פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2018-08-11

“

לסבתי היו שני מטבחים. אחד החילוני, היום יומי עם סירי סולתם חדשים וכלי חרס שנקנו מקיבוצים מסביב. היא לא הייתה בשלנית גדולה, סבתי. היו שלה עשרה מתכונים (תפריטים בלשונה) שהיו מבושלים בסבב כדי לגוון ולא לשעמם, וכמה שאני הייתי משועמם. האוכל היה תפל, מלח פלפל ואבקת מרק היו התבלינים היחידים. ירקות חיוורים היו היחידים שנתנו למרק טעם, ורסק עגבניות בקושי החזיק את העוף ותפוחי האדמה יחד. בדיעבד אני מתגעגע לאוכל החיוור הזה מאוד, מסיבות נוסטלגיות ולא קולינריות. אבל בחביון העמוק ביותר של ארונותיה חיכה מטבח אחר. בחלקו הוא היה המטבח שאימא שלה. לא היו לה הרבה כלים שם, אבל חיכו שם סירים עטויי אמייל, מחלידים למחצה, כלי חרס לבישול, והפתעות אחרות. המטבח הזה היה מחכה לו בשקט ודממה, עד פסח. בפסח המטבח הרגיל היה נעלם, והמטבח הסודי הזה היה מחליף אותו. כוסות אחרות, צלחות אחרות, סכום אחר (שהיה עשוי כסף), היו מעטרים את המדפים, וממלאים את המגירות. בשעות הארוכות והבודדות חיטטתי. לא הייתה מגירה, קופסה או ספר שהיו שמורים בפני. חוץ ממגירה אחת שנדמה שכל הזמן הייתה תקועה. עד שיום אחת זו נפתחה. היו שם כלי הבדלה, שקית ניילון מתפוררת עם ציפורן,  נר קלוע, כל האפיקומנים מהשנים שעברו ישנים נושנים, שבריריים למגע, וגם, צנצנת עם קוביות סוכר.

עם כל הפאר וה”גשופטע” כמו שסבתי נהגה לומר, מעולם לא היה לה סט תה שבכלל הצדיק את קיומן של קוביות סוכר. היא תמיד שתתה נס קפה עלית, חלש עם סוכרזית. חלומות על מגשים מהודרים עם כוסות רוקוקו וורודות זהובות לא היו אז בכלל חלק מהתרבות והתפישה הישראלית ואם למישהו חס וחלילה היה כזה, הם היו נחשבים לשריד רומנטי של העבר, חלושים. היום יש סטים כאלה בכל בית, אך זה סמל סטטוס ולעיתים רחוקות בשימוש. שאלתי אותה בדבר הצנצנת והיא ענתה לי בפשטות: “כשהתחתנתי, אימא שלי שמה לי קוביות סוכר בצנצנת, כדי שיהיו לי חיים מתוקים.” וזו היא הצנצנת, עדיין יושבת לה עשרות שנים אחר כך במגירה. הרעיון הדליק אותי, מחד. הנה צורה של מאגיה, אמונה תפלה שיש לה שורשים אפילו כאן, מצד שני, זוהי לא המאגיה המתוחכמת שחיפשתי לעצמי. אז לא ידעתי להעריך אותה נכון.

נוסחת חיים קלים אינה אחת הנוסחאות הפופולאריות על אף האטרקטיביות שהיא לכאורה מציעה. אני יכול להבין, כשאני קראתי אותה לראשונה גיחכתי: “אם זה היה כל כך פשוט, היו משתמשים רק בנוסחה הזו, ואת הנוסחאות האחרות זורקים לפח.” אני תמיד דופק בראש של התלמידים שלי וכל מי שמקשיב: “דיוק! דיוק! למצוא את הדבר המדויק שפותר את הבעיה!” רק שבבגרותי חזרתי לבקר ולעלעל בה. לעיתים המצב הדרוש לנו הוא רחב ומלא. לפעמים לא צריך סתם אהבה, או סתם הגנה, או סתם כסף אלא באופן כללי, שהחיים יהיו טובים יותר, שיהיה אופציה לסיכוך חברתי שאינו תלוי מצב ספציפי כמו מקסם של יופי או שליטה באחר. מתי זה הכרחי? כאשר אנחנו מבוגרים וצריכים שיהיה קצת קל יותר. כשהעולם נראה שהוא פונה נגדנו, או באופן כללי כאשר אנחנו מבקשים טוב לאחרים. את הנוסחה המקורית הרחבתי ונתתי לה תוספות כדי שהיא תוכן בכמות גדולה ותשמש קהילה רחבה.

רכיבים:

שלושה פולי טונקה

חצי כפית בנזואין

עלים או שמן אתרי של ברגמוט

רבע כפית תמצית וניל

חופן שרף אלת המסטיק- מסטיקה בחניות התבלינים הישנות (או חופן עלי וזרעי אלה ישראלית מצויה)

לימון פרסי מיובש צהוב

קליפת תפוז או מנדרינה מיובשת

שורש גלנגל מיובש באורך 5 ס”מ

25 מסמרי ציפורן

כפית עלי סנה

חתיכת עץ הבושם ההודי (Agarwood)

עלים של Abre Camino (צמח המשמש בברוחריה לפתיחת שערים, מכאן שמו)

שן של אליגטור

חתיכה של אלמוג לבן

גנרטור קווארץ מצופה טיטניום

שמן חמניות או חוחובה

 

הוראות הטלה: לאסוף את החומרים בקערת נחושת, ארד או פורצלן זהובה. להעביר בקטורות של אלים ואלות האחראיים על עושר, דאגה למבוגרים ואהבה קוסמית. להכניס את הרכיבים לבקבוק מקושט, ולהוסיף חצי ליטר שמן חמניות. להעביר את הבקבוק עם השמן בקטורת פעם נוספת, לעטוף בצעיף זהוב או ירוק ולהסתיר במקום חשוך חמישה חודשים. לאחר חמישה חודשים, לתת מנחות בינוניות ואו גדולות בהתאם לחשיבות הפעולה של השמן, ולהשתמש.

הוראות שימוש: הצורה הפשוטה ביותר להעניק את השמן הזה לאחרים או לעצמך הוא לבחור צמח “ירקה מצויצת”,Chlorophytum comosum   צמח העכביש, ולבחור עבורו כלי שתילה מחרס נאה. את הכלי אפשר למשוח מבפנים בשמן, ולתת במתנה או לדאוג לצמח בעצמך. הצמח הזה ספציפית מביא עמו טיהור אוויר ומאפשר חיים קלים יותר. באופן אקטיבי יותר, ניתן להתאים את הנוסחה לקמיע, או למשוח את השמן על נרות זהובים, ירוקים כחולים או חומים ולהדליק ברחבי הבית, כדי לקבל את השלווה, והעזרה הדרושה.

ארדן, של הגן.

“

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2018-06-06

“

בזמן שהעתיקים כתשו מיקה, סוג של מינרל בעל גוונים שונים, לשימוש כצללית עניים כאשר הוא מעובה באמצעות שרף- האורגניות המשכילה של שימוש בחומרים טבעיים לא שרדה את העידן המודרני. במקום זאת, סוג של “מחזור” פלסטיק, כפי שהומצא על ידי הנרי רושמן בשנת 1934, הביא לנו את הנצנצים המודרניים שמחרבים כל פיסה של תרבות ואסתטיקה של העידן המודרני.

המכשפות העכשיויות שואלות את עצמן, כיצד נשתמש בנצנצים לעבודה המאגית שלנו? גם כאן במקום שבו יש שלוש מכשפות יש שבע דעות: בחנות הותיקה ביותר למוצרי כישוף בניו יורק,    Enchantmens , משתמשים בנצנצים על נרות צנצנת שנחרטו בדוגמא אמנותית כדי להדגיש את הציור ואת מטרת הלחש. לקסה רוזן באנציקלופדיית הרכיבים המאגיים שלה (The Encyclopedia of Magickal Ingredients- Lexa Rosean)  

מציינת כי “השתמשו בנצנצים, אשר נקראים גם אבק פיות, כדי לקשט נרות מאגיים. דבר זה משמש לשתי מטרות: הראשונה הוא להדגיש את העיצוב או הסיג’יל החרוט לנר, הדבר משול לתזכורת פיסית בזמן שהנר בוער, זה פותח את הלא מודע הנשמתי ומחבר את הרצון של מטיל הלחש למטרת השימוש של הנר. המטרה השנייה היא למשוך את תשומת הלב של פיות או רוחות טובות שרוצות לבוא לנר ולהגשים את משאלותיכם. אפשר להשתמש בנצנצים גם כדי לקשט מזבחות, וקמיעות נייר.” בתרגום חופשי מהספר.

במסורת שלי, אנחנו מזהים את הנצנצים כחומר מסוכן, המעלה את הזיהום בעולם, ולפיכך הוא משמש לקללות. מדובר במאובנים של חומר אורגני, שנגזלו מלב האדמה, ולאחר שעשינו בהם שימוש, במקום לעבור מחזור ולשנות צורה לדבר מה שימושי או חיובי, הן הפכו לקישוט שמרעיל את האוקיאנוס.

האופנה החדשה של קישוט כל חלקי הגוף בנצנצים, ובעיקר את הישבן (#glitterbum) הגדישו את הסאה והובילו לפרסום של הקללה הזו. למרבית ההומור הקללה הזו כבר קיימת ו”מסתובבת” זה זמן מה בנוסחים שונים, אבל עתה בפעם הראשונה אני מפרסם אותה לעולם, שיראו ויראו! מטרת הקללה היא בעצם להפוך את האדם לסוג של מגנט נצנצים, שכל הנצנצים העולמיים יעופו עליו על גבי הרוח ויעטפו אותו מכל עבר, הרי מדובר לא פחות מאשר ההרפס של האמנים!

רכיבים:

כוס נצנצים סגולים

כף של פרחי לוונדר כתושים

נוצת עורב מפוררת וכתושה

כלי המכיל אנרגיה של הקורבן (שיער, ריר, שתן, זרע, נוזלי מין, דוגמית כתב יד, פיסת בגד)

קערה חד פעמית מתכלה

אריג שחור מבד טבעי לכיסוי

גביש לודסטון, או מגנט טבעי אחר כגון המטייט

קופסה אטומה

שני נרות סגולים

נר שחור

מנחות וקטורת לפותח השערים והדרכים במסורת שלכם (אשו, מנאנן מק ליר, הרמס, הקטה וכו’)

הוראות הטלה:

כאשר הירח שחור בשמיים, הדליקו שני נרות סגולים ואחד שחור על המזבח בחצות.  תנו את התפילות והמנחות הנכונות והמשיכו בלחש. לתוך קערה מתכלה, הכניסו: נצנצים, לוונדר כתוש, נוצת עורב מפוררת, ואת הרכיב שקשור לקורבן- ניתן לוותר על הרכיב הזה, אם יש ברצונכם ליצור קללה שתהיה ברורה לקורבן שהטלתם. לערבב את הרכיבים יחדיו ולהניח במרכזם את גביש הלודסטון. לעטוף באריג השחור לכבות הנרות ולתת לזה לנוח שלושה ימים. לטעון כל יום באנרגיית הכעס שלכם. לאחר שלושה ימים, אם יש לכם רכיב מן הקורבן בתערובת, יש לשים את הלודסטון בקופסא אטומה בפינה בחדר שלא תופרע, כדי שהקללה תעבוד בשקט, ולפזר את הנצנצים לרוח. במידה ואין לכם רכיב שכזה, קחו כף מהתערובת ונשפו אותה ישירות על הקורבן והמשיכו עם שאר ההוראות כרגיל.

 

ארדן,

של הגן

“

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2018-05-15

“

ביו- חיים, קרטיה- שלטון. הביוקרטיה היא שלטון החיים, והיא דורשת מאתנו לעמוד בחובות, חוקים ומדיניות שלא אנחנו קבענו, גם אם אנו גרים במדינה דמוקרטית. לצערי הבירוקרטיה הישראלית נטלה משהו גם מהמדינות והרעיונות שהביאו להיווצרה: התורים האין סופיים של רוסיה הקומוניסטית, ודינמיקת הפקיד מארצות הברית, בה עלינו למצוא חן בעיני הפקיד כדי שהוא יעשה את פעולתו שעליה משלמים לו שכר. בין מבנים של מדיניות כושלת ואין ספור קשיים אחרים אנחנו נמצאים בעידן של עיצוב מחדש של השפה, טקסטים שהמוסדות הללו כותבים פשוט אינם נהירים לאיש הפשוט. מעניין אפוא, ששום לחש בירוקרטי ישראלי לא הרים את הראש עד כה.

את הנר הזה הרכבתי עבור ידידתי הקרובה אנה כדי לעזור לה להתמודד עם מוסדות שונים תוך כדי שהיא נאבקת בבעיות בריאות:

רכיבים:

נר סויה בריח מלון (כאלה ניתן לקנות ברשת חנויות ביוטי קייר או ברשת. סויה מביאה מזל ומלון אהוב במיוחד על רוחות טבע שאחראיות על שמירת מידע, סודות ובירוקרטיה).

שבעה מסמרי ציפורן, רכיב פותח שערים וגם ממתיק מצבים קשים

להב גביש סקולסייט, גביש המעורר קהילתיות ועבודה משותפת

חתיכת אלמוג אדום, למניעת שגיאות מטופשות מצד הפקיד או מצידכם

זרע אברוס, כדי להתמודד עם הכאוס שבעולם

שמונה טיפות שמן לבונה, כמנחה בסיסית לרוחות וגם מביא להצלחה

טיפה שמן בנזואין או חתיכת בנזואין זעירה- עוזרת לטפל בקשיי היום יום

וטיפה שמן קינמון, שעוזר למניפסטציה

הוראות הטלה:

יש לנעוץ את הציפורן בצורת חצי סהר בשעוות הסויה הרכה. לאחר מכן להוסיף את הרכיבים הבאים, הגביש, האלמוג והאברוס.  לטפטף את השמנים ולמשוח עם כיוון השעון במידה ורוצים משהו מן הבירוקרטיה, או נגד כיוון השעון אם רוצים שהבירוקרטיה תתרחק מכם. להדליק את הנר ברקע כאשר ממלאים טפסים, מארגנים קבלות, ואפשר גם שהנר יבער בזמן שאתם יוצאים לסדורים רלוונטיים במידה ויש מישהו שישגיח עליו בבית. לאחר שהתוצאות הרצויות התקבלו, יש לתת לרוחות הטובות מנחה של מלון, או מה שמתאים בהתאם למסורת שלכם.

 

ארדן,

של הגן

“

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2018-04-29

“

הכנת הקמיע מורכבת ודורשת ניסיון, הטלת לחשי ריפוי בדרך כלל מורכבים ואינם מתאימים למתחילים שלא השלימו הכשרה בסיסית. במידה ולמדת שיטת ריפוי כמו רייקי, הילינג וכו’, פנו את השיטות המתאימות שלכם כדי לרפא. הקמיע הזה מיועד לפרדיגמה של כישוף, הוא נוטל אלמנטים מהודו, וודו, ריפוי קריסטלי ושימוש באמצעים מודרניים יותר. אני הרכבתי את הלחש הזה בגלל שראיתי שיש מחוסר של ריפוי איברים ספציפיים בגרימוארים ובספרות מודרנית.

 

רכיבים (עדיפות לרכיבים קטנים ובכמות זעירה בלבד):

חתיכת ג’ט קטנה

חתיכת גביש בארייט

חתיכה של סרפנטיין

חתיכה של גביש קווארץ או יהלום צהוב

חתיכת אמטיסט

חתיכת גביש אפטייט

מעט כילדוניום

שורש סביון

מעט חימר פולימרי ירוק

מעט חימר פולימרי חום

צדף פי-כושי

מנחות וקטורת לאלים או אלות אחראיים על הכבד וריפוי, בוודו זו אויה, ביהדות נותנים צדקה כללית.

*אופציונאלי, במידה ומדובר באבנים בכיס המרה, ניתן לכתוב את הגירוש של אלעזר מתוך הספר השביעי והשמיני של משה על פיסת קלף ולהוסיף לרכיבים, אבל זה לא הכרחי במידה ואין לכם התנסות במאגיה גרימוארית.

 

הוראות הטלה:

תנו את המנחות, את הקטורת, השמנים המתאימים והמזון, והוסיפו מעט שמן והעבירו בקטורת את הרכיבים השונים של הקמיע. בתוך הפימו הירוק הכניסו בצורה האדוקה את הצמחים והגבישים וצרו דמעה פחוסה. תנו לדמעה אפייה בתנור שחומם ל120 מעלות למשך 20 דקות. תנו לדמעה להתקרר לחלוטין. לאחר כמה שעות, כאשר הדמעה התקררה, צרו סביבה משולש של פימו חום, ובמרכזו הכניסו את צדף פי הכושי, תוך כדי שהפה מוצג כלפי חוץ. בקודקוד העליון של המשולש העבירו מחט או קיסם שיניים כדי ליצור חור, שיאפשר ענידה של תליון. אפו את התליון לפי ההוראות הקודמות, תנור ב120 מעלות צלסיוס למשך ארבעים דקות, ברגע שהתליון מוכן, טענו אותו לפי המסורת שלכם וענדו אותו עד שהבעיות נעלמות, תוך כדי שימוש ותמיכה של רפואה קונבציונלית, כמובן.

ארדן,

של הגן.

“

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2018-03-25

“

בסוגת לחשי האהבה יש הרבה מאוד לחשי כבילה, כפייה, כפיתה ו”החזרה”.  אבל מדובר בסוגה מורכבת  שיש בה מצבים רבים שמישהו עשוי לזמן לעצמו, אחד מהמצבים הללו הוא מצב של החלמה מלב שבור. תחושת חוסר הערך, השבירות והחולשה שנובעים מלב שבור יכולים לעקור את הכישוף מליבה של המכשפה החזקה ביותר. יכולים להלבין שיער ואפילו להביא למוות.  את הקמיע הבא מכשפה תכין לעצמה רק במקרה החירום הגרוע ביותר. לרוב, הקמיע יוכן על ידי מכשפה אחרת שדואגת לה. יש קסם רב עוצמה בקמיע שניתן ממקום של אחווה ורצון של הגנה וריפוי, והיקום מגיב לזה בצורה חזקה ומשמעותית.

רכיבים:

חתיכת ג’ט קטנה

חתיכת רוז קוורץ קטנה

חתיכת אופל וורוד קטנה

קוורץ יהלום הרקימר קטן

חתיכת גראנט אלמלדין קטנה

קמצוץ וורבנה

קמצוץ אכיאלה אלף העלה

מעט חימר פולימרי שחור, אדום או ורוד

הוראות הטלה:

יש לחמם תנור ל120 מעלות צלסיוס, ולסדר את החומרים יפה על צלחת או פנטכל טקסי. יש להבעיר קטורת לאלי האהבה והריפוי ולתת תפילה עמוקה ומשמעותית, עם העלאת אנרגיה למטרת ריפוי האדם עם הלב השבור. יש להעביר את הרכיבים לפי הסדר ולהניחם ב”באר” שהוכנה בחימר הפולימרי שחומם ועובד מראש על ידיה של המכשפה המטילה. ניתן ללחלח את החימר בטיפה אחת של שמן ריפוי או שמן אהבה שהוכן מראש. להכניס את הרכיבים ולעשות מעיין צורה של דמעה. את הקצה הדק של הדמעה יש לחורר עם בורין טקסי (מגלף נרות מסורתי, שונה מהבולין, הסכין עם הידית הלבנה) או קיסם שיניים, כדי לאפשר לקמיע לשמש כתליון. לאחר ההכנה יש להכניסו לתנור לארבעים דקות אפייה. ניתן להטביע בקמיע המוכן גבישים או לחרוט עליו סמלים מתאימים. את הקמיע המוכן יש לקדש שוב, ולהעניקו לאדם שבור הלב.

ארדן

של הגן

“