פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2012-10-12

“

הבובה המקסימה שאתם רואים, עם ידיים כבולות בפתיחה לרשומה זו, היא ממוזיאון ארצות המקרא בירושלים. היא במקור בובה ללחשים אירוטיים מהתקופה ההלניסטית- כן יקיריי, זו קבלה מעשית- כישוף יהודי וכל מה שקשור בכך. זה לא שהיהודים “”גם עשו בובות וודו”” אלא הנושא של בובת וודו אינו שייך ואף לא התחיל בוודו. וודו כמו שטרחתי לומר מספר פעמים זו דת. וככל הדתות יש לה מערכת מאגית. המערכת המאגית נקראת Obeah. הוליווד, ולפניה המילה הכתובה הוקסמה מהמאגיה האפריקאית שהעבדים הביאו עימם, מתוך אשמה, או מתוך חשש מהאמונות והפראיות של הדתות האפריקאיות. סופרים אפריקאים-אמריקאים בסופו של דבר גם תרמו להתפתחות הפילוסופית של העיסוק בכישוף הזה- וזה הפך מאוד מסחרי עם הפריחה של ניו-אורלינס והאתוס של הבסת העבדים האפריקאים את הצרפתים בהאיטי.

באפריקה יש את הפטישים- פטיש מלשון חפץ שמיוחדים לו כוחות מאגיים, ולא חפץ שמכים בו מסמרים. יש סוגים ושמות שונים בהתאם למחוז. הקלאסי שקשור לוודון הוא המינקיסי. המינקיסי הוא דמות אנושית, מגולפת מעץ שבבטנה היו מכניסים חומרים, צמחים, אבנים ורפואות שונות. אם היו צריכים בסיטואציה מסויימת לשחרר אנרגיה בצורה מרוכזת מן המינקיסי, היו תוקעים בו מסמר שיגע ברפואות תוך כדי תפילות ולחשים. אבל, בתקופת העבדות להיתפס עם חפץ דתי מסוג זה פירושו מוות. אז את החפץ ההוא הוחלף על ידי בובה. תפירה והכנה של בובה לוקחים זמן ומשאבים, במיוחד לעבד שיש לו בדיוק ארבע שעות לישון בלילה, אז בובות כאלו כן שימשו להטלת כשפים, אך לא לקללות פחותות או תהליכים מהירים כמו מוות. בובה לבושה לבן או כחול לריפוי, צהוב לשפע כסף כדי להביא למספיק לקנות את שחרור העבד ומשפחתו ועוד. הבובות פשוט סמלו אורישות או אלים מקומיים אחרים, והבטן שלהן מולאה בצמחים ובחומרים אחרים. אם נשבר פורצלן סיני כחול ולבן, זה סימל את ימיה- גם בגלל הצבע וגם בגלל שזה הגיע מעבר לים (מסין או הולנד דאז), אז שבר שכזה נכנס לבטן הבובה.

כמו אופנות נכנסות ויוצאות איך לעשות בובות כאלו, משיירי בדים או מליפוף שרכים על מקלות? יש הרבה. יש גם מוזיאון לבובות וודו, עם הסברים ומטרות שונות. אני גם תפרתי בובות וודו- בין אם לתהליך ארוך, או לאורישה מסויימת. יש לי אפילו בובת מזל מלאה בצמחים של מזל כמו עשב לימון, כוכב אניס, ויש בה גם בקבוקון מלא ביהלומים לבנים ויקרים… החלטתי שאם אני אגיע יום אחד למוזיאון הכישוף בקורנוול אני אתרום אותה. אז אני מייצר בובות ממסורת הוודו. אז הן בובות וודו. יש גם ספרות על הנושא. לסיכום אני רוצה להביא סרטון שהעלתי בעבר כאן או בפייסבוק:

(סירטון כבר לא קיים)

ארדן,

של הגן

“