פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2014-09-09
“
זו הולכת להיות עוד אחת הרשומות הארוכות האלה שבהן אני חולק רשימות מפורטות של מידע, ועליהן אוסיף עוד ועוד ככול שאני אגדל. הרקע הוא כזה- האזור הזה שהיה פעם כנען, היה ידוע כצומת חשובה ביותר של מסחר בחומרים נדירים מן המזרח. ארץ הארגמן קיבלה שרפי מור ולבונה, תבלינים נדירים ומכאן הם הגיעו ליוון ולשאר אירופה. השווקים כאן התפוצצו ממשי, בשמים ושאר נפלאות, וכמובן שכל זה השאיר חותם על המאגיה המקומית. אני יכול רק לדמיין כיצד מזבחות האלים המקומיים הריחו. ייתכן שהניחוח לא ינעם לאפי היום, אבל כבר עכשיו אני מתרגש לקראת הידע הזה. היהדות שנטשה את כל האלים האחרים ובחרה להתמקד ב”אל” שהפך יהוה, השתמשה בבית המקדש בקטורת אחת בלבד, קטורת הסמים. למרות שיש לנו את הרכיבים שלה, התהליך של הכנתה אבד, ולפיכך, אנשים מקריאים את רכיביה מבלי להקטיר אותה. הידע אבד. ניחוחות המור, הלבונה ועץ הסנדל המושקיים והפוריים עזבו לנו את היהדות, ונותרו כרסיס שבור של עבר פגאני שממנו אנחנו עוד חוששים. ברשומה זו לא אתמקד בכל חלקי הקטורת והצמחים השונים, אלא רק בשרף, בדמם של העצים שהמסחר בהם הגדיר את מעמדה של כנען, ואת שימושיהם המאגיים היום בניסיון לאגד במקום אחד, בעברית, את מה שנותר. השרפים חשובים כי הם אוגדי קטורות. משמע, אם תכינו קטורת ללא שרף או רכיבים שמכילים שרף, היא תישרף במהירות ולא תיתן את האפקט של ענני ניחוח שנשאר בחדר,ולפיכך הם הכרחיים בתהליך יצירת הקטורת. בשביל להכיר את השרף הנכון למטרה הנכונה הרשומה הזו מיועדת:
(בתמונה, משמאל למעלה: קופל לבן, מתחתיו לבונה ובתחתית מור. במרכז, בנזואין סיאם, במרכז דם דרקונים, וגוש קטן של חלתית. ימין, באמצע ציפורן ובתחתית סנדלווד אדום).
מור: היום קצת קשה להשגה בישראל בצורת שרף, זמין בצורת שמן אתרי בהזמנה מיוחדת. אחד מהשרפים הקדושים ביותר: מקודש לאדוניס, איזיס, רה וסובך. לפי האגדה, הוא עשוי מדמה של מירהא מהמיתולוגיה היוונית, מכיל לחש אהבה חזק של אפרודיטה. יסוד מים, כוכב וונוס והירח, נשי. מור מריח כמו גוף אישה, טוב ללחשים שקשורים לאהבה, פיתוי, אשליות ויופי. במסורת הכנענית זה השרף שמשתמשים בו בטיהור וגירוש, ובוודו מסכימים עם הדעה הזו. יסוד המים הוא היסוד המטהר ביותר, אז זה שרף רצוי כאוגד לקטורות טיהור. השילוב של מור ולבונה (ראו דלעיל) הוא שילוב שמסמל את האבות הקדמונים של כל צאצאי השמים- אברהם ויעקב. זה בעיקרון גם רכיב שהוא מאוד “אשו” אז הוא מפעיל רכיבים מאגיים אחרים. ככזה, הוא יעיל לתערובות של הגנה שיש בהן רכיב קדוש, ולתערובות של ריפוי. ישנה הטענה שבגלל ריחו הפלפלי של המור לרוב לא שורפים אותו לבד. אני מוצא את הטענה הזו מוזרה- הריח דורש מעט התרגלות אבל כקטורת של רכיב יחיד ריחה טוב ונעים מאוד. הערה: ישנו שרף בשם אופופנקס, שנקרא מור מתוק. הוא לא זמין בארץ והתכונות שלו שונות משל המור.
לבונה: נפוצה מן המור, ניתן להשיג בשמן אתרי, למרות שהסוג היקר שלה- לבונה ירוקה מעומן- לא זמין בארץ. עוד שרף קדוש בעל ריח לימוני. קל להשיג אותו. שרף גברי, כוכב שמש, ויסוד אש. מקודש לרה ובעל. שרף חשוב לטקסי מסתורין גבריים, וגם הוא סוג של משהו שכל רוחות הטבע (מלבד אלה שלא אוהבת עשן) מקבלות. עובד ברמה האתרית, קטורת נהדרת לטיהור גם היא (לבד או בשילוב עם מור), ועוזרת במקום של הבנה רוחנית של דברים מעמיקים. גם טוב להגנה- כי היא מסמלת את הלוחם והדיפלומט. בניגוד למור, זה השרף של “הממסד” של בית המשפט, של הכנסייה, של בית הכנסת (היותר אזוטרי). היא מכינה מקומות פיסיים לעבודה רוחנית ומאגית. שרף קדוש וחיובי- משמע, שני השרפים הללו מתאימים רק לעבודה “ראויה”, ולא למאגיה אפלה בדרך כלל (מכשפים ממלכדים מתכונים אפלים על ידי הוספה של השרפים הללו כדי שהלחש לא יעבוד כמו שצריך למכשף המתחיל). לבונה עוזר גם לריכוז, ריפוי, לקרוא לרוחות שונות ומלאכים, היא מחזקת עבודות חיוביות אחרות ומומלץ להוסיף אותה לתערובות שקניתם בצורה מסחרית אם אין בהן לבונה מראש. ניתן להכניס גרגרים שלה לשמנים מאגיים כדי להעצים את כוחם. זו קטורת נהדרת לחיזוק שבועות, חתונות, טקסי מעבר בכללי, לוויות, מלחמה בשחיתות ועבור סטודנטים. לבונה עוזרת גם לרפא מאגית נדודי שינה ובאופן כללי כאשר אנחנו זקוקים לנוכחות האלוהי החיובי.
קופל: לא זמין בארץ כמעט בכלל. גברי, שמש יסוד אש. מקודש לאובטלה, לאורישה אוקו ופצ’המאמא. בסיס נהדר לקטורות מסירות קללות, שוברות רשע, תוסף נהדר ללבונה ולמור, הניחוח שלו רפואי מאוד וזה השרף שאני בוחר לרוב להשתמש לריפוי (ולא מור ולבונה). זה שרף שיש לו כוחות הגברת פריון, ויש לו שלוש ווריאציות, לבן, זהוב וכחול. הלבן הוא המטהר ביותר, אבל הזהוב יכול לשמש לענייני שפע. מלבד שימושו הנרחב בטקסים מאגיים אצטקיים, זהו שרף בסיס שמשמש את כל אלו שנלחמים במאגיה אפלה. החברה ההיספנית עוסקת במאגיה אפלה בצורה מאוד חריפה שנים רבות, ואם הם מקבלים את זה ככלי טיהור, אז אני בוודאי שאסכים איתם. ישנה טענה שהריח של השרף נעים בעיני האלים, אז הוא מלווה מנחות מזון. טוב גם לתערובות אהבה שונות, ולהודייה.
בנזואין: זמין בארץ בצורה רחבה, שמן, וצורות הכנה שונות, אבל לא בנזואין סיאם. מקודש לאשו. גברי, אוויר, שמש. הבנוזאין הוא שרף של יומיום. עוזר לטפל בבעיות בירוקרטיה, בתי משפט, בעיות כלכליות ומתאים לקטורות שמכילות אותו. בארץ ניתן למצוא בנזואין סומטרה שהוא בצבע חום, או בנזואין מעורב בצמחי מרפא וניחוח שיכולים להיות להם שימושים אחרים: ירוק, לכסף, צדק ומשפט ולטפל בבית ובמשפחה, אדום להגנה ואהבה, וכתום שהוא אנרגיה מאוד גברית ומריח מתבלינים ויכול לשמש לכשפי מין. בנוזאין סיאם, שהוא כתום- אדום באופן טבעי,יותר טוב לכישופי זימון ומשיכה של דברים מן היקום, אבל למרבית הצער, הוא לא זמין בארץ.
דם דרקונים: לחלוטין לא זמין בארץ. קדוש לאשו, המוריגן, אוגון, שאנגו, אבטה, גברי, אש, מארס. ארינלה וכל הישויות המרפאות בגלל שהוא מחטא מאוד חזק ולפיכך טוב ללחשים של רפואה. משמש בקטורות הגנה ובתרכובות של “קיר אש של הגנה“. מחזיר כוח גברא, קשור לתשוקה מינית, אהבה וכדומה. הוא מביא מזל ומשמש גם לכשפים הקשורים לגירוש. תחליף טוב הוא תערובת של לבונה עם מעט פלפל צ’ילי חריף גרוס וכמה טיפות של שמן עץ התה. אפשר להשתמש בשרף עצמו כדי להכין דיו מאגי.
חלתית: נפוץ בחנויות עיטרין ערביות ברחבי הארץ. גברי, מארס, אש (אני אומר, סטורני ואדמה) משמש לגרימת הפלות. הוא בעצם “מייבש חיים”. משמש לכשפים שהורגים אהבה, תשוקה, ומיניות. משמש לקללות שונות. יש לו ריח נורא, והוא בסיס לקללות נוראות ושמן “אמנויות האופל”. נקרא גם צואת השטן. משמש לכבילות, גירוש ישויות ורוחות לא רצויות, להרחיק אנשים לא רצויים, כשפים שמחזירים אנרגיה שלילית לשולח, אבל גם להגנה מפני קללות.
ארדן
של הגן.
“