח פלא- בוודאי שאמן שחש את קץ הסבל מתקרב- ויצאה עם צלחת עמוסה בברוקולי מאודה ובריא הרבה יותר מעוגות אליו. לצערה הם היו ילדים מן הכפר שלא שמעו להורים שלהם שלא להטריד מכשפות.

“ילדים נחמדים- במקום לאכול סוכרים ופחמימות שיועצת התזונה שלכם חושבת שלא טובים להתפתחות שלכם, למה שלא תאכלו צלחת ברוקלי מאודה מלאה בוויטמינים וברזל בריא?”

עמי חרץ את לשונו והמשיך לאכול את הבית. נחמה לקחה נשימה ארוכה ונרגעה, היא חזרה הבייתה- בוודאי יש דבר נוסף שהם יאכלו מעבר לניסוי שלה.

“ילדים מתוקים- אולי במקום לאכול חומרי צבע מאכל מסרטנים ושאר דברים שעשויים לגרום להסתיידות עורקים בגיל צעיר, אולי תעדיפו טופו מוקפץ ברוטב סויה ושומשום שחור שהרגע העתקתי מ *לאישה* ומלא בחלבונים וחומצות אמינו חיוניות?”

תמי זרקה עליה כדור בוץ, והמשיכה לנגוס בקוטג`. נחמה נשמה שנית. אז מה אם זה הכתים את שימלת המשי שהיא קנתה בבומבמלה- ומרח את דוגמת הוורדים-וקורי עכביש האטרקטיביים שהיא לבשה? היא לא נכנעת עדיין. בתולה ציידת- עזרי לי! היא חשבה.

זה ידרוש יותר מסתם מאכלים בריאים- זה ידרוש מאכלים בריאים וטעימים! היא החליטה.

“ילדים… צעירים, אולי אתם מעדיפים לאכול צימוקים מתוקים ואורגניים שמכילים סוכרים בריאים וויטמינים במקום הדבר שגידלתי שהערך התזונתי הגבוה שלו נובע מהעובדה שאנשים באוגנדה סובלים מתת משקל קריטי וצריכים שכבת שומן על העצמות החשופות שלהם?!” היה ניצוץ בוער בעיניים שלה בזמן שהיא אמרה את המילה עצמות.

הפעם הם התעלמו ממנה לחלוטין. זה כאב יותר מהבוץ אפילו.

אחרי שהיא נאנחה ונכנסה לביתה תמי אמרה לעמי “הזקנה הזאת מפריעה לנו לאכול כמו שצריך ומסיחה את הדעת שלנו מהממתק. כשהיא תצא לאפות לעצמה פת אורז אורגנית בתנור הבוץ שבחצר- אני אדחוף אותה פנימה, והבית יהיה שלנו!”

כמובן שנחמה יכלה לראות את העתיד- חיזוי זו טכניקה בסיסית לכל מכשפה. והיא במקרה ראתה את העתיד בכוס מאטה שהיא שתתה באותו רגע. כמובן שהיא לא תתן לשני ילדים לפגוע בה. ולכן עמי ותמי הפכו לזוג קרפדות באופן מידי- ועד היום מלקקים אותם במסיבות אסיד.

* יש מגזין לאישה בכל מקום ובכל זמן ביקום.*

**יש כתבה על רינה קסם בכל מגזין לאישה בכל זמן ובכל זמן ביקום.

גירסאות מצונזרות פחות סופרו לאחיינים שלי במהלך השנים. הם אוהבים אותן יותר מהסיפור המקורי- כמובן.

השתקפות

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2007-02-03

‎GiltyGear-Testament (12:51 AM) : ‎
אגב האם החלומות הפסיקו?
‎Arden (12:52 AM) : ‎
אילו?
‎GiltyGear-Testament (12:52 AM) : ‎
חלומות בהם אתה מרגיש כי אסון מתקרב ואינך יודע מה הוא
‎Arden (12:53 AM) : ‎
לא שיש לי כאלה
‎Arden (12:53 AM) : ‎
יש לי צללים, אולי
‎Arden (12:53 AM) : ‎
ולא הדברים האלו לא נעלמים כי את מצווה עליהם
‎Arden (12:53 AM) : ‎
אבל אני מתמודד
‎GiltyGear-Testament (12:54 AM) : ‎
חשושני שאנני מבינה לגמרי
‎GiltyGear-Testament (12:55 AM) : ‎
אתה מצווה עליהם להשאר?
‎Arden (12:55 AM) : ‎
לא. אני מצווה על עצמי להתמודד איתם
‎GiltyGear-Testament (12:56 AM) : ‎
ובכן בהצלחה אם כך
‎Arden (12:56 AM) : ‎
תודה.
‎Arden (12:56 AM) : ‎
תמיד מעניין אותי למה הבלוג שלי כזה לא פופלארי
‎GiltyGear-Testament (12:57 AM) : ‎
XD
‎GiltyGear-Testament (12:57 AM) : ‎
האדם נמשך למה שלא מבין ופוחד ממנו בדיוק באותה המידה
‎Arden (12:58 AM) : ‎
מה זה אומר?
‎GiltyGear-Testament (12:58 AM) : ‎
שהאירונה כאן
‎Arden (12:58 AM) : ‎
כן?
‎GiltyGear-Testament (12:59 AM) : ‎
אכן
‎GiltyGear-Testament (12:59 AM) : ‎
אבל הפעם זה נאמר בקשר לשאלה שלך על הבלוג
‎Arden (12:59 AM) : ‎
אז הבלוג שלי מפחיד אנשים
‎Arden (12:59 AM) : ‎
ומושך אותם
‎GiltyGear-Testament (01:00 AM) : ‎
בדיוק
אתה אולי מרגיש לא פופלארי אבל בטח לא מעט מסתכלים עליו
‎Arden (01:00 AM) : ‎
40 ביום. אולי
‎Arden (01:00 AM) : ‎
לא אחד מהבלוגים הגדולים
‎GiltyGear-Testament (01:01 AM) : ‎
כן אבל יש מספיק שלא מקבלים גם 10 וגם 2 צפיות ביום
‎Arden (01:01 AM) : ‎
באמת?
‎GiltyGear-Testament (01:02 AM) : ‎
אני בהחלט סבורה שכך פני הדברים אבל תמיד אתה מוזמן לשאול לדעת אחרים
‎Arden (01:02 AM) : ‎
אוקיי.
‎Arden (01:02 AM) : ‎
תודה.
‎Arden (01:03 AM) : ‎
וזה לא שלא ניסית לעשות את הבלוג שלי מעניין.
שמתי בו לינקים מצחיקים, לינקים שימושיים מאוד- אימרות חכמות,
כתבתי דברים שגם לא קשורים ישירות למאגיה ועדיין…
‎GiltyGear-Testament (01:05 AM) : ‎
תראה אני אישית מציצה בבלוג שלך פעם בה ואכן הוא מופתח יש בו המון כישורים וכיף לקרוא בו
‎Arden (01:05 AM) : ‎
ויש גם מאמר על גמבו 🙂
‎GiltyGear-Testament (01:06 AM) : ‎
אני יודעת שבלוג זה דבר מסובך לעשות
‎GiltyGear-Testament (01:06 AM) : ‎
גמבו…kora wa nan desho?
‎GiltyGear-Testament (01:06 AM) : ‎
אממ מה זה?
‎Arden (01:06 AM) : ‎
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=895672
‎Arden (01:06 AM) : ‎
הרשומה שאחרי הסיוטים
‎GiltyGear-Testament (01:11 AM) : ‎
האמת…שנעשתי רעב
‎GiltyGear-Testament (01:11 AM) : ‎
שאלה לי אלייך מדוע חשובה לך כמות הצופים בבלוג?
‎Arden (01:11 AM) : ‎
אני אקסהביסיוניסט
‎Arden (01:12 AM) : ‎
אני אוהב לחשוב, שאני כותב יוצר וכדומה, וזה משנה משהו למישהו
‎GiltyGear-Testament (01:13 AM) : ‎
זה משנה ל40 אנשים ביום זה 12000 אנשים בחודש וזה עדיין לא מספיק אנשים
מהו אם כך כמות האנשים אליה אתה שואף?
‎Arden (01:14 AM) : ‎
היו פעם תקופות שאפילו מאה או יותר אנשים ביום היו קוראים בבלוג שלי
‎GiltyGear-Testament (01:15 AM) : ‎
תראה אין לי מושג למה הכמות ירדה אולי בתפוז זה הפוך מישרא והכמות יורדת עם הותק אבל
‎GiltyGear-Testament (01:15 AM) : ‎
הבלוג שלך לדעתי מקסים
‎GiltyGear-Testament (01:15 AM) : ‎
אתה צריך להנות ממנו להרגיש שאתה שם משהו ממך ואז לדעתי מי שצריך לבוא יבוא
‎Arden (01:16 AM) : ‎

גמבו- מאכל והיסטוריה

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2007-01-28

הצרפתים שלטו בניו אורליאנז, המשרתים היו שחורים וכל מה שעשו כל היום היה נשפים ושמלות משי ומלמלה עבור העשירים, ושאריות עבור העניים, ואפילו פחות עבור ה”לא אנשים” אותם שדים שחורים. דת אפריקאית נאסרה לחלוטין- רק הנצרות הקתולית מותרת. אבל אפילו זה לא הספיק כדי לשבור את הנפש האפריקאית, לא הקדושים שהופיעו בפניהם, ולא העובדה שנאסר עליהם כל סוג של חינוך- כולל כתיבה וקריאה. העונש הוא 49 הצלפות על מי שלומד לכתוב, העונש על המלמד הוא מוות.

האוכל? שאריות ממה שיש ללבנים. ירקות שאף אחד לא רוצה, מעט בשר “שבור” או לא אסתטי מספיק עבור סעודות המופת הצרפתיות שמסביב, כמה רכיכות מהנחל שאפשר לתפוס בקלות יחסית עם מעט האנרגיה שאין לאנשים אחרי הלחימה היום יומית לשרידה… וזהו. אבל מה? תבלינים גדלים אפילו בביצה הזאת. אז לוקחים את מה שאין, והופכים את זה למה שיש.

הדת? וודון. הרוח האלוהית שיש לה שמות רבים ופנים רבים. אבא לגבה- מלך ההסתברויות והדרכים הפטרון שאליו קוראים בכל טקס וטקס- דומה מאוד לסיינט פיטר- דומה מידי. הנצרות מותרת, אז סוגדים לאבא לגבה. ריקוד מותר, אז אפשר לשיר לסיינט פיטר שינחה את דרכינו לחופש, כי חופש אמיתי הוא לא שייכות או חוסר שייכות למקום או לאדם מסויים. חופש אמיתי הוא החופש שהאדם לוקח לעצמו- קודם במחשבתו ואחר כך במעשים.

אני רואה את החופש בצבעים שבגמבו. צהוב של גינג`ר, אדום של פפריקה חריפה, חום של בשר, ירוק של פלפל, כתום של גזר, וירקרק של סלרי. רואים את ההיתוך של הצרפתי, והאפריקאי. התבלינים צובעים את המאכל בקשת של חריפות אפריקאית שאין לצרפתים. כל דבר מתחיל איפשהוא. האם החופש מתחיל בתבשיל הזה? היופי של הנפש האפריקאית שלא נופלת מול עוני של רכיבים ויוצרת מזון שלא רק מזין, אלא גם טעים, שתוך שבריר שניה של טעימה משחרר את האדם מצרות היום? מעלים את כאב ההצלפות, את צער אובדן הזהות הדתית, הסבל בקור אחרי זיכרון של נופים צחיחים שטופי שמש של חוף השנהב?

מפה גם מתחיל הקסם, מהכמיהה לחופש, בעולם לא חופשי.