פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2014-08-27

“

היו תקופות של שלווה שבהן ג’ון הכובש היה נוהג ללכת עם האדון הזקן לדוג. האדון היה נהנה לנוח מחובות החווה, והוא וג’ון היו דגים שפמנונים בנהר, מנקים אותם ומביאים אותם לאחוזה, שם ג’ורג’ היה צולה אותם לארוחת הערב, עם תערובת של פלפל שחור, זנגביל וציפורן. באחד הימים השקטים הללו, ג’ון חיכה לאדון שיצא מהבית. האדון יצא בלבוש הרגיל שלו לדיג השפמנונים, ובא עם מקל הליכה חדש מלאכת מחשבת- גופו עשוי מעץ הובנה נדיר, וקצהו עבודת צורף של פיתוחים בכסף, ובקצה קצהו, אופל אש נדירה מאתיופיה. ג’ון לא אמר מילה והם הלכו לדוג. האדון הניח את מקלו בצד, ופנה לחכה. אחרי מספר דגים שמנים וטובים, ועישון סיגר אחד, האדון פנה לג’ון. “אתה לא אמרת מילה על מקל ההליכה החדש שלי”. ג’ון הביט במקל ואמר, “אדון, זה מקל מופלא ביותר! מקל בעל שלושה קצוות.” האדון הביט במקל ואמר, “ג’ון, החום בוודאי גורם לך לאבד את שפיות דעתך. למקל יש רק שני קצוות.” “אני לא רוצה להעליב את האדון, אבל האדון טועה. למקל ההליכה הזה יש שלושה קצוות.” האדון הבטיח לג’ון תרנגולת שמנה אם הוא יראה לו את שלושת קצוות המקל. ג’ון החזיק את המקל והצביע על גולתו. “זה קצה אחד.” ואז הוא הצביע על תחתיתו של המקל. “זה קצה שני.” ואז הוא לקח את המקל, והשליך אותו לאגם שם הוא נבלע בתאוותנות על ידי המים. “וזה הקץ השלישי של המקל.” האדון נאלם דום, הוא ידע שהוא לא יכול להעניש את ג’ון כי הוא נתן את הפקודה, והוא העניק לג’ון תרנגולת גדולה בהתאם להתחייבות שלו.

בכל חג מולד היה זה התפקיד של ג’ון לטפל בתרנגול ההודו. הוא היה בוחר אותו, כורת את ראשו, מורט נוצותיו, מבתק את ביטנו, מוציא את מעיו, ומושח את עורו החם עדיין בתערובת של תבלינים, שמן ומיצי חמוציות בטרם הוא נכנס לתנור. יום אחד האדון החליט להשתעשע עם ג’ון. הוא בא למגורי העבדים, ואמר לג’ון- “אתה יודע, אני והמשפחה שלי החלטנו בחג המולד, שהשנה, כל מה שתעשה לתרנגול ההודו, נעשה לך.” פניו של ג’ון נפלו. עבדים באותה תקופה, שימשו קורבן לכל מיני סוגים של בדיחות אכזריות, תלייה, שריפה ועוד. אם ג’ון יכרות את ראש ההודו, ראשו שלו יתגלגל. אם הוא יבתק את ביטנו, עורו שלו יוסר מעליו, אם הוא יוציא את מעיו, מעיו של ג’ון יהיו בעצם למאכל חיית השדה. הוא ניסה כל הלילה לישון, ללא הצלחה. בנתיים האדון, שחשב את עצמו לחכם גדול, הלך וסיפר את הבדיחה לכל בני משפחתו. למחרת בבוקר, כל המשפחה התייצבה על המרפסת בהמתנה לג’ון. הגברת צחקקה מתחת למניפה שלה. ג’ון הגיע עם תרנגול הודו קשור בחבל אדום. הוא התקרב למשפחה, הביט בהם ובלי בושה או היסוס הרים את תרנגול ההודו ונישק אותו בישבנו. לאחר מכן, הוא הסתובב אל המשפחה, הרים את כנפות מעילו ואמר. “זה בסדר- יש לי את כל היום…”

 

הערות:

ואלו שלושת סיפורי ג’ון הכובש שבא לי לספר…

 

ארדן,

של הגן.

 

“