פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2008-02-15
חדשות טריות מהיום:
“סעודית נידונה למוות על כישוף (15/02/2008 18:36)
ארגון זכויות אדם בניו-יורק קרא (יום ה`, 14.2.08) במכתב לעבדאללה מלך ערב הסעודית, לבטל את הוצאתה להורג של אשה סעודית שהורשעה במעשי כישוף. הארגון אומר כי פאוזה פאלח לא קיבלה מעולם הזדמנות להוכיח את חפותה לנוכח “האישומים האבסורדיים, שאין להם כל בסיס משפטי”.
ארגון זכויות אדם בניו-יורק קרא (יום ה`, 14.2.08) במכתב לעבדאללה מלך ערב הסעודית, לבטל את הוצאתה להורג של אשה סעודית שהורשעה במעשי כישוף. הארגון אומר כי פאוזה פאלח לא קיבלה מעולם הזדמנות להוכיח את חפותה לנוכח “האישומים האבסורדיים, שאין להם כל בסיס משפטי”.
הציד קיים אלפי שנים- מאז המלך שאול הסיר את האובות והידעונים מכנען, דרך ימי הביינים והרנסנס המדממים שבהם נהרגו כמאה אלף מכשפות (רובן נשים) בטביעה, שריפה ובעיקר תליה.
מה יש בה במכשפה הערטילאית שתמיד צדים אותה? המורה שלי להיסטוריה מחייכת ממרחק השנים אחרי שעסקתי בשאלה הזו. כמו השואה, גם זה משהו שנחשב ל”פורנוגרפיה של ההיסטוריה” נושא שאוהבים לעסוק, לנתח ולנפח מעבר לכל פרופורציה אנושית.
בספרה “מכשפות” אריקה יונג כותבת על דמות המכשפה:
“נוכחותה גורמת לנו לרעוד מעט, כאילו מקרר בלתי נראה נפתח בקרבת מקום. תחת גלימתה- הכחולה כשמי הלילה, ינשוף צווח. עטלף עף מתחת לכובעה הקונוסי. אבל הבה ונזמין אותה בכל מקרה, אולי היא תיתן לנו שיקוי אהבה, או מתכון למשחה המעניקה תעופה.
או אולי זוג בובות נאהבים- ללחש. מובטח שיעבדו לנצח. אולי היא תגשים את משאלותינו לפני שנבוא לשרוף אותה.
או אולי…לא נאלץ לשרוף אותה הפעם כלל.”
כן, תמיד היו מכשפות- ותמיד היה ציד, גם בזמנים הלא צפויים. שמעתם על ההוא, מה-שמו לוציוס אפוליאוס? בשנת מאתיים לספירה הוא הועמד למשפט ברומא באשמת כישוף. הנה חלק מהצהרתו המדוייקת להפליא מסבך השנים והאשליות- אשר לא מחקו את נכונותה ודיוקה עד היום.
“הוצאת הדיבה של אמלניוס סובבת נקודה אחת: אני מכשף. בואו נשאל את ידידי המלומדים: מהו מכשף? קראתי בהרבה ספרים כי המילה מאגוס היא בפרסית מילה שתירגומה הוא “כוהן” בשפה שלנו. מהו הפשע בלהיות כוהן ולהחזיק ידע מדוייק, מדע, טכניקה של טקס מסורתי, מקומות קדושים וחוק עתיק…”
וביוון העתיקה מדיאה פרצה לבמה בטרגדיה נכשלת שזכתה במקום השלישי והאחרון של אוריפידס שאמנותו הבשילה בבגרותו ולא בנעוריו החצופים. העובדה שהייתה מכשפה עשתה אותה פושעת, אבל הטרגדיה שלה הייתה העובדה שהיא הייתה זרה. כשהיא עולה על מרכבת השמש, אוחזת בזרועותיה החיוורות את מדס ופרס, ילדיה המתים שהיא הרגה במו ידיה הקוסמות רעלים ולחשים, לבושה היא בגלימה מזרחית, זרה, תסרוקתה היוונית המסודרת פזורה ברוח הפראית והקפואה, והיא עפה במרכבה רתומה לדרקונים.
הסוגיה של הטרגדיה היא בכלל לא סובבת כישוף. כישוף מלוכלך, אוריפידס ניסה לכסות אותו היטב.
“את חכמה, קנית לך ידע בפשעים” אומר לה קריאון, אב גלאוקה. העובדה שמדיאה זרה, העובדה שמדיאה פופלארית באתונה מזהירה מן הזר, החיצוני והאחר.
ומאוחר יותר, יוצא ספר פופלארי כמו התנ”ך. המאלוס מליפיקארום, וידידו הקומפדיום מליפיקארום. הספרים מפרידים ומגדירים את המאגיה- מן המאגיה הלגיטימית למאגיה האסורה והחולנית שיש להשמיד. המאגיה שכוללת ידע ניסתר של הטבע- הבנה של צמח או גביש: מותרת. המאגיה שכוללת עבודה עם ישויות היא אסורה כי הללו מן השטן. האירוניה? ביהדות זה הפוך. אסור להטיל לחשים וכשפים- אבל אם ישות אחרת עושה את זה- אתה פטור מן החטא. הספרים בנויים בצורה מדעית וקרה: טענה והוכחה עם דוגמא. למשל: בעמוד 88 של הקומפדיום,
“מכשפות משתמשות בגופות המתים כדי לרצוח בני-אדם- בימינו, זה מנהג של המכשפות לחפור גופות מתים מקברם, ולהשתמש בהם לשחיטה רצחנית של אנשים, בעיקר גופות האנשים שנענשו עונש מוות בתליה…”
וישנם אלו האומרים- שיש להוציא את צבעוניות הכישוף ורעשי הלילה מרצח הנשים. התפוררות המעמדות בתקופת הרנסנס (התקופה של הציד בין היתר, כמיהה לטבע ופחד ממנו בו זמנית) גרמה להרבה פליטי תרבות- והמעמד הנמוך, סבל.
החברה הוקיעה כמכשפה כל אדם שלא יכול היה לטפל בעצמו- ליצור תירוץ להיפטר מהם- כדי שהללו לא תהווה נטל עודף על החברה. ישנם אפילו מאמרים המסבירים זאת בפורטרוט.
זה היה *אז* אנחנו אומרים. וזה היום. ומה עם הציד של היום? היום צדים? היום מחפשים? היום שורפים מכשפות? כן. מידי פעם שומעים על משהו שקרה בערב הסעודית, הודו או אפריקה ושוכחים כי במיקרוקוסמוס הזה גם אנו חיים. היום שורפים מכשפות לא בלפידים- אלא במילים. בתעמולה ובשינאה יוקדת ואין סופית.
הרשו לי היום ורק היום קוראי היקרים יד ביד ותנו לי להוליך אתכם לציד.
ואפילו יש ספרים מודרניים המציגים הנושא- לא נסתם הגולל על כתבי מכשפות דמוניות. “להרוס את עבודתם של הכישוף דרך צום ותפילה“, להתגבר על כישוף (בדומה להתמכרות לסמים), הגן על ילדיך ממאגיה ופאגניזם, וכמובן, “מה שאתה צריך לדעת על הסכנות של הכישוף וויקה.
הוצאת קומיקס נוצרית בשם צ`יק פירסמה כמה על מכשפות וכישוף (ולמרבית הפלא גם על DND). קומיקסים אלו מוציאים שם רע לנצרות ומראים חוסר סובלנות משווע.
ב”מרתפים אפלים” מדובר על נערה הנכנסת לכישוף בגלל משחק תפקידים- “ואחרי הכשרה אינטנסיבית היא נחנכה לקאוון של האלה דיאנה. הקומיקס הזה קליל ומשעשע ואולי אקדמה קומית לבאים בתור:
“המכשפה העצבנית” מספר סיפור על זוג מכשפות שמקבלות שיעור תנך וסיפור מחודש על שאול ושמואל ובעלת האוב. “אלוהים מת והכנסייה חסרת כוח!” נזעקה הולי המכשפה. וכאשר המירו את ידידתה סמנתה חזרה לנצרות, עצבנותה גרמה לה לעזוב את הבית בכעס. (וכמובן שהארי פוטר אשם, ושהבית על תכולתו נשרף אחרי טקס גירוש שדים משעשע משהו).
גלאדיס היא דודה נחמדה שקוראת בקלפים ומיומנת באסטרולוגיה. יש לה אפילו מדריך רוחני בשם ג`ורג`. היא כמובן לא יודעת שאותו ממיר ידידותי שהמיר את סמנתה, מגיע לביתה של אחייניתה היקרה רק כדי להעליב אותה. הולי הנדיבה אוספת את גלאדיס רק כדי לגלות מה קורה בעולם הבא לילדים רעים.
וכמובן, תינוקות זה טעים מאוד. לא ידעתם? אולי באמת עדיף, הכולסטרול של ילדים נוצרים באמת לא יעשה טוב לעורקים שלכם. בקומיקס מדובר על ילדה לא פופלארית שהמורה שלה מחליטה ללמד אותה כישוף (מורת בית ספר לא פחות ולא יותר- והרי התוצאה. כל הכוחות שהיא מקבלת לאן הולכים? לגרום ליריבה פופלארית להפיל את הכדור בשיעור ספורט. איזו מטרה נעלה…)
ועוד משהו אקזוטי בשבילכם קוראי היקרים לי מאוד- ישנו סופר ששמו Kerr Cuhulain שהוא בלש וויקאני במשטרת קנדה ששם את ידיו על כל מיני מאמרים וספרים המסבירים אכיפת חוק ופשעים של תורת הניסתר. מאז “תינוקה של רוזמרי” והחשש רב העוצמה של אנשים מכת השטן, (ובנייתה של כנסיית השטן למרבית הפלא, אשר מעריצה הדוניזם והקשר בינה לבין רצח תינוקות לא קיים) נכתב הרבה- והרבה שטויות ושקרים על מאגיה וכישוף. כמה מהחביבים עליי:
“ספר צללים- ספר מקושט וצבעוני שמשמש את הכת, יעיל כי בדרך כלל כתובים בו הזמנים והמקומות שבהם הכת נפגשת.”
Texas Ritualistic Crime Information Network Occult Crime Manual, Sloat defines “hex” as “Hex- Used by `Hectight` Witches. It is mind controlled. A Hectight Witch is very powerful and resourceful.
In all the years that I have been involved in Wicca I have never heard of a “Hectight Witch”. I strongly suspect, given the numerous spelling mistakes made in this list, that this may be an attempt to guess at the spelling of the name of the Goddess “Hecate.” Hecate was a Greek and Roman Goddess of the moon, death and magic, often depicted as having three faces, representing the three phases of the moon (waxing, full and waning). Hecate is an aspect of female divinity often used in Wicca, but there is no tradition of Wicca named for her that I am aware of. It is possible that this misspelled name was taken from the movie Midnight Offerings. About half way through this film actress Marion Ross (playing a “good Witch”) proclaims that an evil teenaged “Witch” (played by Melissa Sue Anderson) is a “Hectate Witch” and accuses her of being a follower of Hecate and a devil
worshiper.
והפיסקה הזו הייתה מיועדת למי ששאל את עצמו היכן ארדן ברשימה. לקר כוחולין יש מאמרים נוספים- הנה אחד מהם.
“והמכשפה? בחיי מכשפה, אין עד עצם היום, בעד עצם היום הזה של מכשפה, אין בעושר ובאושר; לסיפורה של מכשפה אין המשך.את החלק הזה, שהוא מעבר לחיים של הסיפור, מעבר לסיפור החיים, אין – אבוי, או שמא תודה לאל – לדעת. היא מתה, מתה, מתה, וכל מה שנותר ממנה הוא החטוטרת של המוניטין הרוע שלה.”
“מרשעת” של גרגורי מגווייר.