הירח בירך אותי לשלום

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2008-11-10

לאחרונה בטיולים עם אימי- אין ירח. השמיים שחורים, מספר כוכבים, אבל זה כמעט חודש שאני לא מצליח לראות ירח. ייתכן שהוא בורח ממני? חזרתי ללימודים היום- לומד יום שלם של מזרח אסיה: מעשר בבוקר עד שש בערב. הקשב שלי- כמה שהוא מפותח ומדהים לא מסוגל לדחוס: “הודו המודרנית”, “יפנית ג`”, “חברה ומשפחה בסין המודרנית.” “ויפן המודרנית” ביום אחד, ברצף אחד אחרי השני. אני יכול להסיר את חברה ומשפחה בסין המודרנית, אבל זה השיעור היחיד שאני יכול לבחור להסיר, והוא מעניין מאוד.
 
חזרתי לבית אחותי ושם הוא היה, סהר צעיר, גדול ובוהק: נוטף אנרגיה. הוא אומר לי שלום. שלום- כי חזרתי לחיים כמו פקעת שהייתה נטועה באדמת הקיץ, וזרזיף הלחות והקור השיב אותה לחיים. בביתי הבטוח והסגור בטבריה יש מימד אחר, שמנותק מן המציאות. אלו כנראה מספר לחשים שהתערבבו יחד- שליטה במזג אוויר, מבנה אנרגטי של טיהור וזיכוך תמידיים… בסופו של דבר, המקום הזה התרחק מן העולם הליאנרי של מחזורי ירח. נשאר בערפילים- קרוב לכאן ולאסטרל. ותראו אותי, בור שכמוני, חשבתי שזה רק קורה בערפילי אבלון.
 
אני חוזר למצב עייפות תמידית שמלווה עם הלימודים. ישיבה על ספסלי עץ נוקשים שעיצב איזה צרפתי (מחורבן, אתה צרפתי, איפה ההדוניזם??!?! ואולי מצד שני, זה הסכום שקיבלת לעצב את אוניברסיטת חיפה) קשרים נוצרים מחדש, ומתנתקים או נחים. זה טוב עבורי, השלווה הזאת.
אין לי כוח לכתוב יותר.
 
תחילת שנה נעימה.
 
ארדן

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.