“כל בוקר בו אנו קמים, אנו בוראים את העולם מחדש במחשבותינו.”

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2005-04-09

יום שישי 8:00 בבוקר.

הזמן זורם עבורי… מבחירה.

השעון הביולוגי שלי (הקרוי בשם דיינהיר) מתחיל לנגן לי נעימה על חליל פאן קלילה ועדינה כמו רוח אביבית מבושמת. זה בוקר! ואני ער בו! מה עשיתי רע בגילגול הקודם שזה מגיע לי?! לא עשיתי משהו יותר גרוע… החלטתי ללמוד לפסיכומטרי כי אני רוצה ללמוד פסיכולוגיה. המף. הבהרה, המוח שלי לא עובד בבוקר או לפחות ככה חשבתי בתמימותי. אז אני צריך לקום, להתארגן לצאת לעיר לעלות על מונית, להשרף משיא השמש ולהגיע למכללה. אין לי בעיה לעשות את זה אבל לא בבוקר! מי המציא את התקופה הזאת בכלל? בישראל צריך לעבוד בלילה ולעשות סייסטה בצהריים. אבל מה לעשות שאנשים לא יעילים? בכל אופן כשאני קם שריעת ודיינהיר ממהרות לסמם אותי עם הר של אנרגיות חיוביות, הן מכירות אותי בבוקר. אז התלבשתי, התארגנתי- נזכרתי לברר מתי יש לי תור לקוסמטיקאית ונסעתי למכללה. במכללה היה שיעור מתמטיקה. אני מתעב יותר מהכל מתמטיקה. אני לא מאמין באקסיומות שעליה היא מבוססת ובטח ובטח שלא את העובדה שהדבר הזה יופיע במבחן הפסיכומטרי שלי. בנוסף האלים הפתיעו אותי בחמסין. נהדר. אז אני יושב בכיתה, ופותר תרגילים במתמטיקה. לאחר מקבצים בזמנים שונים ופתרונות על הלוח המדריכה אמרה ואני מצטט “אם יש לכם את הקול הפנימי של רון שלוחש לכם את התשובה הנכונה, פשוט לכו על זה!” כן יקירי, ניצחון המכשפה על המתמטיקה. Lovely. אושר. אין שום תרגיל שיפחיד אותי יותר. היום זה היום שבו המתמטיקה תרעד כשארדן לא ידיר את רגליו מתרגילים של רוע.

אחרי השיעור נסעתי חזרה לטבריה, והלכתי לקוסמטיקאית החדשה שלי, שכבר קיבלה הסבר מאימא שלי על למה אני צריך לעבור פדיקור רצחני לרגליים שלי. כשהסרתי את הנעליים היא הייתה בהלם. לא היה לה מה לעשות חוץ מלהוריד ממש טיפה של עור יבש. לא היה לה איפה להתחיל (גוף של מכשפה שומר על עצמו בדרך כלל) כי לא היה לי כלום מהפטריות והזוועות שאימא שלי ניסתה לומר. עברתי טיפול שלם, שילמתי שליש מחיר בגלל שפתחתי לה בטארוט ודיברנו על כל מיני דברים ועברתי הלאה. בערב הלכתי לביקור אצל סבתי, תמיד יום שישי קשור אליה. אני יושב ורואה תוכניות אוכל ובישול. אצלי הכנתי לעצמי סלט גדול עם ירקות טריים ופלחי תפוז מכושף- שהיה ניסוי שהצליח והתחלתי להטיל לחשים. הירח מתמעט של הקטה לא יתלה בשמיים לנצח, ועבודתי רבה. מאוד.

אני רוקם לחשים, משנה את העולם במקצב של שירה וניחוח. הרשומה הזאת באה להראות מה גישה חיובית לחיים יכולה לעשות. להעלים מכשולים, למנוע צרות ולגרום לנו לרחף בין מרקם של אור לחשכה, כמו עננה של ערפילים מתבדרים בשחר החדש של חיינו. הכל במרחק פעוט של בחירה.

“כל בוקר בו אנו קמים, אנו בוראים את העולם מחדש במחשבותינו.”

ארדן

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.