פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2005-07-25

הלקח שנלמד מהחיים שלי לאחרונה זה לא לערוך ניסויים מאגיים על קרובי משפחה. חשבתי שלהוסיף טיפה של גביש רילגר לתערובת מאגית פשוטה יעורר תשוקה בקשר של קרובתי, אבל שישה גברים שמציעים לה קשר רומנטי/מיני ביום זה כבר יותר מידי. והבעיה היא שאי אפשר באמת לבטל כישוף. זה כמו לשלוח מכתב ולצפות לקחת חזרה את המילים אחרי שהמיועדים קראו אותו.

אתמול גיסי אחותי והילדים שלהם היו פה. קיבלתי משהו כמו שנה אחרי השיחרור שלי הזמנה לכנס משתחררים. כאילו שאני צריך בכלל את הפרסומות המפגרות האלו של כל מיני מכללות ומבצעים. כמובן שכל אדם בבית שלי בבת אחת התחיל לקשקש כמה זה חשוב. התפתתי ליצור לחש שיגרום להם לשיר כמו ציפורים וריסנתי את עצמי. במחשבה שנייה… אני אחשוב על זה ואז החלטתי לנסות רגש שלא ניסיתי זמן רב: כעס. מזמן לא כעסתי כמו שצריך. הרמתי את הקול שלי במעט והנחתתי מכה רועשת אבל לא חזקה מידי על השולחן. נזכרתי למה אני לא כועס יותר. כעס לא מוביל לשום מקום והוא אפילו לא מספק כמו שצריך. להבא אני אקח את האנרגיה למקום יצרני כרגיל ואשמור על קור רוח. זה לא שאני כועס מתוך הרגל או משהו, אבל לפעמים צריך להזכר בהחלטות שעשיתי ומדוע.

שמעתי גירסא רוחנית (בגרוש) שמנסה להסביר את ההומוסקסואליות. באימא טבע יש גידול אוכלוסין גדול מידי של אנשים ולפיכך חלק מהאנשים מתאהבים בבני מינם כדי שלא יהיה אוכלוסיה גדולה מידי.

דבר ראשון מאז שנות השבעים יש דלדול אוכלוסייה בלי קשר להומוסקסואליות שהייתה עתיקה מאוד בהיסטוריה האנושית. מדינות אירופה למשל, גידול האוכלוסין שלהם במינוס. האדמה יכולה להתמודד עם גידול אוכלוסין. אבל הגישה הרוחנית די מדכאת. במקום מסויים הייתה התנגדות מאוד חזקה אצלי בקטע הביולוגי. למה לזוגות סטרייטים יש כביכול זכות טבעית לילדים והומוסקסואלים לא? מצד שני באה המחשבה היותר בוגרת שלי- מדוע זוגות סטרייטים הם בעצם מכונות ילדים מהלכות? הרי ברגע שיש להם ילדים החיים שלהם מסתיימים ומסתכמים בלדאוג לילדים. גם אם זה לא נראה ככה, זה עובד ככה. עובדה. אז מה, זוגות הומוסקסואלים מקבלים את כל הכיף בזמן שזוגות סטרייטים מקבלים אובדן חיים אישיים מוקדם?

ככה שזה מתאזן בעצם. ילד זה זכות, או חובה או שניהם ביחד. אני שמח שאני לא אאלץ להתמודד עם היצורים הקטנים ומזילי הריר. למרות שאני עובד בזה בעצם כרגע 🙁

לאימא טבע יש תרגילים מלוכלכים.

באופן אישי בחרתי להתייחס אל האמירה הזאת כשטויות. לאימא טבע לא איכפת למי יהיו צאצאים ולמי לא. אין משחק הגרלה אלוהי. יש פשוט הומוסקסואלים וזהו. כמו שיש סטרייטים, אני לא מחפש היגיון של רבייה.

בחיים שלנו יש הרבה שלבים והרבה דברים שקורים לנו. חיים של חלק תופסים משמעות וצורה, ובחיים אחרים- לא. אולי באמת מה שצריך לאותם חיים ריקים וחסרים במשמעות זה אותו pinch of desire, גרגר תשוקה שהיא האש שלוקחת אותנו הלאה למסע לתוך עצמנו, ואם התשוקה שלנו חזקה מספיק היא תקח אותנו לנקיקים העמוקים ביותר, ולמצוקים הגבוהים ביותר- אם רק נבחר בכך.

ארדן.