פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2005-06-15

לאחרונה אני פשוט חי מאנרגיה קופצנית של מרידיאן חסום לשעבר (תודה אבונית!) ופשוט מרגיש יותר טוב בטווח הארוך. למרות שיש לי גלי חום כמו אישה בגיל המעבר ולפיכך אני חיי בתוך מזגן. טוב נו. די עם ההתבייכנות. קיבלתי מחשב חדש. גיסי וההורים שלי דאגו לזה. הרבה פאקים של המחשב הישן פשוט נעלמו להם. אני מניח שאני זקוק לזה. אז תודה לכולם (בעיקר לגיסי שבילה יום שלם בניסיון לגרום למחשב לעבוד ונסע לכפר ערבי, בגלל שבועות, להביא חלקים שחסרו לי). אני מעריך את זה. אירחתי מישהי עם אופי מדהים למשך שלושה ימים ובכיתי לה על הרבה דברים. הבחורה מכירה כמות עצומה של הקהילה הגאה וזה פשוט עיצבן אותי שפשוט אין לה מי להכיר לי. בסוף מסתבר שאני אולי אחד האנשים היציבים היחידים שהיא מכירה (אני יציב. נכון שזה עצוב?) והיה לי תירוץ בשבועות להפציץ עם מאכלי גבינה כמו פטוצי`ני ארדנו (אלפרדו משופר) ואת הפיצה הסודית שלי. האחיינים מתוקים. אני שונא ילדים על בסיס עיקרון תמידי, אבל כשרואים את מאיה פשוט מושיטה יד של דומינה מהדאנג`ן לפנטכל שלי ומושכת בכוח, אחרי שהיא משכה בכוח בשיער שלי ופלטה עלי, אי אפשר שלא להעריץ את התינוקת המושלמת הזאת. מכשפה לעתיד בטוח. והכי חשוב- הם הולכים הבייתה! אני לא צריך לסבול יותר מיום שלם את הילדים האלו. וכמובן הילד שפשוט כיף לשחק איתו ולרוץ אחריו ולדגדג אותו ולנשק אותו. אז מה אם הוא סובל קצת? הכל מאהבה. ילדים יפים.

בקיצור, כמה שזה נדיר, לא רע לי. לא מדכא לי- טוב נו… אולי חוץ מזה שפרסמתי שיר בפורום פאגניזם ואף אחד לא הגיב כמו שצריך.

אני מרגיש נחמד למדי. אולי אני אלך לשמוע אופרה כדי להרגיש קצת יותר מדוכא. אה, אגב, “עקרות בית מיואשות” אחלה סידרה. תראו אותה. הרבה יותר חינוכית מ”מכושפות” או “באפי ציידת ערפדים” ובטח שיותר טובה מ”אנג`ל” שנעשה יותר מידי מדוכא וממורכז בעצמו לאחרונה. בקיצור, סידרה נחמדה ומצחיקה מאוד. ומה קורה עם הכישוף? הזמן האחרון לא אפשר לי ולא נתן לי הרבה עבודה. אבל אני קורא ספרים ולומד ומתאמן… בעיקר על שינוי צורה וגלמור. עוד מעט אני אתחיל לעבוד על יסוד האש. אני שונא אותו אבל לידיד שלי יש נקודה חשובה שצריך לעבוד על הנקודות החלשות, ועם מה שהעולם עובר היום…

בכל אופן, קיבלתי נאום אנטיגלובליזציה מידיד שלי והכל בסדר. תודה ששאלתם. קניתי גם ספר מעולה בסטימצקי למרבית ההומור שנקרא Witches- Erica Jong שהוא מעולה. זו המלצה לכל אדם שרוצה להבין בעצם מי היא המכשפה, העתיקה ומודרנית, זו של הכנסייה וזו של הטבע, ומלא באיורים מדהימים. בנוסף, אני רוצה להמליץ על מאמר נדיר שנכתב על ידי הסופרת הפאגנית טלה בר (מבטאים Tala) שמדבר על האישה והמוות. מרתק.

ארדן.

http://www.haayal.co.il/story?id=1797&force_skin=vprint0