Category Archives: תפוז

פלפל צ`ילי

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2011-02-24

אני רוצה:

ספרים:

המכשפה הגדולה מיפו של גידי גלבוע

נוצה שסועה של שוקי בן עמי

צמחי מרפא סיניים מרקחות של אפי כפיר (העותק שלי נגנב ולפיכך על הספריה המקצועית הוטל לחש שאוסר על השאלת ספרים או הוצאתם מהבית ללא רשות)

אדונית התבלינים של צ’יטרה בנרג’י דיווקרוני (השאלתי את העותק שלי למישהי/הוא ואני לא זוכר למי אם זה את או אתה, הזדהו בבקשה)

67 שירים של פול ורלן

בנושא הזה, להשלים את ההזמנה הענקית שלי מאמזון אחרי קבלת המשכורת- שמכילה אי אלו ספרי מאגיה שחסרים לי מאוד בספרייה- רשימה אחר כך אם יהיה לי חשק או רצון.

את הספר שרינה השאילה לאחת מהמחזור של “”דרך המכשפה””.

עוד חמישה ספרים שעברו אל מישהי נוספת מ””דרך המכשפה.””

יפן:

סט צלחות באדום צ’ילי של סוזן ארט (בדרך)

כלי אוכל יפניים מסורתיים כמו זה:

מרקיות למרק מיסו כמו אלו:

כמה מגילות קיר כדי לייצג את העונות של השנה.

יוקטה נוחה אחת לפחות

אבקת תה ירוק יפני אינסטנט.

וודו:

סט בובות וודו פשוטות ללחשים יומיומיים

את אוסף הקמיעות שקניתי כבר מהחנות של שיילואה

 

פסל של מאמן בריגט ואובטלה.

כוכב אניס כי נגמר בשל היותי שימושי בשפעת.

פרגמטי:

שלושה מקומות איחסון נוחים לפחות (בטיפול)

סכיני גילוח

בת אורן

סבון גוף של קרמה

בן זוג רגוע שלא יחרפן לי את הצורה

שירות טוב יותר באזור טבריה ובישראל בלבד ולפיכך

כוח צרכני מאורגן וחזק

פטיש שועל אחרי שאלכסה קיסרית האופל שברה את שלי- והמוכרת בחנות שברה את שלה.

חופש מלחש הרשעות שמתיישב עלי

סט הכנת הסושי שלי שנתקע בלי סיבה במכס

שלוות נפש ליום הראשון שלי חזרה בלימודים. 

הרשומה הזו בחסות יסוד האש שהשנה הזו שייכת לו. מקווה שתאהבו את התמונות ותעריכו את הטעם והבחירות שלי. אחלו לי בהצלחה.

 

ארדן.

לדבר על ההולכים בדרך

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2011-02-09

החלטתי לפרסם את הטקסט שכתבתי ודיקלמתי באזכרתה של סבתי…

 

“”חלפה עברה עונת פריחת השזיף… אך האמן רשאי לזמן אותה מנפשו חזרה לחיים””. לינג שיאו 1832.

העולם התנפץ. העולם התנפץ ואני אפילו לא הבאתי את עצמי לחוש זאת. הייתי באוטובוס- בדרך למבחן מיותר בקורס קנטרני בנושא אמנות יפן. זה היה מועד ב’- ורבים אלו שהחליטו בסופו של דבר לוותר על הנקודות המעטות שמועד ה-ב’ יכול לתת להם, אבל אני בחרתי לנסוע. אימא התקשרה. “”סבתא במצב קשה…היא כנראה לא תצא מזה.”” אני הקשבתי ונתתי צליל של אישור.  ניתקתי את השיחה- ובראשי העברתי שוב, כמו מנטרה את השמות של היצירות האמנותיות מתקופת היאן לקאמקורה. אתם בוודאי חושבים שזה לא אנושי להתנהג ככה, איך הוא יכול לחשוב על פסלים של רוחות רעות בזמן שסבתא גוססת? האמת, שלא הייתה לי שום מאנה רוחנית ורגשית להתמודד עם זה. יבשתי לחלוטין. כמעט חצי שעה עברה מאז השיחה הראשונה, ואימא התקשרה בדמעות. זה נגמר.

אני חושב שהרגשתי סוג של קתרזיס. אני התפללתי להחיש את מותה של סבתי- היא סבלה מאוד. מוות במקרים כאלו הוא סוג של רחמים. גם אימי ציינה שהיא קראה לאביה, יצחק, שיבוא שייקח את סבתא. לבסוף רבקה קולסקי נפטרה מטביעה. היא טבעה בנוזלי הגוף שלה עצמה. נאמר לי שזה מוות קל, ולא כואב. אני מסרב להאמין. רק כאשר ישבתי בלילה, על מיטתי, ועשן קטורת ההקרבה שלי למתים הותיר ניחוח פרחוני אך מחוספס על קירות חדרי בכיתי לראשונה.

“”עשבי קיץ, הם כל שנותרו, מחלומות הגיבורים.”” באשו, המאה ה-14.

ומי הוא גיבור? היום גיבור זה תואר שנותנים רק לאנשים מתים. גם ביוון העתיקה הגיבור היה זה שעשה מעשים על-אנושיים, כאלו שאדם פשוט לא יכול לעשות, ואז מוות נורא. רבקה, עם השכלה של ילדה בכיתה ט’, השכלה שהיום לא נחשבת אפילו להשכלה שלמה, התגברה על שד הבורות שמגביל כה הרבה אנשים גם אז וגם היום- ולמדה במהירות את מקצוע הגזברות- היא החלה בתור תופרת ווילונות וסיימה בתור זו שהייתה חלק מתהליך היסטורי של בניית מה שנקרא היום קופת חולים מאוחדת. גם אחרי שהיא הפסיקה לעבוד שם, מקומות עבודה נחשבים אחרים רצו בה. כל זה בלי פרוטקציות, אלא באמת משהו שהיא בנתה בשתי ידיה.

היא חיה בזיכרוני עדיין… לא רק מהחוויה שלי אותה. אני בתור ילד שמעתי סיפורים רבים כל יום שישי כאשר ישנתי אצלה עד יום שבת. עד עכשיו בחלומי היא מהדסת בנעוריה בשמלה אלגנטית וכחולה שהיא תפרה עבור עצמה, עם שמשיה מלכותית שמצלה עליה מפני השמש, ברחוב הגליל בטבריה שאז היה סך הכול חמישים מטר אורך, כאשר היא מתצפתת על אחד מהמחזרים שהיא דחתה ומתנהגת כאילו היא לא שמה לב שהוא הולך אחריה.

את היית גיבורה סבתא. כאשר היה איום על המשפחה הזאת, איום עלי את עמדת מולו, למרות שהיית אישה נמוכה, והוא היה מתנשא ושמן ושרירי, ואת קראת לו בשמו האמיתי חלאה ובכך שאמרת את האמת, אמרת אותה כאשר כולנו התכווצנו מפחד, את השמדת את האיום הזה במו ידייך. את ורק את היית ליבו הפועם של השבט הזה שכל שבת, לא משנה אם יש שמש או גשם, אכלנו אצלך צהריים ולעיתים גם ארוחת ערב. ועתה, כשאת לא כאן, הגביש הזה שאת החזקת בכוח, מתפורר. הזיכרון שלי סבתא, עובד בצורה תלת מימדית, יש בו ריח של המטבח שלך, יש בו את התחושה של הסינרים שלך שהיו מכותנה מכובסת… את הגון המדויק של אדום שיערך וירוק עינייך…

היה אמן שכתב שיר על צער- הוא חרט אותו על צלע מקדש…

ואז הוא הסיר אותו באזמל מהיר ומיומן וכתב- “”לא ניתן לכתוב צער. ניתן רק לחוש אותו.””

זה משהו שאני אצטרך להרהר בו….

המסר עבר

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2011-01-11

ובגלל בקשות של הנהלות שונות הרשומה ירדה.

אישית? שיחררתי. אם אני או עוד חבר או חברה יתקלו במשהו גזעני מאגית- אני ארצה לקבל מסר אישי בנושא, ונעביר זאת להנהלת הפורומים אחרי הסבר קצר.

 

סליחה על אלו שנשאו עיניהם בתיקווה אל הרשומה שלי.

ארדן

של הגן. 

אנשים שפונים למכשפים וכדומה

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2011-01-07

זו הייתה כותרת של שירשור השמצה חצי סמוי בפורום “”מסע הנשמות.”” אני מעתיק את ההודעה הראשית אותה כתבה מנהלת הפורום:

יש הרבה אנשים שפונים “”למכשפים””  כדי
שיעזרו להם באהבות נכזבות וקשירת קשרים
ועין הרע וקללות ועוד ועוד…
אותם אנשים שפונים לאנשים כאלה רובם אלה
אנשים שהמצב הפיננסי שלהם לא הכי מזהיר
ובכל זא תהם מוכנים לפנות לאותם כאלה ומוכנים
לשלם הרבה מאוד כסף עבור כל הדברים האלה
כשהם יכולים לפנות פנימה לעצמם או לפנות
למתקשר שיאיר להם את הדרך.
ובכל זאת אותם “”מכשפים”” עובדים חזק ויש הרבה
פונים אליהם.
מה דעתכם על התופעה הזאת? עד כמה היא ברוכה
עד כמה היא נכונה ועד כמה באמת היא עוזרת?

רותי היקרה, זרמי הניו אייג’ שאת שוחה בהם קיימים כמעט שתי מאות- בזמן שאולי בחיי אדם מדובר במשהו ממושך, המאגיה הייתה כאן עוד לפני שירדנו מן העצים. היא הייתה לפני שהיו את המילים לתאר אותה- ולא אני לא מדבר מתוך מקצוע התקשור הנחות (עצם העובדה שתכונה ויכולת אנושית כה בסיסית מקבלת שם, ומקצוע מחליאה אותי עד עמקי נשמתי) אלא על עובדות מוצקות- באקדמיה עדיין יש וויכוח אם הדת הקדימה את המאגיה או לא.

בואו נתחיל לנתח את ההודעה ולראות את הפוגענות שבה:

יש הרבה אנשים שפונים “”למכשפים””  כדי
שיעזרו להם באהבות נכזבות וקשירת קשרים
ועין הרע וקללות ועוד ועוד…

מדוע שימוש במרכאות רותי? בגלל שאת מסמנת שמדובר באנשים שהם לא מכשפים אמיתיים. או אנשים שהם שרלטנים או מזוייפים. קשירת קשרים- אלא אם כן את מדברת על אמנות השימוש בקשר מאגי, ואני בספק שכך הדבר, את מדברת על זה ומצרפת למקצוע המכשף אלמנט קונספירטיבי ושוב בשתי שורות מוציאה את הלגיטימציה מן המקצוע. עין הרע וקללות קיימות בנפרד למכשף. כן, המכשף יכול להשתמש בהן (אם כי לגרום לאדם אחר עין הרע זה משהו קל וזמין לכל אדם, מכשפים יכולים להסיר אותה) אבל רוב העבודה שאני עשיתי בימי חיי היה להסיר ולהתיר קללות מאנשים.

אותם אנשים שפונים לאנשים כאלה רובם אלה
אנשים שהמצב הפיננסי שלהם לא הכי מזהיר
ובכל זא תהם מוכנים לפנות לאותם כאלה ומוכנים
לשלם הרבה מאוד כסף עבור כל הדברים האלה

האנשים האלה, הן משכבות מגוונות מאוד באוכלוסייה גברת רותי 11. יש עניים ויש עשירים ויש כאלו שאין להם שום בעיה להוציא 1700 שקל על נעליים. מה את נכנסת לאנשים לארנק, תגידי לי? אם הם מוכנים לשלם הרבה מאוד כסף זה בגלל כנראה שזה עובד וזה דבר שהוא דרוש. ברור שיש במקצוע הזה שרלטנים מוחלטים ולומר את האמת? עצם העובדה שהמקצוע לא מבוקר על ידי המדינה מוכיח בצורה חד משמעית שהחוקים נגדו (שחלים גם עלייך גברת רותי) פשוט עושים נזק. אבל הנה יוצא המרצע מן השק:

כשהם יכולים לפנות פנימה לעצמם או לפנות
למתקשר שיאיר להם את הדרך.
ובכל זאת אותם “”מכשפים”” עובדים חזק ויש הרבה
פונים אליהם.

1. האם לדעתך האנשים לא פנו פנימה כאשר הם בחרו להוציא כ””כ הרבה כסף על אותו מכשף פילוסופי שלא באמת קיים ואת עצמך המצאת כמטאפורה? אני מכיר לא מעט מכשפות שיעזרו לכל דחפין עבור מחיר סמלי של החומרים שבהן הן משתמשות. אבל לפני הוצאה כלכלית גדולה יש צורך לבחור ולהעמיק ולשאול שאלות קשות את עצמך אם זה באמת הכרחי. הרבה אנשים חושבים שכן. אבל במשפט לאחר מכן, החלטת כבר שהם לא מעמיקים לראות פנימה- אז למה את שואלת את זה וסותרת את עצמך? כדי להראות אג’נדה.

1.1  הרי החתול בשק: לפנות למתקשר שיאיר להם את הדרך. כמה יש לי לומר על זה… את חומדת את האלו שהולכים למכשפים- כקהל יעד. הרי, יש דרך (עובדה סימנת אותה בה’ הידיעה, שהיא ה-דרך הנכונה, בניגוד לך הלא נכונה של ה””מכשפים”” שציינת) את רוצה את האנשים הללו לעצמך. את רוצה את הכסף שלהם מיעוץ ולימוד. את רוצה להנחיל את האגו שלך אליהם. וזה ברור וטבעי שתרצי לגדול כלכלית, אבל לא על חשבון נאצה של אנשים אחרים!

ובכל זאת אותם “”מכשפים”” עובדים חזק ויש הרבה
פונים אליהם.

שוב הדגשה של אי לגיטימיות של העוסקים בכישוף, “”ובכל זאת”” משמע, בניגוד מוחלט לזה שזה בולשיט מסוכן, את חושבת שזה לא הגיוני שאנשים יפנו לכישוף. ואז כביכול מופיעה השאלה התמימה:

מה דעתכם על התופעה הזאת? עד כמה היא ברוכה
עד כמה היא נכונה ועד כמה באמת היא עוזרת?

מה דעתכם באמת? ואז שלוש שאלות תמימות לכאורה:- עד כמה זה ברוך ועד כמה זה נכון… אין אלמנט אישי שמחליט שיש משהו שנכון לאחד ולא נכון לאחר (אריסטו הוכיח את היות הטוב והרע יחסיים- זהב רע לחמור טוב לאדם וחציר טוב לאדם רע לחמור). באה אישה אחת והגיבה לה שגם מכשפים הם בעלי כוחות ומתקשרים (כמו כולנו האמת- זה הכל עניין של עבודה עצמית והכשרה- כמו שכולם פילוסופית יכולים להיות רופאי שיניים עם ההכשרה הנכונה) אבל השרשור נמשך:

הבעיה היא שהם משתמשים
באנרגיות לא נקיות עם תדרי
כפייה.
ומה שאני שואלת למה לדעתכם
בעצם יש נהירה המונית אליהם?
למה אנשים רוצים לקשור בכוח
אליהם “”אהובים”” אבודים ועוד כאלה
דברים

את החלטת שאלו תדרים ואנרגיות לא נקיות. הטיהורים שאני עורך לעיתים כ””כ חזקים לגבישים שאני עושה להם את זה שהם הופכים להיות במרקם של פלסטיק (בגלל שהם שוכחים ברמת האטום את כוחם- צריך לטעון אותם שוב אחר כך)- ואת יודעת מה? אולי בעולם של האור והאהבה שלך המציאות הזאת נכונה- אבל כאשר יש מקרה שבו ילד נאנס על ידי אבא שלו, המתקשרים והשאמנים הטובים ביותר רצים- לא הולכים, רצים אלי כדי שאני אהיה זה שאצור את החיץ בין האבא לבין הילד- ואעקור (בכפייה, נכון) את האלימות מהתודעה של האב. אבל יש מצבים בחיים שדורשים כפייה! את הילד שלך, רותי מלת? האם הילד אמר לך: אימא אני רוצה שתמולי אותי ותפגמי בגופי?! ברור שלא, אבל עשית זאת בכל מקרה! את לא שואלת ילדים אם הם רוצים להיות בבית הספר, את יוצאת מנקודת הנחה שאת יודעת מה יותר טוב מהם, ואת גם צודקת. לפעמים גם בעולם המבוגרים יש סיבות טובות להשתמש בכוח.

הפיה הגיבה שיש אנשים נואשים באהבה- נכון. הם נואשים, וכאשר הם ילכו למכשפים הם ילמדו בכוח. אבל רותי לא נחה שם:

אלא זה גולש לכל תחומי החיים
נסיון פגיעה בריאותי, פרנסה
ועוד…
למה אנחנו בני האדם עושים את
הדברים האלה?

לחש אהבה נכון ומדויק לא עושה את הדברים הללו. אבל קללות כן. למה אנחנו מקללים- בגלל הצורך האנושי באלימות, כן, יש צורך כזה אחרת היא לא הייתה קיימת בטבע. האם את בשלום ובשלווה עם האלימות  הפנימית שלך רותי? אותה אלימות אמיתית שאת מפנה בצורה מילולית מרומזת ולא מרומזת אל העולם המאגי?

אנידווקא כן התכוונתי לאותם מכשפים
שמשתמשים לרעה ביכולות שלהם
וגובים הרבה כספים עבור כל מיני
רקיחות ולחשים ועוד כאלה דברים ובעצם
עוזרים לעצמם ולא לזה שבא אליהם בבקשה.
אני לא אומרת לא לפנות למתקשרים וכאלה
א םהמתקשר הוא אמין אז בהחלט זה יכול לעזוור
ולכוון בחיים

העולם פשוט: מתקשרים טוב, מכשפים רע. כמה קל. כמה נוח… כמה דיכוטומי ומסודר. קישקוש.

והשירשור ממשיך וממשיך ומנציח את המיתוסים הללו. די כבר. חאלס, אתם היהודים נרדפתם לא מעט, עכשיו קיבלתם ארץ ואתם רודפים את כל אלו שלא מוצאים חן בעינכם? אין לכם שום יכולת לימוד היסטורית או מוסר? השרשור הזה מלמד על חולשה ואי- השכלה. גם צורת הכתיבה הלא תכליתית והמרחפת מראה הרבה על המשתמשים בה- שבוודאי ישתמשו באצטלה: “”הסתכל בתוכן ולא בצורה”” במקרה הטוב, או בתירוץ העלוב שהם ילדי אינדיגו שמראש לא אמורים להיות מסוגלים ללמוד להשתמש בכתב בצורה נוחה- במקום לעבוד קשה ובאמת לעשות את העבודה שבגללה נקראנו לכאן!

 

ארדן של הגן.

 

 תוספת: הקישורים תוקנו, אחד מהמגיבים כאן העלה את הרשומה הזו לשירשור בפורום. אני תמה אם תהיה תגובה רלוונטית אם בכלל מרותי 11. אישית אני מטיל ספק שהיא פתוחה לביקורת אישית או ביקורת בכלל, אבל אני מרשה לעצמי להיות מופתע לפעמים.

ארדן.

 

 
 

שיקויים ומרקחות

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2011-01-06

ביוון העתיקה, המילה למכשפה הייתה המילה Pharmekia. זו גם המילה שממנה נוצרו ווריאנטים כמו פרמקולוגיה-תורת התרופות. ביוון, העיסוק בכישוף היה העיסוק ברוקחות. החומרים לרוקחות המאגית הזו היו מגוונים מאוד: בין אם היה מדובר במינרלים, צמחים או חלקי חיות טחונים, הם שירתו מטרות רפואיות וכישופיות כאחד. כאשר אני פונה למאגיה מצרית עתיקה, או מאגיה יוונית ואפילו הלאה- למאגיה כנענית מסורתית או מאגיה וודאנית, הכישוף מכיל חומרים שונים ממקורות טבעיים. בימינו זה פחות פופולארי- היום במיוחד במדינות בפריפריה שצמחי מרפא מדויקים אינם במרחק הזמנת אינטרנט קלילה- או קציר, יש העדפה להשתמש במה שיש, או בתבניות רוחניות שאינן דורשות חומרים אבל הרבה דברים במאגיה המודרנית והעתיקה נקצרו מרוחות הצמחים הללו- והם בשלבים מסויימים ולפי טעמי האופנה חוות רנסנס. כל מי שמכיר אותי מכיר את חיבתי העצומה לצמחים וחומרים. לתוך עלי ומכתש, אבני אודם וזעפרן, כנף עטלף ודמיאנה נכנסים כדי ליצור תרכובת מסוימת, בעלת תכונות מסויימות שנועדה לעצב מציאות חדשה- מרחם המכתש, אל מחתת הקטורת, או לגביע המגולף מאבן חן אחת.

אני תמיד הוקסמתי מצמחים. עוד לפני שגיליתי את המאגיה שיננתי רשימות ארוכות של צמחי מרפא והמחלות שהם מרפאים. היו נוהגים לכסות לי מתוך מליצה או הומור את שם הצמח, ורק להראות לי תמונה שלו ואני כבר הייתי מוצא את שמו, מהותו הפנימית והרוחנית וצורת המרפא שלו. עד היום אני יודע איך לרפא יבלות עם מרווה, ואיך להפחית סוכר בדם על ידי תה דבקה זיפנית. אבל מעבר לזה כאשר אני רוצה לדבר על שיקויים- אני רוצה לדבר על מים. מים הם היסוד השני החזק ביותר בכוחו בהרמוניה אצלי- אני יכול להבין אותם, להקשיב להם, לצלול בהם שעות… אפילו בתקופת הבצורת אני לא יכול בלי אמבטיות ארוכות, שבהן ראשי מוחזק דקות, לסירוגין תחת המים. הם כמו כלי קיבול בעצמם בגלל שהם מקבלים לתוכם כל מה שנוגע בהם. אמרלד יכניס למים את התכונה לגלות אמת, טורמלין שחור, הגנה. דמיאנה? תשוקה…. כל הצמחים והגבישים משאירים את טעמם במים והללו.

זהו כמו גן שלם, עולם ירוק ופורח תחת פעמון זכוכית מעודן. השיקויים תמיד היו אהבתי אם כי המים היו מתחלפים בנוזלים אחרים: שמן, אלכוהול, ואפילו שעווה מותכת כאשר אני בוחר ליצור משחות. כל זאת הייתה תשוקה אמיתית, ואז גיליתי את הוודון (וההודו) ואת עושר המתכונים שנקרא “”מתכוני מצב””. אלו שמנים וחומרים בעלי שמות שונים, שאמורים ליצור או לגרש מצב מסויים. והרי אחד מהפשוטים שלהם:

שמן שטן עף:

רבע כוס שמן זית

כפית צ’ילי חריף טחון ללא זרעים.

השמן הזה, משמש לגירוש גורמים לא רצויים (השטן העף אלו פתיתי הצ’ילי המרחפים בשמן) וגם לקללות מסוגים שונים, רק למרוח על נרות, קמיעות או חפצים שמסמלים את הדבר שאותו תרצו לגרש (או לקלל) יחד עם לחש מילולי נכון. בחו””ל נוהגים למשוח נרות בצורה של שטן או גולגולת בצבע אדום או שחור בשמן הזה למטרות אלו, אבל כאן זה לא תמיד אפשרי. ניתן אפוא להשתמש בנר לבן טהור (וכאלו בכמויות ממומנים עד ידי הממשל וזולים לרכישה) כדי לגרש את הרשע מחיינו, או לחלופין, שחור כדי להזמין את הרשע על ראש זה שפגע בנו.

מנגד, קיימים מתכונים של הגנה: למשל, קיר אש של הגנה, שמספק חסינות מושלמת מפני פגיעה של אויבים וקללות שונות.

שרף מור

שרף לבונה

מלח

ושרף דם דרקונים (קשה להשיג בארץ, ואין לו ריח ייחודי אז בנזואין עם כמה טיפות צבע מאכל אדום ישרתו היטב)

אפשר לכתוש את הרכיבים לאבקה, ולשים אותם בשמן קיק, או אפילו לשרוף אותם כמו שהם על גחל בשביל לשחרר עשן סמיך עבור טקסים של הגנה- רק מסתובבים סביב הבית- וזהו!

עקוב אחרי ילד! או בגירסא האנגלית Follow me Boy!

נוסחת מצב לזימון אהבה ומשיכה מינית של גבר. הולכים עם זה בשקיק קמיעות או כבושם, אם שמים את תערובת הצמחים בשמן או בכהל:

דמיאנה

וורדים

נפית חתולים

ושורש קלמוס.

הדמיאנה היא צמח מעורר תאווה מינית, הוורדים אהבה, הנפית הממכרת לחתולים בצורה סימפטטית מעוררת גם את הגברים, ושורש קלמוס המרפא את הקיבה מכיל אלמנט חזק של ציווי- ולפיכך סימן הקריאה בסוף שם הנוסחא.

את הנוסחא הבאה לטיהור מקומות ואנשים המצאתי בעצמי:

טיהור אקסטרה דלוקס!

לבונה

אזוביון- לוונדר

זרעי אניס

וורדים

כאן המים מסומנים על ידי וורדים- שהיסוד המקושר שלהם הוא מים. את הצמחים טוחנים ומניחים על גחל (כמו זה של נרגילה) הלוונדר והאניס מטהרים מאוד- ויש קשר לאנרגיה של קדושה בלבונה שזה השרף שמחזיק את הניחוחות האחרים בקטורת/אבקה/שמן/טינקטורה הזו.

לכסף או להגנה מעוני, שמן “”שי שי”” מקובל מאוד:

1. שורש אנג’ליקה

2. עלי דפנה.

3. ציפורן.

4. בזיליקום.

כאן רק מיצוי בשמן רצוי- זהו שמן וודאני עתיק ומאוד חזק: האנגליקה מבטיחה הגנה מלאכית, עלי הדפנה הצלחה, הציפורן ניהול נכון של כספים והבזיליקום מבטיח שפע כלכלי וזרימה בריאה. הייתי שמן בשמן רסיס קטן של אגת דנדרייט וקריסופרס, בשביל ליצור זרימה טובה יותר, ולא רק בשביל נקודות של כסף וכלכלה.

עם האור, בא החושך- ועם הצדדים המהנים באים הצדדים האפלים ולכן אפרסם את המתכון הבא: שמן אמנויות האופל. עוד מתכון בסיס מהאמנות הוודאנית. והפעם אחד שצריך לשקול היטב אם להכינו.

שורש וולריאן טחון

בוצין מצוי

סרפדים מיובשים

חרדל שחור

(להפרדה בן זוג אוהבים אפשר להוסיף לימון ולואיזה- צמחים שמשמשים “”להחמיץ”” מערכות יחסים)

לטחון ולערבב עם שמן על בסיס מינרלי כמו שמן תינוקות. להזליף על שמות של אנשים או חפצים אישיים שרוצים לקלל. למרוח (עם כפפות) על נרות שחורים וגולגלות. אם טיפה של השמן נוגעת בכם אחרי שערבבתם אותם בכוונה רעה, נקו עצמכם עם שמן אתרי של רוזמרין בלתי מהול (פחות זה יותר!). כמה טיפות בלבד, ושלא יגע בעיניים.

והמתכון האחרון מהקדירה זה מתכון למי הסרת קללה- שאני הרכבתי ממתכונים פשוטים אחרים- צרו מים קדושים על ידי ברכה של כפית מלח ומי מעיין ועירבובם- הוסיפו עלי כותרת של וורדים לבנים, מעט חליטת אניס ומיץ מלימון אחד. ערבבו זאת עם מי האמבטיה ורחצו עצמכם כדי להיפטר מקללות טורדניות. ניתן גם לשטוף את הבית וחפצים עם אנרגיה שלילית.

זה הכל להיום.

ארדן.

ה9 בפברואר. שמתי לב כי הפסקות הראשונות כמעט בלתי קריאות, ולכן הן עודכנו.