פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2009-08-16
הבובות עשויות מאפר של תמונה זוגית, שורש וולריאן, חרדל שחור, וממכתב אהבה שרוף מעורב עם קמח ומים- והפך לבובות אפויות- הן נקשרו יחד כשבליבותיהן אטד, והן קשורות בסרט משי שחור וחוט צמר שחור אדום- כבלי משי שהפכו לזפת ופלדה רותחת. עתה מתים. המילים ושאר הפעולות הן סודיות ופרטיות ובין כה וכה לא יעזרו לאחר מלבדי והאדם עבורו הטקס נוצר. אם כך, אפוא, אוותר על תיאור.
אחרי הטקס, הקדירה הייתה מטונפת וראיתי זאת ממש מטלה לנקות ולקרצף אותה. מלח לימון ומסיר שומנים לא הקלו על המשימה וחשתי כאילו ניקוי הקדירה הוא הניקוי של העצמי שלי. שלוש שעות כמעט קרצפתי (עם הפסקות) תוך כדי שהשיחות בפלאפון ובטלפון פשוט לא הפסיקו לרגע. במרכז הקדירה היה לא פחות מסוג של ירוקת שאני חושד שהייתה אצות- או טחב. חלק מהמרכז של הקדירה פשוט נחרך בגלל הגחל של הקטורת, וסירב לרדת. וויתרתי לבסוף. אי אפשר הכל בבת אחת ולגרום לקדירה להבריק זה בין כה וכה הישג לא קטן. הכתם הזעיר נשאר, כמעט בלתי נראה על תחתית הקדירה.
זה מצחיק, אבל אני חושב שעכשיו בזמן שאני ב”חופשה” (חופש לעשות כשבע עבודות אקדמאיות) אני קורא ולומד יותר ממה שאני בלימודים עצמם- אם כי הלימודים האקדמאים שלי חופפים משהו ללימודי המאגיים. לדוגמא, מאמר שלמדתי “טראנס וטראנספורמציה” כחלק מקורס פרקטי על שימוש במסיכות בתיאטרון ובפולחן. ואולי עכשיו אני פשוט יותר “סופג” בגלל שאין לי שעות של ספיגה באוניברסיטה פרופר. בכל מקרה, אני קראתי ספר שנקרא Deepning Witchcraft של Gray Cat שהיא כוהנת גדולה בארצות הברית. הספר נקנה ויודע לרתק אותי מהבחינה המאגית (ראו את אכזבתי מחוסר חומר מתקדם בתחילת הרשומה) אבל קראתי אותו בשביל משהו אחר, משהו רוחני יותר. אני חושב שאני יכול לומר בבירור שאחרי שלב מסויים, מכשפות ומכשפים קוראים ספרים רק כדי לראות אם יש משהו חדש בנושא שלהם. כן, גם ספרי 101, בהם לעיתים יש מציאות- כי מי יודע, אולי איזה גראנד מסטר בטעות מדליף אם הוא עשה את הטקס שלו עם המסננת והאפונים, ואנחנו שזה הקהל הצמא להשראה בצורה כמעט חסרת חן מקפלים את המידע יפה לתוך התודעה המאומנת שלנו וממשיכים הלאה עם כל העושר התרבותי שזה מכיל.
הספר הזה נתן לי משהו קצת אחר. הגדרה לכבוד אחד יכול לומר. כבוד הוא הידיעה איך להתנהג בצורה נכונה במצבים מסויימים. אני מקבל את ההנחה הזאת. סוף סוף מישהו שעלה על השאלה הנכונה “מה זה כבוד?” ועד מצא תשובה נכונה לזה. בהקשר הזה, כן, אני מלא כבוד, אני זורם כמו תה מקומקום בצורה דקיקה אך מלודית לתוך ספל א-צורני שנעשה במיטב מסורת התה היפנית.
פשוט אני יודע להשתמש במצב לטובתי. הספר מומלץ אגב, לכוהנים הגדולים של הקהילה. אולי אחרוג ממנהגי ואשאיל אותו לרינה…
ארדן של הגן.
נ.ב הטקסט הבא?
A History of Witchcraft Jeffry B. Russell
ואז מתחשק לי משהו שחר זהבניק. או בארדוני. נראה.
העיקר לא הלנה בבלצקי. איכס.