פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2005-07-14

במהרה לומדים במאגיה שפחות שווה יותר. לחש קטן לשינוי חזק יותר מפרץ אנרגיות בלתי נשלט שסוחף כל דבר בדרכו. מים שקטים חודרים עמוק, ואילו סערות הקיץ הנוראיות של המדבר מפנות שנית את הזמן לשממה לוהטת. טיפה של שמן וורדים בתערובת חזקה יותר משדה שלם. הניסתר נמצא בפשטות, ולא במסובך. הניסתר נמצא בכל טיפת מים. אבל לא בכל אוקיינוס.

מאז הרשומה הקודמת השתנה כלכך הרבה.

אימא שלי התנצלה וכמובן אמרה שהיא לא התכוונה למה שהיא אמרה למרות שאני תוהה אם זה עבורי או עבור שלום בית. אני לא רוצה לדעת. אבא שלי… הוא אבא שלי. אנחנו נגלה מה יהיה בסוף ביום שבת זה. הפאם פאטל המפורסמת מאדאם אבוני מתוסכלת כרגיל. והחתולים שלי נחים.

אני שונא את החום והקיץ. ונחשו למה הפכתי להיות? הפכתי להיות נני. בייביסיטר. ועוד אחד יוקרתי. הצלחתי להרדים ילד היפראקטיבי לפני תשע בערב והפכתי להיות שיחת השכונה (והפעם לא בזכות שאני שר צ`אנטים עם עוד עשרים מכשפות באמצע הלילה) אלא בגלל שהפכתי לגירסא ישראלית של סופר נני הבריטית. מסתבר שעם כל התיעוב שלי לילדים, אני טוב איתם. יופי לי.

עוד מעט אני אתחיל סיפור, סיפור שמתרחש במחוזות הנפש העמוקים שלי, בנקיקים שאין להם מקום בעולם הזה. אז שיר שינה קטן עם לחש הרדים ילד עם עודף אנרגיות, ולחש קטן לטיהור החזיר את האיזון לבית שלי. מה שהצחיק אותי ביותרהיה שקן נמלים פרץ מהרצפות של החדר שלי והן התחילו לטפס על הקיר, אבל המקום בו הוורד המאגי שלי מצוייר, לא נדרך על ידן, אלא הן פשוט הלכו מסביב לו. זה מדהים כמה עולם החי מושפע מהמאגיה הפשוטה. אולי השיעור שלי כמו שהמאדאם אומרת זה באמת לקבל דברים כמו שהם ולא לשנות אותם למרות היכולות שלי. זה משהו שאני צריך להרהר בו.

אני נפרד מכם כעת.

יש לי בייביסיטר לעשות וסיפור לכתוב עבורכם. הוא יהיה אחד בהמשכים.

ארדן.