פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2005-03-26

הרשומה הזאת מוקדשת לשלושה אנשים יקרים. אלת השמיים, מרטין והפסיכולוג היקר שהיה בעזרי. כידוע למכשפות מסויימות יש מטופלים- אנשים שיקבלו מהם עזרה מאגית. אבל רק מתי מעט מהללו הופכים להיות ידידים ובוודאי ידידים נהדרים כמו ג`וספין. אתמול פגשתי את ג`וספין. היא הייתה יותר יפה ממה שציפיתי. ישבנו קצת, קישקשנו קצת, פתחתי לה בקלפים ונתתי לה תפוזים מכושפים. טיהרתי לה את ההילה וחיזקתי לה מעט את הבטחון שהיא צריכה כלכך. היה תענוג לפגוש אותך יקירה, מי יתן והאלה תצליב דרכינו בשנית.

לפני ימים מספר, אדם אשר נקרא לו מרטין (שם שמור במערכת :-]) דיבר איתי. הוא הטיל אי אמון מוחלט במערכת הפסיכולוגית ואני (תמים שכמוני!!) שנתקלתי בקבלה מוחלטת מצד אנשים מסביב שזה כולל צבא, ובית ספר האמנתי באמת שהחברה מוארת מספיק לקבל אנשים שונים בלי לתייג אותם. טעיתי.

הפאגניזם והמאגיה שלי התקבלו יפה. אנשים צחקו קצת, אבל מה יש, צחוק זה טוב לבריאות. האמנתי שהאינדבידואל באמת יכול לשנות משהו, ושיניתי. עכשיו מה הסיפור שגורם לי לחשוב פעמיים? אותו מרטין הציע שאני אכנס לאחד הפורומים הפסיכולוגיים בשם בדוי וארשום שם הודעה שאחות כתבה על אחיה שעוסק בפאגניזם ומאגיה והיא מודאגת. אני חשבתי שפסיכולוג שאמור להיות אדם מואר לפחות *יבדוק* מה זה הדבר המדובר ולא יצור הקשים לוגיים מהירים שעלולים להיות שגויים. נפש האדם מורכבת, ולפחות היה צפוי שהוא ישאל שאלות נוספות שעשוייות להוות עיניין כגון (כינוי בדוי)- “הביאי נא דוגמאות מחיי היום יום, או פרטים נוספים על אחיך”. אך מסתבר שהודעה אחת מעורפלת והפסיכולוג השליך אותנו לזמנים הבוערים של ציד המכשפות. “כת השטן”, “אמונה ממכרת” וביטויים שונים עולים לראש מהודעתו שלו. הוא כמובן הציע להתקשר למשטרה כדי להגן על האח שהוצג בגיל חמש עשרה. עכשיו מכשפות וסתם אנשים שמצאו קשר לעולם המיסטי בילדותם, יש לי שאלה אליכם- מה היה קורה, אם זו הייתה אחותכם? הייתם שמחים שהאנשים שנתנו מזמנם ללמד אתכם את שיטות הרפואה והמאגיה, המדיטציה וההרפיה יעברו הליך משפטי רק בגלל שאח או אחות או הורה מוצא את התהליך לא ראוי? איזה סוג של עולם אנחנו חיים בו? האם נשנא את הזר והשונה והמנוכר שהוא לא אנחנו? פתאום הסרט “החומה” מזכיר לי סצינה של שינאת השונה- אז בואו נשליך את השונה, את הפאגנים, את הנוצרים, את המוסלמים, את ההומואים… נראה את התמונה ונחתוך ממנה את מה שלא שייך. זה כה קל שאפילו אני מוצא בכך פיתוי.

כן מרטין, אני עומד מולך בלי מילים. נכשלתי. אתה צדקת. אני באמת ניסיתי לעשות טוב ולהראות לך אמת שכנראה גם לא קיימת. אמרת דבר גם מאוד נכון- שהפסיכולוגים והפסיכיטרים (מקצוע שונה- השני ממש רופא ויכול לרשום תרופות) פשוט התרשמו מהאופי שלי ומהאינטילגנציה שלי מספיק כדי לא לראות באמונה שלי איום. אני מודה ומתוודה. בקהילה המאגית והפאגנית אנשים רבים, חלקם טובים יותר ממני, חלקם רעים יותר ממני אבל עלי אפשר לומר שאני היא הדמות הצבעונית ביותר. יש לי נטייה למשוך תשומת לב, וזו לא מחמאה האמת. אני לא מפחד לומר למישהו את דעותי. גם היציאה מהארון בפני אחרים הייתה לי קלה יחסית.

ולגבי אותו פסיכולוג. שאלתי אותך במסר אישי שאלה הדומה לזה שמשתמש אחר (שהוא במקרה גם מנהל פורום פה בתפוז) שאל. “אם הילד היה הומו, או מתחרד, או חושב שהוא אחד מאלו, האם הפעולה הייתה זהה?” לי לא ענית במסרים, ולמנהל הפורום הזה לא ענית בפורום. היו שני מנהלים נוספים בדיון, שגם להם לא ענית תשובה מספקת. בכל אופן אני דוחף את המהות שלי גם לפה. אני כוהן של הקטה. הקטה בוחנת אנשים. בצורה קשה, או בצורה קלה. ואני לא מתכוון להשליך את המידע הזה על קהילת הפסיכולוגים. כלל וכלל לא. זה היה ניסוי פסיכולוגי, ואתה הראית את התוצאות, מבחינת ידידי אם לא מבחינתי. אין לי דבר נגדך, (אולי חוץ מזה שבפורום פאגניזם האשמת אותי בין השורות בניסיון להציג את הדת שלי ודרך אגב מסיונריות) אני משחרר אני מקווה לקבל את סליחתך שהיית שחקן לא מודע בהצגה הזאת, אך דע שגם לי וגם לך יש מטופלים שנלך רחוק כדי לעזור להם.

היום הרגשתי את זה שוב. קמתי בבוקר, והרגשתי את הערפילים האפלים של הדיכאון אופפים אותי. ובין רגע האור שהקטה החדירה בליבי, קר יותר מהערפל מסביב פיזר אותו. ופתאום יכולתי לתפקד. אז לסיכום הרשומה הארוכה הזו, ולמרות הדיכאון אני מברך את כולכם,

פסיכולוגים,

ופסיכיאטרים,

מכשפות

ואנשים רגילים

ואלו שהמאגיה זורמת בדמם,

מי יתן וכוכב הליל יזרח על נתיבכם,

מי יתן והאלה תברך את חייכם ותבריח את הצללים,

ומי יתן ותחיו חיים טובים ונטולי צער.

של כולכם,

ארדן.