פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2012-10-15
“
אוגון הוא אדון הטכנולוגיה. הוא אדון המתכת- לפני שסוד המתכת היה זמין לכל האנשים, רק הוא לבדו היה יכול לייצר ולתקן כלי מתכת. יום אחד, הוא מאס באי ההערכה שהוא קיבל מאורישות אחרות סביבו ובחר לחזור ליער, ולשהות עם חברו הנמר והצבי. בעולם, כל האנרגיה של המתכת כשלה. כלים נשברו, חוקי הכימיה לא עבדו יותר והטבע חזר לשלוט והאדם איבד את הייתרון שלו על פני חיות אחרות. הציווליזציה עצמה החלה לקרוס. אורישה אחרי אורישה הלכו לחפש אותו, אבל גם אם מצאוהו, אוגון העקשן סרב להתמסר ולחזור לציווליזציה. אחרי כשלון 400 האורישות המרכזיות אושון החליטה לנסות. אורישות גדולות וחזקות ממנה לעגו לה, אמרו שכוחה אמנם רב, אבל היא לא לוחמת שיכולה ללכוד את אוגון ולגרור אותו באלימות לנפחייה שלו. אושון הלכה להתכונן, היא לבשה חמישה צעיפים ממשי צהוב דקיק, משחה את גופה בדבש כהה, ונכנסה ליער. ביער- היא לא חיפשה את אוגון, אבל החלה לרקוד. החיות ראו אותה והזעיקו את אוגון. אוגון ראה את היופי הזה רוקד, וניסה ללכוד אותה. אושון צחקקה וברחה, משאירה צעיף משי דקיק בידיו של אוגון. ריחה על הצעיף הביא את האורישה הגברית לרוץ אחריה, ובמרדף היא איבדה עוד ועוד צעיפים עד שהייתה עירומה כביום היוולדה. בכל זאת היא המשיכה לרקוד. כאשר אוגון לבסוף התקרב אליה, היא משכה אותו אליה עם צעיף המשי שהחזיק. כאשר הוא ניסה לנשקה, היא מרחה מעט דבש מבקבוקון הדבש שהיה קשור על מותניה באמצעות אצבעה על שפתיו של אוגון. זה היה כישוף והוא היה לכוד בקסמיה של אושון. כנמר ברצועה היא החזירה אותו לציווליזציה, וכדי להיות הוגנת היא הפכה להיות אשתו- כך לא משנה כמה לא מעריכים את עבודותו של אוגון, הוא תמיד מרוצה ומאושר כי הוא בעלה של היפה באורישות.
“