Category Archives: מבוא למאגיה

פולחן אבות ומאגיה

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 01/02/2020

פולחן אבות הוא חלק חשוב מאוד בדתות רבות, כן, גם ביהדות המחשיבה את המוות כדבר מלוכלך שיש לטאטא הצידה, עדיין מכילה אלמנט של פולחן צדיקים מתוך התפישה שאלו קרובים לאלוהי ויכולים לעזור לאלו שמבקשים מהם. הנצרות מחזיקה עדיין את המוות כדבר מאגי- כל ביקור בקתדרלה באירופה יחשוף אותנו למסגרות זהב כבירות, עדויות אבני חן המחזיקות בתוכן את שרידי הקדושים. אותם שרידים מכילים סממנים מאגיים ומתפללים אליהם כדי להביא את התוצאה הרצויה.

לא מדובר בהמצאה של הדתות המונותאיסטיות אלא דבר עתיק בהרבה. כבר באודיסיאה המכשפה קירקיי מלמדת את אודיסאוס כיצד לקרוא לרוח המת של טרסיאס שיחזה כיצד לחזור לביתו, באיתיקה. הטקס, לפי דניאל אוגדן- אחד המומחים החשובים ביותר של מאגיה יוונית, הוא אותו הטקס שהיה מתרחש באופן סדיר באחד מארבעת הארכונים- אזורים המיועדים לטקסים נקרומנטיים ביוון. על ההיסטוריה כתבתי באריכות במאמר מוקדם יותר.

ומה איתנו היום? הדת הממוסדת רוצה שנתרחק ממרכזי הכוח הללו. שנוותר על השורשים שמזינים את הגזע. הגזע הוא אנחנו. אלו שחיים עכשיו השורשים הם אלו שבאו לפנינו, והענפים והעלים הם הילדים שנביא. אם נוותר על השורשים ונפסיק להקשיב לאבות הקדמונים נצטרך להקשיב לאחרים שרוצים להכתיב לנו את האמת שלהם: דת, כסף ומנהל. ייתכן שעבודת מתים נמחקה בגלל שהדתות המרכזיות השליכו הצידה את הקורבן החי שעל המזבח: החיה המתה הייתה מקשרת חד משמעית בין האלוהי והאנושי. הדת שניתז על המזבח היה כלי מושלם, יחד עם עשן הקטורת ואלכוהול לעזור לרוחות המתים והאלים לשוב ולעזור לנו ברמה הפיסית, ההכרחית כל כך.

ועם זאת כמכשפים עלינו להסיר את המחסומים הללו ולהתקדם הלאה. כאשר מישהי שאלה בקבוצה בפייסבוק: “איך אפשר לקלל לבד בלי הכשרה ארוכת שנים של מכשפה?” במקום להשליך את השאלה שלה הצידה כמו כל השאלות המתנשאות שמניחות שכישוף זה סוג של טריק שניתן ללמוד ולא אמנות רצינית הדורשת שנים ארוכות של הכשרה, חשבתי על כך. הרי כל כך קל להטיל עין הרע על אנשים, לא? לא צריך להיות מכשפים על זה. אבל כאן יש משהו מכוון, לא כעס שמתגבש לקראת אנרגיה שלילית כללית. הפניתי אותה לפולחן אבות.

ומהי צורת פולחן האבות הבסיסית ביותר? ביקור קברים. לא צריך לבקר איזה צדיק, או להשתטח מול מסגרות זהב המחזיקות פיסת עצם. לכו לקבר של סבתא, סבא או כל קרוב משפחה שתוכלו לבקר. נקו אותו, הדליקו נר, הביאו פרח, שימו אבן ובצעו את התפילות שקשורות לדת (או השתמשו במילים הרוחניות שמתאימות לכם) לאחר מכן קחו קצת זמן להודות לאבות על הדברים הטובים בחיים שלכם. אתם בריאים מספיק כדי להגיע לקברים שלהם הלא כן? יש לכם זמן פנוי (פנאי! איזו ברכה שיש לנו שלא הייתה לאלו שבאו לפנינו!) יש לכם גג מעל הראש, אוכל… להודות על כל אלו. ולאחר מכן, פנו אליהם בבקשה.  האם מישהו מציק לכם? האם אתם בודדים? האם אתם זקוקים לברכה והגנה? הם שם. הם השורשים שמזינים אתכם ויש להם קשר ישיר אליכם. אם מי שמטריד אתכם השאיר אצלכם שיער, דוגמית כתב יד או כל חלק מגופו, ניתן להשאיר זאת בבית הקברות.

מזבח אבות קדמונים:

לאן מתקדם מכאן? אחרי שהתרגלנו לשגרה הזו של ביקור בקברים והיכרות מחדש עם פולחני אבות בסיסיים, מגיע הזמן שנקים מזבח אבות אצלנו בבית- בהנחה שאנחנו למדנו מספיק כישוף לפחות כדי להגיע למצב שבו אנחנו יכולים לערוך חיזוי אמין, לטהר בצורה טובה ולהגן- ויש לנו צורך נוסף לפנות לאבות ולאימהות הקדמוניות על בסיס יומיומי.

מזבח שכזה לא חייב להיות מורכב: תמונה של המתים, נר ואגרטל פרחים טריים. כאשר יש צורך להסתיר  את המאגיה שלנו, המזבח הזה מספק ביותר. אבל מזבח עבודה מורכב יותר יכול להכיל מנחות של מזון, קטורת, מחתה לשריפת בקשות למתים, צלחת למזון שהם אוהבים, מנחה של סוג הטבק והאלכוהול שהם צרכו בימי חייהם, בושם שהם השתמשו בו, קריסטלים ואפילו עציץ של צמח שמייצג את עץ החיים שמגדל צמח שיכול לעזור לנו בהעלאה באוב.

במזבח כזה ניתן לעשות עבודה מורכבת יותר עם האבות הקדמונים. ניתן לצרף למזבח כזה גם את שמות התינוקות שאיבדנו או הפלנו, והם יכולים כך להפוך להיות למגינים של המשפחה. דרך אגב, מאוד מומלץ לא להדחיק או למנוע מהם פולחן מתים כיוון שהם עלולים להפוך להיות רוחות בעייתיות מאוד שעשויות להזיק לילדים עתידיים ופריון.

שני דברים שאסורים על מזבח אבות קדמונים בכל איסור: תמונות או חפצים של אנשים חיים: לשים תמונה של אדם חי על מזבח אבות קדמונים מקלל את האדם הזה. את התמונה היפה עם סבתא תשאירו באלבום. עדיף תמונה שמכילה רק אנשים שכבר עזבו אותנו. בנוסף, יש איסור מוחלט לשים מלח או מאכלים שמכילים מלח על המזבח. המלח מגרה את החומר שממנו הגוף האסטרלי שממנו המתים עשויים ומגרש אותם, זה רק מעורר את זעמם ומביא עימו קללה.

שאלה שעלתה באופן פרטי: מה קורה אם סבא סבתא וכו’ קבורים בחו”ל ואין לי אפשרות לעלות לקברם? ובכן, עבור מטרות מיוחדות יש לעשות עלייה לרגל. הטיסה לחול והביקור היקר הוא חלק מהמנחה. אבל כדי להביא חזרה הביתה את האנרגיה המיטבית יש צורך לאסוף אדמת בית קברות שאותה נשמור בכלי מיוחד על מזבח האבות- וכך נקבל את נוכחותם בביתנו. כמובן שבארצות הברית ומדינות שבהם אופרה יותר מקובלת, ניתן לשמור כד עם האפר של הנפטר וזה מקל על זה מאוד, ועם זאת בישראל… ייקח זמן עד שזה יתפוס.

קטורת התממשות לרוחות:

 כף שרף מור

כפית שרף אלת המסטיק

 חצי כפית קינמון

 חופן קטן של תפרחות ירבוז מיובשות

אם יש, Dittany of Crete– קרוב משפחה של אורגנו שגדל ביוון. ניתן לקנות ברשת או להביא בביקור הבא באתונה.

כמה טיפות יין לבן

יש לכתוש את הרכיבים לאבקה דקה ולהשתמש על בזיך הקטורת שנח על מזבח האבות הקדמונים.

איסוף אדמת בית קברות:

לאיסוף אדמת בית קברות יש שם רע, אבל אפשר להשתמש בה גם לקללות וגם להגנות וברכות. מי לא ירצה חייל אתרי שיפטרל על סף דלתו וירחיק את כל המזיקים? יש לזכור בעצם שאם תתחילו לחפור בקברים עבור אדמה טרייה אתם תעברו על החוק. אל תעשו שום דבר שעשוי לפגוע בשלוות המוות, אתם תביאו על עצמכם אנרגיה שלילית. מצד שני לקחת איתכם קצת אדמה אחרי שניקיתם את הקבר ייתן לכם די כוח וחומר למרקחות שלכם.

לפני שניכנס לבית הקברות נרצה לתת מנחה לשומר בית הקברות. אולי פרוסת עוגה לאנשים שמשמרים את המצבות, או קצת אוכל חתולים לחיות שמסביב. צריך לחקור ולראות איזה התממשות היא המדויקת ביותר ויש להשתמש בחיזוי לכך. לאחר מכן יש לגשת לקבר הרצוי. קבר בן יותר משני עשורים שנה יהיה קשה לעבודה, וקבר בין פחות משנה יהיה גם קשה כי המת הטרי עדיין מתמודד עם עובדת מותו. בין שנתיים לעשרים זה הטווח האופטימלי למכשפה ממוצעת.

רצוי שנבחר קבר של מישהו קרוב משפחה שלנו, אם לא, נבחר קבר של מישהו מהקבוצה האתנית רוחנית שלנו. זה יעבוד בצורה הטובה ביותר. לאחר הטקס שמתאים לדת של הנפטר, נשאיר לו מספר מטבעות על הקבר וניקח מעט אבק שהצטבר על המצבה. את האבק נשים בקופסה או צנצנת מתאימה ונשאיר אותו עד שנצטרך להשתמש בו.

המתכון של אימא אנג’ליק כפי שפורסם במגזין Hoodoo & Conjure  חורף 2010-2011.

אבקת הגנה:

מעט אדמת בית קברות מקבר של חייל או שוטר

סוכר חום

פלפל שחור

פלפל אדום חריף

אבקת קליפת ביצים

יש לכתוש את כל הרכיבים לאבקה דקה ולפזר במקומות או על חפצים ואנשים הזקוקים להגנה.

 

ארדן,

של הגן.

איך להתחיל ללמוד מאגיה?

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 16/01/2020

שאלה שעולה וחוזרת שוב ושוב. לרוב מסיבות לא נכונות: הרבה רוצים ללמוד מאגיה בגלל שהם רוצים את התוצאות של מאגיה: החזרת אהבה, כוח על אחרים או קללות- אבל הבעיה היא שגם אם אמסור את כל המתכונים שלי ללא שינוי הם פשוט לא יעבדו לרוב האנשים. מדוע? כי צריך מערכת יחסים סבוכה ומורכבת עם עולם הרוחות והבנה מעמיקה של תבניות אנרגיה, כדי ששינוי כזה יתרחש. אזי- נשאלת השאלה איך ללמוד מאגיה?

689162020116131121700

נתחיל בעניין פשוט: מאגיה היא נושא סבוך ועשיר ומלא אלמנטים תרבותיים שונים. שנה אינה מספיקה כדי לכסות את הבסיס. אני יכול לומר שאחרי לימודי המאגיה שלי עשייה של שלושה תארים אקדמאים הייתה קלה יחסית. זה ממש לא בשביל כולם. כל נושא במאגיה אחרי שלמדנו את הבסיס הוא עולם ומלואו ודורש התמחות.

מה עם מורה? ובכן, מורים למאגיה הם נדירים ורובם עם מטרות די נלוזות. בין אם לספוג את האנרגיה של התלמיד כדי לשמר נעורים או עוצמה, או מטרות של אגו ומעמד, לגשת למורה מבלי לעבור הכנה זה מסוכן. צריך לבוא למורה אחרי שלמדנו איזה בסיס כדי לייצר דיאלוג עמו. לבוא למישהו ולומר “למד אותי הכול מאפס ואני לא אפתח ספר” זה רעיון רע, ממש. צריך להגיע אחרי שלמדנו ותרגלנו מאגיה ברמה הבסיסית ביותר. דוגמא נהדרת למורה גרוע הוא “המורה המתקשר” שכל הידע שלו הגיע מאיזו ישות ולא חושף את התלמיד לספרים או מקורות מידע אחרים- שהם הכרחיים, תאמינו לי.

בנוסף, לרוב המורה לא ישקיע ידע בתלמיד אם התלמיד לא רוצה להצטרף למסורת רלוונטית שהמורה מלמד או נותן. קבליסט לא ילמד קבלה למכשפה ויקאנית, והאחרונה לא בדיוק תזרום עם קורבנות הדם של סנטריה. כדי להגיע למורה הנכון יש צורך לקרוא ולהעמיק בחומר כדי להכיר גם את המסורות השונות. מכיוון שארץ ישראל גם קטנה והידע בה דל, סביר להניח שלימוד וחניכה מעמיקים ידרוש נסיעות לחו”ל, וביקורים רבים בנכר. אין דרך להימנע מזה. אי אפשר ללמוד מאגיה מבלי להוציא כסף או משאבים אחרים. זה נושא ומקצוע בעל דרישות גבוהות.

הצורך הראשון ללימוד הוא בעצם קריאת ספרים רלוונטיים בנושא: מאמרים באינטרנט זה נחמד, אבל כדי להתקדם עליכם להתמסר לידע שאנשים שהגיעו לרמה שכותבים ספר יכולים להעניק. כמה כאלה תורגמו לעברית– המאמר שלי פורסם ב2018, והיום יש מספר אנשים שקוראים את הספרים בו. אני לא יכול לבקש את זה מספיק: תקראו את הספרים לפי הסדר ואל תפספסו אפילו אחד. במידה והספר חסר בהוצאה או ברשתות הספרים תמצאו אותם בחנויות יד שניה או באתר סימניה.

689162020116131159951

מתי דעו שאתם מוכנים למורה? כאשר הכישורים הללו נמצאים ברשותכם:

  1. קראתם את הספרים, והבנתם אותם.
  2. יש לכם כישורי מדיטציה בסיסיים.
  3. יש לכם כלי חיזוי שמקובל אוניברסלית: כמו קלפי טארוט, שאתם מבינים את הסמלים בו ויש לכם ניסיון של שנה לפחות בחיזוי באמצעותו על בסיס קבוע- או שנתיים שלוש על בסיס לא קבוע.
  4. יש לכם כישורי הדמיה (ויזואליזציה) בסיסיים.
  5. אתם יודעים סוגים שונים של טיהור ומבינים את המקור והמשמעות של החומרים שבהם אתם משתמשים.
  6. אתם יודעים סוגים שונים של לחשי הגנה בסיסיים שמונעים מכם לספוג ערפדות אנרגטית.
  7. אתם פחות או יותר סגורים לאיזה מסורת אתם רוצים להצטרף.

אם עקבתם אחרי השלבים הללו אתם עכשיו מוכנים להתחיל ללמוד כישוף. צורה טובה למשוך מורה שיתעניין בתהליך שלכם היא לכתוב שאלות קונקרטיות ורלוונטיות בקבוצות שיח על הנושא: במקום “מה החשיבות של גודל הפנטכל” יותר: “אני רוצה להעמיק את כישורי החיזוי שלי- אילו ספרים לקרוא?” או “אני רוצה בפעם הראשונה לייצר שקיק הגנה- האם יש מתכון מועדף שתרצו לחלוק”? שאלות כאלו יעודדו מורים שונים או מכשפות שרוצות להעניק מידע לתת את פיסת המידע הרלוונטית, הרבה יותר מהדרישה הרגילה של “למדו אותי הכול מאפס”. רמז, בקשות של לחשים שלמים כמו “תנו לי כישוף אהבה” לא תענינה לרוב בחיוב. לחשי אהבה הם מורכבים, יקרים ומאוד תלויי מסורת. מה שגם אנשים שגם מוכים באהבה לרוב לא נמצאים בצלילות הנכונה כדי לאפשר לעצמם להתחיל ללמוד מאגיה, שלא לדבר על הזלזול המשתמע שאמנות המאגיה יכולה כולה להצטמצם לכמה הוראות שנותנים ברשת. “מדוע משתמשים בפיגם ריחני בלחשי טיהור?” היא שאלה טובה יותר.

לסיכום: לפני שאתם ניגשים לעולם המאגיה המורכב והעשיר, שאלו את עצמכם: מדוע אני רוצה להתמסר למקצוע הזה? כמה זמן ומשאבים אני מוכן להשקיע בנושא הזה? האם אורח החיים המאגי מתאים לי? או כפי שאליפז לוי שאל בספרו “מאגיה טרנסדנטלית”- “האם אתה בכוהנים? האם אתה במלכים?”

ארדן,

של הגן


חזרה

 

חשיבות הטקס הפותח במאגיה

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 06/08/2019

“בשם האב, הבן ורוח הקודש!” אומרת רופאת העשבים היפה ביוטיוב: “אני מקדשת את השמן הזה להביא הגנה למי שישתמש בו!” הוא מניחה את ידיה על הבקבוק ומקבעת את האנרגיה לתוך תערובת הצמחים והשומן הצמחי במיכל שקודש מראש. כל צופה שיביט בגזרתה הצרה, ציפורניה העשויות ודיבורה המפתה לא יעמוד בזה: היא לא רק יפה, היא גם מכילה כוח, כוח שאותו היא משחררת לנוזלים. אנחנו משתוקקים לזה בכל נים מנימי נפשנו.

אבל… זה מורכב. זה נראה שהיא אומרת מילות קסם שמלוות בפעולה (וכול איש תאטרון יספר לכם- השילוב של מילים ופעולות הוא מסובך מאוד) כדי שהיא תקבל את הסמכות והכוח הרוחני הזה לקרוא לאותם אבא, בן ורוח הקודש דורשים ממנה חיים של נוצרייה טובה בחברה שמעריכה את “עבודת השורשים” שלה- משמע המילים הנקיות לכישוף. כישוף אסור הרי על ידי התנ”ך הנוצרי והעברי אז העבודה הרוחנית שלה לעולם לא תיקרא כישוף גם אם היא תעמוד בכל הגדרה אחרת של מאגיה:

המכשפה היפה תצטרך להודות לפני כל ארוחה, לתת צדקה, להיות נדיבה, להתפלל לפני שינה ולבלות את ימי ראשון (מינימום) בכנסייה שלה. יהיה עליה לכפר על כל מחשבה חוטאת, להתנצל על זה שהיא מערבבת אריגים בתלבושתה ולא לאכול בשר בשישי. אבל את זה אנחנו לא רואים. את כל הטקסים הקטנים שמאפשרים לה להחזיק בפרדיגמה העדינה שמאפשרת לה את הכוח בין עולם החומר לעולם הרוח- רק את המילים והיופי שלה. עצוב.

אני זוכר את המילים הראשונות שהספרנית בספרייה שאני עובד בה אמרה לי: “יש בספרייה המון עבודה בלתי נראית”. הרי את הספרים יש לסדר במדפים, כל ספר צריך לקטלג במערכת בצורה מורכבת; על הספרים יש צורך לגזור ולהדביק מדבקות של ברקוד שהמחשב יזהה- ואז לעטוף אותו בעטיפה שקופה ביד. ועם זאת הקוראים בספרייה צריכים רק לגשת למדף, לקחת מן המוכן, לתת לספרנית להעביר את הספר במחשב והנה: ספר קריאה. הסידור, הקטלוג, הכנת הספר וכל הדברים הללו פשוט אינם נתפשים על ידי האדם הממוצע, וזה בסדר. האם חשבתם כמה עבודה יש בכל מכונית שאנחנו רואים על הכביש, בכל מאפה שאנחנו נוגסים בו, ובכל אלמנט ואלמנט שמשאיר את החברה שלנו מתפקדת? ברור שלא. זה בלתי נתפש, והעניין הוא… שזה רלוונטי גם לכישוף.

מה שתיארתי בנוגע לרופאת העשבים ביוטיוב נקרא “טקס פותח” טקס פותח הוא טקס שמאפשר לעבור בין מצב של חול למצב של מאגיה. במקרה שלה היא קוראת לאלוהי לפתוח את כוחם של הצמחים בשמן כדי להביא לשינוי מצב. אבל זה בהחלט לא הדרך היחידה או הטובה ביותר לעשות זאת: ויקאנים יטילו מעגל, יעלו קונוס של אנרגיה יקראו לאל והאלה הסודיים במסורתם, ולארבעת היסודות שיטוו את עצמם לצורת הלחש הרצויה; וודאנים יעבירו את החפץ בקטורת לפאפא לגבה או אשו שיפתח את השערים, ומכשפים של שחר הזהב יבצעו את “טקס הגירוש הפחות של הפנטכל” בו יקראו לארבעת המלאכים ויראו את עצמם יותר גדולים מכדור הארץ כדי לאחד את עצמם עם האלוהי ולהפעיל את הרצון שלהם דרכו.

68916201986234358235

מהי הדרך הנכונה? אין אחת. לכל תרבות או שיטה מאגית יש את הטקס הפותח שלה. הטקס הפותח מגיע לפני שעבודה מאגית מגיעה. יש צורך ללטש אותו, להשלים אותו כדי שעבודה מאגית כלשהי תתרחש- האם אתם כתלמידים עצמאיים יכולים לעשות זאת? זה תלוי מסורת. יש מסורות שדורשות חניכה ויש כאלה שלא, אבל אם לא תטילו מעגל כמו שצריך בויקה או תייצרו קשר נכון עם פאפא לגבה בוודו- (או כל טקס פותח במסורת שלכם) הכשפים שלכם לא יפעלו כיאות.

זה כל כך מתיש, ומייאש ללמוד את כל זה. את כל הפרטים הקטנים: לשנן את הלחשים של המסורת, לחזור עליהם שוב ושוב ללא טעות. לערוך מדיטציה, לצאת לטבע, לערוך מדיטציה שוב, לעבור את התהליכים שהרוחות רוצות שתעברו, להיכנס למשטר… זה כל כך לא מותאם לחברה המודרנית שמתקיימת על בסיס של כיבוי שריפות והערמת ציפיות לא הגיוניות על האדם היחיד: אתה צריך לעבוד ולהחזיק בית, ולעשות כביסה ולבשל ולגדל ילדים… והרבה פעמים לבד. לגמרי לבד. צריך פתרון מהר.

אבל הפתרונות במאגיה אינם מהירים ואינם זמינים למי שלא ממתין בסבלנות ומייצר עבודה מסודרת. אבל בכל זאת, במקום לנסות להבין, ישר פותחים בפרק הרלוונטי, מדליקים נר ירוק ובום! הכסף צריך לזרום. זה לא עובד ככה.

פעמים רבות אני נשאל שאלות כמו “מה אני חושב על להשתמש בעין הציפור (אברוס) בכשפי אהבה?” התשובה שלי היא אחת: אפשר להשתמש בהרבה מאוד דברים בכשפי אהבה, אבל לפני כן צריך כמה שנים ללמוד ולהכיר כשפי אהבה. או איזה גביש מתאים למה: מוכרים מאוד ייהנו לספר לכם שזה עובד מבלי שתעשו עבודה. אבל יקירי: הגביש לא יודע מה אתם צריכים ממנו. הוא יכול לעשות המון עבודות שעשויות להיות גם מאוד שליליות עבורכם (ראו את הסיפור של יהלום הופ לדוגמה). צריך להיות מסוגלים לטהר את הגביש נכון (מי מלח זה לא נכון לכל דבר) ואז להטמיע את המחשבות והמשאלות שלכם בתוכו. וגם אז, צריך להאכיל אותו. נכון מאוד, הוא לא מייצר אנרגיה יש מאין. יש צורך לייצר מערכת יחסים כדי שהוא יעבוד- ויש גבישים שאיתם זה יותר קל, ויותר קשה וזה דורש… ניסיון.

אני כותב את הרשומה הזו כי נדמה שיש ככול שיש יותר ידע מאגי מפורסם יש יותר בלבול בנוגע אליו: כאשר אני כותב רשימה של ספרי כשפים בעברית ומציע שיקראו אותם לפי הסדר, נדמה שאף אחד לא מסופק מההסדר הזה, ואז אנשים פונים אלי בשאלות שהיו נענות מראש מקריאה לפי הסדר.

חובה להכיר את ההיסטוריה של המאגיה לפני העיסוק במאגיה. חובה לדעת לערוך חיזוי בצורה טובה לפני העיסוק במאגיה. חובה ללמוד תחילה טיהור והגנה כדי שהלחשים האחרים יהיו בכלל בטוחים עבורכם לשימוש. אין דרך אחרת. אין דרך קיצור: ניסויים יכולים להוביל לאסון. וחשוב מכל: לאחר שבחרתם מסורת, או לאחר שהיא בחרה אתכם-.עליכם להכיר את הטקס הפותח שלה על בוריו- לדעת מדוע ולמה מבצעים כל אלמנט שבו ולהיות מנוסים בו כדי שעולם המאגיה יפתח מולכם ותראו תוצאות.

ארדן,

של הגן.


חזרה

 

ספרי כישוף טבעי בעברית

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2018-09-07

ספרי הכישוף שתורגמו לעברית נוראיים. הבחירות נעשו על ידי מה שהיה פופולארי בארצות הברית ולמתרגמים ולהוצאות הספרים לא הייתה שום יכולת להבחין בין ספר כישוף שכתוב טוב, ובין ספר כישוף שכתוב רע. התרגום לא נתן מחשבה יתרה לטרמינולוגיה ולאופן שבה השפה העברית משתמשת בה- וגם אלו שנכתבו על ידי סופרים טובים, לוקטו ספריהם הגרועים ביותר. יצירה מאגית טבעית ישראלית עכשווית כמעט ולא קיימת.

בעבר, תמיד אמרתי לאנשים שרוצים ללמוד כישוף להתכונן להיות דו לשוניים ולשלוט בשפה האנגלית ברמת שפת אם ואם זה לא מוצא חן בעיניהם שימצאו טקסטים על קבלה מעשית ומאגיה יהודית עממית. עכשיו אתוודה, אין לי שמץ של מושג בקבלה מעשית. ייתכן שיש בארץ ספרים נפלאים של קבלה מעשית ומאגיה עממית עברית, אבל אף אחד טוב מאלה לא הגיע אלי ואל הספרייה שלי.

מוכרחים לציין  כי מידע המגיע מספרים מהווה כשליש מההכשרה של המכשפה, אז המחסור הזה מקשה מאוד על השכלה מאגית בישראל. השליש השני הוא ניסיון, והשלישי הוא הדרכה ממכשפות אחרות. רוב המכשפות לא מקבלות מספיק משליש מסוים וזה יוצר חוסר חמור שיש לתקנו. החיים הם בית הספר של המכשפה ולא ניתן להימנע מהלימוד הזה כך או כך. 

אחרי ההרצאה הזו הגיע הזמן לדון בנושא החשוב באמת: ספרים לכישוף בישראל.  אני מתמקד בכישוף טבעי, משמע, כישוף שמקורותיו הם הטבע והרוחות שבו. כישוף קבלי או טקסי אינו החוזקה שלי, וכישוף מנטליסטי בלבד הוא כזה שמבחינתי מעשיר את המרק, אבל לא יכול להתקיים בלבד וחסר כלים המאפשרים לו להוות סוגה נפרדת- הרשומה הזו נועדה לענות על השאלה: מה אדם שרוצה ללמוד כישוף טבעי בישראל צריך לקרוא? ובכן ברמה הבסיסית ביותר, מכשף או מכשפה צריכים לעבוד על שלושה תחומים לפני שהם נוגעים במאגיה עצמה:

  1. מדיטציה- על מנת להיות מסוגלים למשמע את התודעה ולהגיע לנקודה בה תת המודע המכיל את הניצוץ האלוהי המאפשר שינוי במציאות הרוחנית והפיסית. בנוסף מדיטציה חשובה ככלי וויזואליזציה
  2. כלי חיזוי המאפשר גם חקר עצמי וגם מענה לשאלות שונות: למה זה קורה? איך מגיעים למשהו אחר?
  3. יומן חלומות המאפשר מעקב אחרי התת מודע- כדי להכין את זה אין צורך בספר, פשוט להחזיק מחברת ליד המיטה ומיד בבוקר לכתוב מה שזוכרים מהחלומות שלנו. כרגע אין צורך לנסות לפרש את החלומות. הם ברובם הדהודים של התת מודע ותו לא.

בשלב ראשון זה אמליץ על שני ספרים אחד שעוסק במדיטציה בסיסית, והשני עוסק בחקר קלפי הטארוט קלפים המשמשים לחיזוי עתידות ותוצאות אפשריות. חיזוי חשוב בתחילת הדרך כי הוא מאפשר לנו להגיע לתשובות בצורה מידית ובלתי אמצעית: קלפי הטארוט נבחרים כאן ככלי חיזוי כי הם נחקרו לעומק, ויש משאבים נהדרים עליהם בעברית ובאנגלית והצורה הנוכחית שלהם נוצרה על ידי מסדר שחר הזהב, המסדר המאגי החשוב ביותר במאה ה-20. הסמליות שלהם משלבת פילוסופיה יוונית, מאגיה מצרית וקבלה מעשית, עם כי באופן שבו הבריטים שהיו חברים במסדר הבינו שיטות מאגיה אלה. בשלב זה יש להשיג את חפיסת הטארוט של ריידר וויט, והיא זמינה בכל רשת סטימצקי.

1. לחיות טוב יותר- מדיטציה: ביל אנדרטון

2. תרגילים במדיטציה: דייוויד פונטנה

הספרים הללו לא רק מכילים תרגילי מדיטציה בסיסיים אלא מידע כללי על הדמיה (וויזואליזציה החשובה מאוד למכשפים ולהגשמת מטרות מאגיות) אלא גם מידע בסיסי על ארבעת היסודות, קבלה, וגם נגיעה קלה בריפוי והילינג. עליכם לנסות את התרגילים שבהם ולהגיע להישגים במשך שלושה חודשים. עליכם ליצור שגרת מדיטציה ותיעוד חלומות לפני שממשיכים הלאה. ניתן לבחור ספר אחד מהשניים שהוצעו כאן, או מה שעדיף ולקרוא את שניהם.

במקביל או לאחר מכן, הגיע הזמן ללמוד את קלפי הטארוט ולפתח מיומנות חיזוי בסיסית, בעבר היה אתר נפלא בנושא “אתר הטארוט של אורי רז.” אורי רז הוא חוקר טארוט מהימן והוא המליץ על הספר הבא:

טארוט- מסע לתוך חייך: אריק איל, הספר הזה חובה. תרגול של חיזוי בטארוט גם הוא חובה.

ללמוד כלי חיזוי כראוי ולהבין אותו ולהשתמש בו כמו שצריך זה תהליך של שנים, כמו מדיטציה. בשלב זה מספיק להבין ולדעת את הבסיס כדי להתקדם הלאה, אבל תמיד יהיה צורך להעמיק ולשפר. זה לא ייחשב למטורף לחלוטין לקחת במקביל קורס טארוט ולצאת לוויפסנה או לריטריט בודהיסטי כדי לשפר את כשורי המדיטציה שלנו מעט.

ספר נוסף לרמת הבסיס הינו: ההיסטוריה של הכישוף: ג’פרי ראסל

בשלב זה עליכם לדעת שכל מה שנכתב על ההיסטוריה של הכישוף מכוסה בדעה קדומה ובניתוח שטחי, גם באנגלית וגם בעברית. כותרת הספר יותר ראוי שהיא תהיה “סוגיות שונות בהיסטוריה של הכישוף ואיך אני, ג’פרי ראסל נכשלתי להבין אותם כי איני עוסק בכישוף”. בכל מקרה, ממאגיה אפריקאית, עד אליסטייר קראולי ותנועת הויקה יש בספר צילומים ומידע בסיסי שיאפשר לכם להשתתף בדיון בנושא מבלי להביך את עצמכם. בספר הזה אין תרגולים אז ניתן לקרוא אותו בזמן שאתם עובדים על הטארוט ועל מדיטציה.

לאחר הקריאה והתרגול הבסיסיים, ולאחר שחינכתם את עצמכם קצת על ההיסטוריה של הכישוף ורק אז,  תוכלו לגשת לטקסטים המאגיים עם רקע שיאפשר לכם להשתמש באופן פרקטי.  בשל מיעוט החומרים המפורסמים בעברית, הספרים שתוארו עד כה הם קריאת חובה ונבחרו מערמה של ספרים הרבה פחות טובים ויעילים. העבודה הרוחנית גם היא הכרחית, לא רק קריאה אלא תרגול, לפי הגישה לקבוצת הספרים הבאה:

הספרים הבאים מביאים עימם את מבנה הטקס הכישוף המערבי הבסיסי שניתן לקיימו כאדם יחיד או בקבוצה. המבנה כולל טיהור, העלאת אנרגיה, הטלת מעגל, קריאה ליסודות, קריאה לאלוהי, פעילות מאגית טקסית (פעמים רבות זה יהיה כישוף נרות), שליחת אנרגיה למטרה,  הודיה לאלוהי, ליסודות, פתיחת מעגל ושחרור אנרגיה.

פעולות אלו בזמן שהן נשמעות פשוטות וחוזרות על עצמן,  מורכבות יותר לביצוע ממה שנדמה. דיבור עם פעולה פיסית מורכבת זה דבר קשה, אבל דיבור עם פעולה ועיצוב אנרגיה זה דבר שדורש תרגול רב.

הספר הראשון שעליכם לקרוא ברשימת המאגיה הבסיסית הוא:

  1. כישוף וקסם: ק’ אמבר- היא מנסה בספר הזה לתת לכם רקע על ויקה אמריקאית. היא נותנת גרסה ומבני טקס, כולל 11 לחשים פשוטים שתוכלו לנסות אותם בלי יותר מידי קשיים ומאמץ. ברם, אין להינעל של השיטה שלה לעשות זאת, ואחד הדברים הטובים בספר שהיא נותנת כמה מילים על מסורות מאגיות אחרות. היא כמובן מציעה אלמנט תיאולוגי של ניאו פגאניזם, אבל ניתן להתעלם ממנו באופן זמני עד שתוכלו לסדר לעצמכם את התפישה הרוחנית והדתית שלכם.
  2. קסם הנר: פיליפ קופר- כאן יש שילוב טראגי של תרגום גרוע וספר נורא של מחבר טוב. הספר הקודם של קופר Basic Magick הוא יצירה ספרותית מופלאה שנכנסת לעובי הקורה של פילוסופיה מאגית עכשווית, אבל מישהו בהוצאת הספרים ביקש ממנו משהו יותר פרקטי, והוא ניסה לקחת את הפורמט המוכר ולהכניס את הפילוסופיה העמוקה ואת התרגול המופלא שלו פנימה. התרכובת כשלה, והוא לא פרסם יותר ספרים. קסם הנר נותן תרגול נפלא ותפיסה נטולת שטויות למכשף- הוא גם דרך כניסה נהדרת למאגיה מנטלית- או מאגית תוהו. התרגול שבו חסר תחליף ואין לוותר על הספר הזה בשל המלאי הדל בעברית. למרבית ההומור סוגת המאגיה הקשורה לנרות לא חשובה בספר הזה ותוכלו להתעלם ממנה.
  3. הספר השלישי והאחרון לרמה זו הוא דרך הקסם: רינה קסם. הספר העברי היחיד והראשון שמתעסק במאגיה טבעית שנכתב וששווה משהו. הסופרת מוכרת, העבירה קורסים של “דרך המכשפה” וחניכה של זרם הריקליימינג הניאו פגאני, העוסק במאגיה טבעית. התנועה נוצרה מתוך גרסה אמריקאית של ויקה. ההבדלים הם, שבניגוד לויקה תנועת הריקליימינג הינה פוליטית, פמיניסטית, אקולוגית ומאמינה באינטראקציה חברתית של חברי הקוון והחלטות בקונצנזוס. המנהיגה הלא רשמית שלהם היא סטארהוק שביקרה בישראל פעמים מספר.רינה נותנת רשימת מקורות המאפשרת לכם קריאה נוספת באנגלית, ומתאימה את חגי המכשפות לעונות המקומיות, מה שמאפשר הבנה מעמיקה והתאמה של חומר “גלותי” לכאן. חגי המכשפות הם בעלי אופן דתי, אבל הם גם זמנים חשובים של שינויי טבע והעונות ומאגיה הלוקחת זמן וצורת ירח בחשבון צריכה להכיר בזה. בנוסף ישנה כתיבה על המעגל, מערכת היחסים עם היסודות, בצורה ברורה וחדה, ונותנת דוגמאות פשוטות לכשפים שניתן להטיל באמצעות חומרים מקומיים.

ספר ביניים חשוב: על טוהר וסכנה: מרי דאגלס- הספר החשוב ביותר מבחינה אקדמית שנכתב במאה ה-20.  מביא עמו את בשורת הפוסט מודרניות ועוסק בוולידיות של מאגיה בתרבות האנושית תוך כדי שהוא עוסק בשאלות של טהרה וטומאה שהם נושאים חשובים מאוד בהקשרים מאגיים, בעיקר בשלב זה של הדרך שלכם. זה ספר העשרה חשוב שיכול לתת לכם כלים אקדמאיים לענות על שאלות ולהבין את התיאוריה והפילוסופיה המאגית לעומקה.

הסדר שבו הספרים הללו אמורים להיקרא חשוב, ועדיף לקרוא אותם לפי הסדר כדי ליצור הקשרים נכונים ולהבין גרסאות שונות של שימוש במעגל. כל התרגילים בספרים הללו הם חובה. עליכם לקרוא את הספרים קודם, ואז לקרוא שוב תוך כדי תרגול.

הספרים הבאים הם ספרי לחשים: האוספים עצמם כאמור בסדר מינוס, וצריכים להיקרא לאחר תרגול מדיטציה והבנה ותרגול מבנה הטקס המאפשר את הטלתם. לבד, הם חסרי תועלת,  ומהווים הסחת דעת. אז שוב במאמר זה אני מבקש קריאה ותרגול של שתי קבוצות הספרים הקודמות כדי להגיע לקבוצה השלישית. הלחשים עצמם יהיה מאוד תפלים, ללא טעם מקומי וכמעט חסרי עניין, אבל אחרי שלמדנו כבר את הספרים הקודמים נוכל, בתקווה, להתאים אותם לצרכינו. בארצות הברית ספרי הלחשים ניתנים עם הקדמה מהירה ולא מספיקה לאמנות הכישוף, עם אזהרות מוסריות (שיש להתעלם מהן ולפעול לפי שיקול דעת) והרבה מאוד טעמים ורעיונות של הכותב שלא כולם מתאימים או בריאים לתפישת הקיום הישראלית ויש לקחת את זה בחשבון בזמן קריאה ויישום של הטקסטים המדוברים:

  1. המדריך השלם לכישוף ולטקסים: קסנדרה איזון- קסנדרה איזון היא סוג של סטנדרט אמריקאי שנוצר מנגזרת של ויקה וריקליימינג- היא הייתה חלק כמעט פאנקיסטי ביצירה של מאגיה להמונים. ללחשים שלה יש הגיון כי הם פשוטים וניתן להטיל אותם כאן.הם מכילים קריסטלים, נרות, צמחים שמנים אתריים ועוד. הספר מעניין ופשוט, וגם אדם שלא סיים את הכשרתו המאגית יכול לתרגל ממנו. התרגום נורא.
  2. קסם הנרות: פטרישיה טלסקו- לפטרישה טלסקו יש הרבה מבקרים, אבל הספר הזה הוא יחסית בסדר. היא מדברת על ייצור נרות עם מטרה מאגית, שימוש בצבעים מספרים והתכתבויות אחרות. זהו הספר הקרוב ביותר לספר התכתבויות של ספרי הייעץ בישראל. בניגוד למה שהיא אומרת בספר אפשר להשתמש בנרות לבנים לכל דבר- והצבע לא כל כך משנה. העניין הוא ששעוות הנר הוא מנשא נהדר לאנרגיה מאגית ולהעביר את המטרה שלנו לעולם האחר להתגשם.
  3. עוצמת האדמה: סקוט קנינגהם- דוגמא לכתיבתו המופתית של סקוט קנינגהם, הספר מכיל רעיונות ועבודות של מאגיה טבעית- לטעון סלעים מהטבע להגנה, להשתמש במי גשם לטיהור ושאר דברים נפלאים ובסיסיים. הוא מציע אוסף כלים נרחב לאנשים שמחפשים את החיבור העמוק לארבעת היסודות והתגבשות האלוהית של הכוח הרוחני בטבע האורבני והפראי וארבעת היסודות.

קבוצת הספרים האחרונה היא קבוצת ספרי יעץ שעוזרים להבין את כוחם של החומרים המאגיים והשימוש בהם. שימוש בספרים הללו נועד לעזור להבין תכונות של חומרים וכלים שונים והשפעתם על המאגיה, קצת כמו סוג של זכוכית צבעונית שעוזרת לנו לתת גוון אחר לאור שהיא האנרגיה המאגית המגשים דברים בעולמנו. האם נשתמש בצמחים מעוררי אנרגיה או מרגיעים? מביאים שפע או ריפוי? פילוסופיות מסוימות גורסות שהחומרים הם סמל בלבד שמאפשר תקשורת רגשית עם הניצוץ האלוהי שבנו, אבל אחרות טוענות שהחומרים עצמם מכילים את התכונות המאגיות הרצויות. אני שייך לאסכולה האחרונה דווקא.

  1. צמחים קסומים ומכושפים: מסדרת ספרים גנובים, הספר הזה הוא סיכום גרוע של אנציקלופדית צמחי המרפא המאגיים של קנינגהם ונכתב תחת אצטלה של סבתא זקנה ששמרה ספרי כשפים בסונדוק שלה. בעיקרון יש שם כל מיני צמחים ותיאור סגולותיהם, ובזמן שהטקסים והלחשים שם אינם מעניינים איש, קל להבין ש-אבוקדו שווה כישופי יופי ופרג אשליות ואפונה מרחיקה רוחות רעות. סך הכול ספר קליל וחביב שנחמד למצוא מתהום הנשייה.
  2. צמחים, שדים ונפלאות: אמוץ דפני- ספר שמתאר את הפולקלור ההיסטוריה והמיתוס של הצמחים הישראליים יצא סוף כל סוף. מכשפה משכילה תוכל להוציא מהמיתוסים את השימושים המאגיים. ספר חדש יחסית.
  3. סוד הגביש: שני תודר. בזמן שהרבה ספרים תורגמו לעברית על קריסטלים, אף אחד מהם לא מיועד למשתמשי מאגיה באופן מובהק, לרוב הדגש הוא על רפואה גמולוגיה ומצבים שונים, כמו משיכת שפע, החזרה לאיזון ולטפל באהבה כושלת באמצעות גבישים. ספרה של שני תודר הוא סוג של קטלוג מהודר לחנות שלה. ניתן להשיג את מרבית הקריסטלים שם, ולקבל רעיונות ללחשים מהספר.
  4. ארומתרפיה: ענת דבוש- הינו מדריך המסביר את השימושים של שמנים אתריים. הללו פופולאריים ביותר בשנים האחרונות על אף מחירם הגבוה. משתמשים בהם לערבב שמנים מאגיים, למטרות שונות- ולמשוח אותם על נרות, קמיעות, גבישים ועוד. זה טוב ללמוד על השימוש הרפואי שלהם, בנוסף הספר מכיל פולקלור ורפואה עממית שעשויה לרמז על תכונותיהן המאגיות של הצמחים מהם השמנים מופקים.

 

לפני שתתלוננו שאי אפשר להשיג חלק מהספרים הישנים הללו, אני רוצה להציג בפנים את אתר סימניה. פשוט חפשו בגוגל סימניה, הירשמו לאתר: חפשו כותר מסוים, תקבלו תקציר, ומתחתיו יהיו אנשים וחניות שימכרו אותו משומש. יהיה גם תיאור כללי של מצב הספר. לקנות את הספרים משומשים גם חוסך בכסף, כי חלק מהספרים יעלו 30- 60 שקלים, וגם שומר על הסביבה מכריתת עצים נוספת. זהו קונספט חביב שקוראים לו שימור ומחזור.

האם אחרי שקראתם ותרגלתם הכול ברשימה הזו תוכלו להיקרא מכשפות? ובכן… לא. יהיה לכם מושג במאגיה טבעית ובסיס טוב לדיונים. אולי תוכלו להטיל לחש אחד או שניים שיעבוד לכם, אבל יש המון בתורת הנסתר, וגם בזרם הטבעי שלה שחסר בספרות העברית. זכרו, לימוד וקריאה מספרים הוא רק שליש, ניסיון של שנים הוא שליש נוסף, אבל צריך קהילה ומורים כדי לייצר מכשפה ראויה. השליש של הספרים העברי הוא דל, חסר ובהרכבת הרשימה הזו- מסיבה ברורה, השוק קטן והוצאה של כל ספר היא יקרה.

גילוי נאות: אני עובד בספריה ציבורית. אני עובד כרגע על לאסוף את הספרים ברשימה הזו ולדאוג שהם יהיו זמינים על המדף, כדי שמכשפים ומכשפות צעירות של העתיד יהיה להם משהו להתחיל עמו את העתיד שלהם- דבר שהיה חסר לי בנעורי.

ארדן,

של הגן

ארבעת הכשפים הראשונים שלי

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2017-07-01

אני האחרון שירוץ ויעיד שהסבתות שלו היו מכשפות. הן לא קראו לעצמן מכשפות, ואם מישהו היה קורא להן כך הן היו נעלבות מאוד. אבל הרעב המטורף שלי לכל מה שמאגי ומכושף היה כבר מבוסס כשהייתי בן ארבע. שתיהן ידעו משהו מאמנות הכישוף והן לא שמחו במיוחד ללמד אותי, אני שחיפשתי את שרביטי הכשפים שהן סרבו להראות לי בבתים עם חיפוי עץ מיושן וטפטים שמקומם בטירות בארוק ולא בטבריה של תחילת שנות התשעים.

ובכל זאת היו הכשפים הראשונים שלמדתי מהן. לא הם לא נקראו כשפים. סגולות, אמונות תפלות שהן עצמן לא הבינו מדוע הן מחזיקות בהן ובכל זאת, רציתי ללמוד ולמדתי. כשהתקדמתי סבתי היקרה רבקה לקחה אותי לאחת המכשפות המשמעותיות של טבריה והיא לימדה אותי עוד שני כשפים והרי הם לשיפוטכם להלן:

לחש הגנה מפני עין הרע: הלחש הזה הגיע מאימא של אבא שלי, שהחזיקה בבית קמיעות עין בצבע כחול טורקי, וחששה מאוד מפני כישוף היא ציוותה עלי לא לדבר על כישוף בנוכחותה:  לוקחים מידה של מלח ומניחים אותו על ניילון נצמד, מכינים חבילה נחמדה ונושאים בכיס. אין שום מילים או תפילות מלוות למלח הכוח לספוח את כוחה של העין, ויש להחליפו פעם בפעם.

לחש קללה לאלו שפגעו בנו: לסבתא מצד אימי הייתה משרה רמה מאוד עבור מישהי שרק סיימה כיתה ט’. היא הייתה גזברית של מקום ציבורי במשך כמה שנים. כאשר פיטרו אותה התירוץ היה שהיא גנבה כספים. דבר זה לא היה ולא נברא- אבל כנראה שרצו להחליף אותה במישהו אחר וזה היה סך הכול תירוץ נוח. בין אם היא למדה את הלחש ממגדת עתידות, או מסבה הקבליסט הנודע, הסיפורים השתנו כל פעם שהיא עצמה סיפרה אותם.  הלחש הוא מה נותר אותו הדבר:  לוקחים חצי חופן של פלפל שחור טחון.  מדברים אליו ואומרים את כל הדברים הרעים שקרו לנו ואת כל האיחולים השליליים כלפי מי שפגע בנו. מפזרים על כיסא או במקום שבו אדם שפגע בו ידרוך. היא נהגה לספר לי על האנשים שפגעו בה ואיך הסרטן או התאונות לקחו אותם. ללא שמץ של חרטה או רחמים.

את שני הלחשים הבאים למדתי ממכשפה שסבתא לקחה אותי אליה. קראו לה רבקה, והיא הייתה המכשפה המקצועית של טבריה. היא מזמן חלפה אל בין הערפילים והיא הייתה אישה מבוגרת מאוד כבר שהכרתי אותה. למיטב זכרוני היא שקלה כמעט 200 קילו, גובהה 1.50 והלכה עם שני קביים. לקח כמה דקות מרגע הדפיקה בדלת עד שזאת פתחה אותה, בשל קשייה ללכת.

לחש הסרת עין רעה: זה חלק מטקס שלם:  לוקחים חתיכת גביש אלום (תחמוצת אלומיניום נקראת גם שבה ועד היום היא נמכרת בחנויות תבלינים עם אזור מיסטיקה) וחתיכת לחם קטנה. שמים הרכיבים במחבת על אש נמוכה. מצביעים על האדם שאמור להיטהר ואומרים “בשם אברהם יצחק ויעקב אני מבקשת מאחינו שלמעלה (המלאכים) ואחינו שלמטה (השדים) לטהר את _______ שם האדם המיטהר. ” את האלום יש להמיס במחבת עם הלחם וצורת העין, הקללות והשדים יופיעו במחבת. את השאריות יש לעטוף ולהשליך למקור מים טבעי.

לחש החזרת אהבה: “פעם באה איזו אישה, היא הייתה אחות במקצועה, והיא ביקשה להחזיר בחור ששבר לה את הלב. ביקשתי ממנה להביא לי תחתון מלוכלך שלו. גזרתי אותו לשלושה ועשיתי עם החתיכות פתיליות באמצעות עיתון ישן ונתתי לה אותם. לפני כן אמרתי “בשם אברהם יצחק ויעקב,  כמו שתחתון ישרף, ככה קורבן הכישוף יישרף בלהבת האהבה עד שהוא יחזור אליה.” ונתתי לה את הפתילות,  והיא שרפה אחת ביום וביום השלישי הבחור חזר אליה.”

אני לא אומר שהלחשים הללו עובדים. אני לא יכול לעמוד על האפקטיביות המלאה שלהם. הידע עצמו אינו מעיד על כוחו. אני בוחר בלחשים מורכבים כי הם מכילים שכבות רבות של משמעות, אבל אני שוב איני מזלזל בכוחו של ההודו היהודי הזה. אולי עם חסד אלוהי גבוה מספיק והידע עצמו תזכו לכוחו של הכישוף. אולי הכשפים הללו חזקים כל כך כי הם מעטים, מדויקים וסודיים כל כך. כל מה שנותר לי זה להביט אל העבר בכמיהה ולתהות מה עוד אבד, ואילו עוד שיעורים נותרו לי ללמוד- אני שבכזאת קלות רצתי אל הזר והאקזוטי והתורתי מלח, פלפל, אלום, לחם ונייר עיתון על שולחן המטבח של סבתותיי.

 

ארדן

של הגן