אובטלה ובנה שאנגו

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2012-11-23

מוקדש ל-ב`.

יום אחד אובטלה החליטה (אובטלה היא אנדרוגינוס: זכר ונקבה ביחד. הוא אבא של אושון ואימא של שאנגו- בדרך הנקבית שלה היא נקראת ימבו, אבל כדי לא להעמיס דמויות נוספות על הקוראים, בחרתי להשתמש בשם אובטלה בנקבה, כמו במקור לסיפור המתורגם) לבקר את בנה שאנגו שהצליח מאוד והפך למלך הממלכה אויו. היא התייעצה באורקל קודם, שהראה לה, שמותר לה ללכת בדרך, אבל אסור לה לעזור לאף אחד. אובטלה הקשיבה, לבשה את גלימותיה הלבנות המלכותיות ביותר ויצאה לדרך. לגבה החליט שהוא יתנהג בצורה הרגילה שלו, ושינה צורה לאיש זקן, שנושא כד כבד מאוד של שמן דקלים. כאשר לגבה פגש את אובטלה בדרך, רחמי האם השמימית נכמרו על לגבה. לאחר מספר מטרים היא הציעה לשאת את כדו של לגבה על ראשה. לגבה פנה לתת לה את הכד, הטה אותו על צידו, ושפך את תכולת השמן על שמלת המלכות הארוכה של אובטלה. אימא אובטלה פנתה לשטוף את בגדיה המלוכלכים באגם, וכאשר היא סיימה להסיר מהם כל טיפה של שמן לשביעות רצונה, היא נכנסה לאגם ורחצה בו בעצמה. לגבה כמובן ניצל שןב את ההזדמנות לגנוב את בגדיה. כאשר היא יצאה מן האגם, חבורה של סוחרי עבדים ראו אותה, נהגו בה בגסות והכניסו אותה לעגלה- והחליטו למכור אותה בשווקי אויו. אובטלה עמדה בכלוב בכיכר אויו ימים רבים ואסונות נוראים באו והזיקו לעם, ולא היה ברור למה. כאשר שאנגו רכב בעיר הוא ראה את אימו עירומה ומלאת עצב. הוא שיחרר אותה מיד, וירד על ארבע לבקש את סליחתה. אובטלה סלחה לו, והאסונות פסקו. מאותו היום, שאנגו שילב במחרוזת שלו חרוזים לבנים, יחד עם האדומים להזכיר לו את אהבתו לאימא אובטלה.  

מלחמה! II

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2012-11-17

מתוך מהירות של אתמול, שכחתי לציין שהגיוני שלא כל האימהות יכולות לרוץ לקנות חתיכת ג’ט בחנויות מיסטיקה אם צו השמונה של ילדם כבר בדואר, אז חתיכת ג’ט יכולה להיות מוחלפת בפיסת פחם אם אין שום ברירה אחרת.

מתכון להגנה על הבית: אותן הקטורות באותו הסדר, רק לפזר את הניחוחות בבית, ולהביא אותן לכל מקום, ולכל פינה. באתר של סטונאייג’, בזמן הפצצות עברו המליצו לשים חתיכות של טורמלין שחור יחד עם מלאכיט בבית. אני מציע שתהיה “”ערכת חירום רוחנית”” כזו בכל בית. לבשם את הבית. ניחוחות של פרחים מושכים רוחות טובות שרוצות בשלמות הבית והמשפחה- וחלק מזה זה בית נקי. יש רשומה של טיפים לטיהור, אבל במקרה הזה רצוי פשוט לנקות ולשטוף את הבית. לסדר ולהעיף דברים שבורים החוצה. תכשיטים שבורים, במיוחד עשויים להכין עין רעה ואנרגיה שלילית. מצאו דברים בצבע כחול קובלט להגן מפני עין רעה ולהסיט אנרגיה שלילית. זה גם זמן לאכול שעועית ואפונה. מאכלים של מזל טוב והגנה. אלו כשפים קטנים שעם כוונה, רצון ותפילה הופכים להיות רבי עוצמה בידי אלו שזקוקים לעוצמה הזו.   

מלחמה!

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2012-11-16

איזו מלחמה היא זו? האם יש יעדים? האם תיכבש אדמה? האם יש פרסים שהם לא דם ודם? אף אזרח במדינה הזו לא רוצה הפצצות על תל אביב, אבל מידי פעם זה בדיוק מה צריך לאחד את העם, זה וקורבנות אדם. קדושים וקדושות שאנחנו נאמין בהם וישמשו ככלי בידי מערכת שלא רואה חיי אדם כערך עליון אלא רק את הרווח הכלכלי של הפוליטיקאים ותעשיות הצבא. מישהי שאלה אותי בסטטוס בפייסבוק היום: אני כתבתי שסיימתי לעשות קמיע כסף, והיא הגיבה “”משהו שיחזיר את החיילים שלנו הביתה ויעצור את הטירוף?”” ואני עניתי בכנות שאני יכול להגן על חיילים ספציפיים אבל לא על כל מדינת ישראל. אין לי את האמצעים והכוח הרוחני לעצור משהו שקולקטיב כמו מדינה יכול לעשות. גם אם אני אאגד את כל מכשפות המדינה, (שזה כמו לרעות חתולים) נוכל לצמצם את הנזק, לא להפסיק אותו. טקס אינו הפתרון כאן, אבל בכל זאת, כן יש דברים שאני יכול לעשות. שני דברים לצורך העניין. אני יכול לתת מתכונים לאימהות מודאגות שרוצות להגן על ילדיהן, או לחיילים שמחכים להקפצה. אני יכול גם לספר סיפור רוחני חשוב  שמכיל אלמנטים שמביאים שלום. אבל קודם המתכונים:

להגן על חייל:

רכיבים: חתיכת ג’ט (אבן שחרון)

מעט מלח ים

חתיכת ברזל- כמו מסמר.

קטורת קינמון. קודם להדליק מקל אחד, לומר: Ago Laroye Elegua

שזה קורא לשלושת שמותיו של לגבה. הוא שומר השערים, פותח וסוגר אותם.

תבקשו במילים פשוטות כאילו אתם מדברים עם אביכם- על הצורך שלכם בהגנה.

הדליקו קטורת קינמון נוספת לאוגון (לא אם אתן במחזור או יש לכן או לכם פצע כלשהו! במקרה כזה, לוותר על השלב השני בכלל.) לקרוא Onile Ogun

אוגון הוא הכוח בעולם שמאפשר לנשק לפגוע באנשים. הוא זה שמחליט מי מת מיריה של רובה

או טיל או אפילו סכין, ומי לא. בקשו ממנו הגנה לחייל.

הדליקו את מקל הקטורת השלישי: הפעם אנחנו קוראים לימיה- אורישה שאחראית על כל החיים ושימורם- מי הים הם בעצם השתקפות של מי השפיר. לקרוא Omio Yemaya

בקשו מהאימא הגנה לילדים שלכם ולאחרים.

העבירו את הג’ט, המלח והברזל בעשן הקטורת, ואיספו מעט מהאפר שלו. עיטפו את החבילה בנייר כסף, ושימו בבגדים של החייל. בקשו ממנו לשמור על החבילה הזו.

 

זו גירסא מפושטת ללא מכשפות שרוצות הגנה בסיסית על החיילים. גירסאות מפורטות יותר דורשות הכשרה.

בהצלחה!

ארדן.

 

נצחונו של לגבה

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2012-11-15

כל האורישות ידעו להעריך ולכבד את לגבה. כולן מלבד בנו של אולוקון. בנו של אולוקון התלבש בצורה מוגזמת, גלימות משי מכוסות בפנינים וצדפות פי-הכושי. שבעה משרתים סבבו אותו ופינקו אותו כל היום. כאשר לגבה עמד מולו בדרך, במקום להזמין אותו למסיבה, אומוקון (שמו של בנו של אולוקון) ציווה עליו בהתנשאות להשתחוות בפני הנסיך- אבל לגבה אינו משתחווה בפני איש. יום אחד לגבה מאס בהתנהגותו של אומוקון והחליט להעמיד אותו במקומו. הוא דיבר עם המשרתים וגילה שאומוקון מלא הערכה לחוזי העתידות של היורבה (הבבלאו- לא האורישה בבלו-איה) וכך אשו החליט להפוך לבבלאו. הוא הלך לביתו של אורונמילה וביקש להפוך להיות חוזה עתידות מסורתי. אורונמילה התנצל ואמר שהתהליך עולה שלוש-מאות אלף צדפות פי כושי ששימשו אז ככסף. לגבה לא היה עשיר, ובכל זאת הוא התעקש. האפטבי (האישה שמשרתת את חוזה העתידות) של אורונמילה באה וצעקה על לגבה שהוא יביא את אורונמילה לפשיטת רגל. אורונמילה ניסה לנחם את לגבה עם צמיד חרוזים- אבל לגבה סירב להתנחם. לבסוף, לגבה טיפס על גג ביתו של אורונמילה וקפץ ראש מן הגג על האדמה. אורונמילה הוא האורישה היחידה שהצליח להביס את איקו- מוות ולכן רק טקס חניכה לבבלאו היה יכול להציל את חייו של לגבה. אורונמילה שילם את הכסף וחנך אותו. לגבה החלים ולמד במהירות את האמנות של הבבלאו. לבסוף, ענוד בשרשרת חוזה עתידות גדולה, הוא הלך בדרך ופגש את אומוקון. “”רד על ברכיך איכר!”” אומוקון שאג בקול מחונך היטב. לגבה ענה בקול חסר רגש: “”אני בבלאו, אולי אתה צריך לרדת על ברכיך לפני.”” אמירה זו משכה את תשומת ליבו של אומוקון. “”אתה בבלאו? אל תצחיק אותי, אתה עלוב הנפש לגבה.”” אמר אומוקון והסיט אירוקה עם זנב סוס לבן. “”תוכיח לי.”” המשיך אומוקון בשיעמום. “”ובכן, אם לא הייתי בבלאו, האם הייתי יודע שיש עץ דקל שאתה נהנה לצפות בו כל בוקר שבו אתה מתעורר?”” אומוקון צחק. “”כל משרת יכול היה לומר לך את זה לגבה!”” לגבה חייך “”אבל האם כל משרת יודע שאתה מדמיין שאתה מקיים יחסי מין עם אחותך כל בוקר, בזמן שאתה מאונן?”” פיו של אומוקון נפער בתדהמה. “”אתה אכן בבלאו! אתה אכן בבלאו!”” הוא השתחווה בפני לגבה. “”אנא למד אותי את אמנותך.”” לגבה אמר שזה עולה שבע-מאות אלף צדפות פי הכושי. אומוקון הקיש באצבעותיו ותיבה של מטבעות הופיעה בידי משרתיו. אביו אולוקון הוא מלך הים ויש לו את כל העושר בעולם אם ירצה בכך. לגבה שילם ארבע מאות אלף לאורונמילה על חניכתו, ומכיוון שאומוקון נחנך אחרי לגבה, הוא היה מחייב לקרוא לו בכינוי “”אח גדול”” שארית ימי חייו.

זעמו של אולוקון

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2012-11-12

אורישה אוקו עבד קשה. הוא חרש את השדות וזרע אותם, גידל פירות וירקות ומכר אותם בשוק.  כאשר הוא חרש את שדותיו ליד הים הוא ראה שבים שוחה אישה יפיפה. הוא קרא לה, בקול רם, והיא קראה לו בחזרה, וכשהימים עברו הם התאהבו. יום אחד הוא שאל לשמה והיא ענתה שהיא אגנה אני (כינוי של ימיה). אוקו ביקש מאגנה לצאת מן הים ולפגוש אותו- אבל היא ציינה שאם הם יהיו ביחד, הוא צריך לדעת סוד: הרגליים שלה מעוותות. רגל אחת עבה מאוד כמו גזע עץ, והשנייה דקיקה כמו מקל. כאשר היא באה אל האדמה, זוג משרתות רצו אליה עם שמלה כחולה רחבה להסתיר את רגליה- וכך אגנה עברה לגור בביתו של אוקו, בזמן שהוא מייצר תוצרת טרייה, אגנה מוכרת אותה בשוק. אהבתם של אוקו ושל אגנה פרחה. יום אחד, כאשר אגנה מכרה פירות היא שמעה צחקוק של שתי נשים. היא באה עם חיוך וקנקן של מי לימון מבושמים עם אגוז קולה, והצליחה לשמוע שאוקו כאשר הוא היה שיכור, סיפר על רגליה לגברים מסביב. אגנה הניחה את הקנקן וחזרה לביתה שם היא התעמתה עם אוקו. הוויכוח לא עלה יפה ואגנה עזבה את עולם האדמה לנצח וחזרה לים, ולאביה אלוקון.

אולוקון, מלך הים ותת המודע, לא קיבל את החדשות טוב. הוא חש זעם על האדמה ובניה, חש זעם על אוקו, והחליט שעולם האדמה מושחת, אפל ומפלצתי- ובהתקף זעם החליט להשמיד אותו. הוא התחיל לרעוד וליצור רעידת אדמה. המים עלו בגלי צונאמי ענק, התחילו להשמיד ערים וכפרים על חוף… העולם בכה מצער, ילדים מתים צפו במים הכחולים… לגבה הביא את הידיעה לאובטלה, ואובטלה שלח צו שמימי לאולוקון להפסיק את ההרס. אבל לגבה קטן המימדים, עמד מול גופו האדיר של אולוקון, וקולו הצווחני לא הועיל- אולוקון התעלם ממנו והמשיך. אובטלה שלח בקשת עבודה לאוגון- אוגון יצר שרשרת מאגית אדירה וענקית שלא ניתנת לשבירה, ושלח אותה עם לגבה. לגבה שניצל את חוסר תשומת הלב של אולוקון, קשר אותו בשרשרת המתכתית מכל הצדדים וכבל אותו לתחתית האוקייאנוס, שם הוא שוכן עד היום. אובטלה, שהתרשם מאוד מכוחו של אולוקון החליט שהוא אחת האורישות היחידות שעוד יכולות לקבל קורבן אדם, והחלטה זו גם נועדה כדי להרגיע את זעמו של הים ולפיכך עד היום, כל יום בעולם מישהו טובע- וזה קורבן לאולוקון. אולוקון מייצג את אספקט המוות של הים, כאשר ימיה מייצגת את אספקט החיים שלו. אולוקון נסגד על ידי נשים בעיקר, והוא מעניק לסוגדים לו כוח פוליטי, הבנה של תת-המודע והכוחות הנסתרים הכבולים בכל אחד ואחד מאיתנו. אולוקון גדול ואין סופי, אך אלגנטי ועדין. הוא מאהב מפתיע, מייצג את כל פירות הים שאנחנו אוכלים- כולל המלח במזוננו. אורישה חשובה אבל עם פולחן נדיר יחסית.

(סרטון מוספף לא קיים יותר)