Category Archives: וודוו

תה מנחה פשוט לימיה

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2016-12-29

1. כמות תה איכותי לליטר וחצי מים. אני השתמשתי בתה אוסיולוק קוריאני בשם “חוף האלמוגים”, אבל גם תה סיני עם כריזנטמות מאכל מתאים. בהיעדר, פשוט תה טוב.

2. שלוש מנות סטיביה להמתקה.

3. ארבע כפיות סוכר לבן

4. שלוש כפות דבש איכותי

5. כוס של אלכוהול מאכל נקי לשתיה

6. מים נקיים למילוי הבקבוק.

 

הוראות: לחלוט ולסנן את התה, להוסיף את הממתיקים למים החמים ולבחוש. להכניס לבקבוק, יחד עם האלכוהול והמים, לסגור היטב ולקחת לחוף. כרגיל, שלוש המנות הראשונות הולכות לאשו, והשאר לימיה וכוחות הים, הלידה, הריפוי ושימור החיים.

המכשפות וצמח הכותנה

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2015-12-01

כנפיהן היו אפלות יותר משחור הלילה עצמו, הן עפו על פני אימן, הירח,  ונחתו על עץ האירוקו למפגש הלילי שלהן. נושא המפגש היה מרגיז במיוחד- צמח הכותנה. צמח הכותנה הגאוותני שפרחיו הצהובים מפיצים ריח עדין, שמשי זרעיו מלביש את האנשים ויוצר תרבויות ומסחר. אפילו בעודן עפות הצמח סונט בהן, זוקר פרחיו אליהן ומראה את תועלתו. המכשפות החליטו פה אחד: עלינו להשמיד את צמח הכותנה! לא רק עכשיו, אלא לנצח נצחים. הן עפו אל אימן הירח, וביקשו עזרה- הן תקבלנה אותה: סופות גשם עזות בלילה שיטביעו את שורשי הכותנה. הן פנו אל השמש, שהיה חייב להן טובות רבות, והוא יבשל באמצעות קרניו את שורשי הכותנה ביום. המכשפות לא היו מרוצות לחלוטין עדיין, הן פנו אל תולעי האדמה שיאכלו את השורשים המוצפים והנרקבים. המכשפות דמויות הציפור ירדו מן השמיים, עטו על הצמחים ואכלו את כל זרעי הכותנה- אלו שבצמחים ואלו שבאדמה כדי שכותנה לא תוכל להתרבות. כך, בעזרתם של ארבעת היסודות,  אש, אדמה, אוויר ומים התחילו לתקוף את כל צמחי הכותנה בעולם והקללת ההרס החלה לפעול פעולתה.

רוח צמח הכותנה חשה בזעזוע בכאב ילדיה והבינה כי היא מתקרבת לחידלון, מיד עזבה את צמחיה ורצה אצה בכאב רב לביתו של חוזה העתידות המוכשר מופה (Mofa). מופה ראה את מצבה העלוב של הכותנה ואמר לה “את במצב כזה בגלל שאת כזאת גאוותנית.” אבל לאחר זמן מה בעוד הוא מביט בה, רוחה של הכותנה החלה להתפרק, הוסיף, “אבל אסור לך להיכחד, את חשובה מידי לעולם.” רוח הכותנה ביקשה בתחינה שמופה יחזה את האופן שבו ניתן להציל אותה. מופה השליך את צדפי החיזוי על המגש מספר פעמים. פעמים אחדות הוא נראה עצבני, פעמים אחרות חייך ואמר: “עלייך להכין מנחה לאובטלה, מן החוטים שלך עלייך לארוג אריג, ומן האריג עלייך לתפור גלימה לבנה וחדשה.” בכאב עצום כותנה החלה לעבוד, לטוות חוט כותנה, ולארוג אריג, וכמעט תש כוחה, אבל לבסוף הגלימה הושלמה. “הניחי אותה על הסלע שעל ראש ההר.” אמר מופה. ורוחה של הכותנה בכוחות אחרונים עשתה את מסעה לפסגת ההר וחזרה לשדה ולילדיה הצמחים.

על ראש ההר, אובטלה ירד מן גני העדן של אולודומרה על גבי קשת בענן, ובו ברגע שרגליו נגעו באדמה, בוץ התיז על גלימתו הלבנה משלולית ובגדיו הוכתמו. הוא הביט קדימה וראה חבילה של בגדים לבנים ונקיים המחכים רק לו. “מי עשה זאת?” הוא שאל.  שום תשובה לא נשמעה. הוא לבש את הבגדים וירד מן ההר. בכפר הוא המשיך לשאול: “מי עשה זאת?” אבל הכפריים שפחדו מנקמת המכשפות פשוט לא אמרו דבר. לבסוף הגיע לבקתה של מופה. “מופה ידידי, האם אתה יודע מי עשה זאת עבורי?” מופה ענה בלי חשש, “זוהי מתנה מכותנה. היא צמח חשוב מאוד ואסור לו להיכחד, כי אם הוא יכחד אנחנו נחזור ללבוש עורות של חיות. כותנה עוררה את זעם המכשפות, אנא, עזור לה לשרוד.” אובטלה פנה אל שדה הכותנה ושאל “האם את עשית זאת?” והכותנה ענתה. “כן, אני עשיתי זאת.” אובטלה הרים את ידיו ואמר “בשם כל השמיים והאדמה, מעתה הכותנה שייכת לי, ואיש לא יפגע בה!” קללת המכשפות נשברה, הן איבדו את תמיכת השמש, הירח והתולעים בהרס הכותנה. מאז אותו יום כותנה חסינה לכוחות האופל והיא ממשיכה לשרת את האנושות עד עצם היום הזה.

 

 

 

אשו והמכשפות

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2015-03-05

בעבר לא היו מכשפות. ברגע שאוגון העניק לגברים את כלי הנשק, הם צדו והרגו, בזמן שנשים ישבו בבית, ניקו, בישלו, ילדו והניקו. אבל הכוח שניתן לגברים היה לא מאוזן ונשים רבות חשו את אי הצדק שיש בכוח הזה. לאט לאט גברים הפכו להיות מרכז התרבות והן נדחקו החוצה, והגברים עשו דברים לא הוגנים כלפיהן, אנסו, רצחו- הרגו תינוקות, עד שהחזקות בנשים התאגדו ודיברו בינהן. “עלינו לקבל את הכוח להרוג! בדיוק כמו הגברים!” הנשים הכינו סעודה גדולה לאשו וביקשו את עזרתו. אשו קיבל את המנחה וענה: “אתן לכן את הכוח להרוג, אבל עליכן לדבר עם אורונמילה קודם לכן.” הנשים הכינו מנחות לאורונמילה, ופנו אליו. אורונמילה שמחזיק את הידע הקוסמי המלא והעשיר, הוא גם מעט שוביניסט והומופוב, והיה מאלו האחראים לזה שגברים יקבלו את כוחם המוגזם. כאשר הוא ראה נשים, חלקן מניקות ובשמלות דורשות את הכוח להרוג את הזדעזע. “לתת לכן את הכוח להרוג?! מדוע ולמה? לאיש אין זכות לתת לכן את המתת הזה! עליכן לפנות לאולדומרה בעצמה, רק היא יכולה להחליט מי יחיה ומי ימות.” וכך הוא העביר את הנטל הבירוקרטי של ההחלטה לאולדומרה. כאשר הנשים הראשונות נכנסו לאולם הבלתי מושג של אולודומרה, אולודומרה הזדעזעה, העולם נברא כך שבני אנוש אף פעם לא יוכלו להגיע אליה. רק אשו היה יכול לאפשר דבר כזה. “אשו! מה פירוש הדבר הזה?” אולודומרה דרשה.”ובכן,” אשו גרס, “הבטחתי לנשים הללו שאם הן תדברנה עם אורונמילה, אעניק להן את היכולת להרוג.” אולודומרה שאלה “והאם הן דיברו עם אורונמילה?” “אשו ענה “כן” “אז תן להן את היכולת להרוג.” ומאז נשים מסוימות בכל דור ודור הן מכשפות ויש להן היכולת להרוג. מאז, גם, בשעות חירום כל אישה יכולה להפוך להיות מכשפה ולהרוג. עם הזמן המכשפות למדו להפוך לציפורים, להטיל כשפים שונים. מאז יש להן גם תודעה קולקטיבית, אגונגון משלהן והן מדריכות מכשפות ומכשפים דורות רבים לאחר מותן.

 

 

ארדן

של הגן.

אז איך יוצרים בובת וודו?

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז:2015-02-11

אחת השאלות שעולות מולי כבר זמן רב, ולרוב עם בדיחות הדעת היא לגבי בובת הוודו. בפסטיבל האחרון בסדנתי הצגתי בובות מאגיות רבות מרחבי העולם- מבובות קוקשי יפניות, ועד בובות פוריות אפריקאיות. בכל זרם מאגיה מסורתי יש ביטוי לכישוף סימפטטי, בובות ופסלים. זו הייתה אנה ריבה, שהדביקה ב-1937 אם השם וודו לבובות מאגיות ראשונות ורבועות שהיא מכרה. למעשה דת הוודון (שוב, דת, בשונה משיטה מאגית- כמו שיהדות היא אינה קבלה) מעולם לא עסקה בבובות יותר מכל דת אחרת והמאגיה שלה תמיד הייתה מאוד מופשטת ובלתי אישית, אבל המושג בובת וודו נדבק. כאן היום, אחשוף סוף כל סוף מתכון הקלאסי לבובה צלמתית המשמשת גוף נוסף המגיב ומעביר תחושות ואנרגיות למושא הכישוף,ומעבר לכך, אחשוף אותה בלי מלכודות או מכשולים. יש הרבה טקסטים בנושא במקומות שונים, אבל משום מה טקס הקידוש בחלקו או במלואו לא ניתן ולמעשה נותר בידי המכשפה הלומדת מספרים, חפץ יפה ופעמים רבות נטול כוח מאגי.

קודם כל, צריך לשאול: מדוע להשתמש בבובה? בובה לרוב היא אינה חפץ נוח לקללה. בשביל זה יש אין ספור אבקות, טקסים שיקויים שקל לייצר וקל לשחרר מבלי לאפוף את המשתמש בהם באנרגיות לא רצויות לזמן רב. השקעה של יצירת בובה דורשת תהליך ארוך יחסית, ולפיכך שימוש כמו ריפוי, הגנה ושליטה נפוצים יותר, מאשר אותה סיכה בלב, שאמורה להמית לכאורה (וזה אף פעם לא עובד ככה על סיכות במאמר אחר).

העיקרון שעליו הבובה עובדת הוא כזה- זהו גוף נוסף של האדם עליו יש להשפיע, לטוב ולרע, וכמו גוף אנושי נדרש לחלק את התהליך לשני חלקי היצירה: חלק ראשון הוא חלק היצירה הפיסי והחלק השני הוא העברת החפץ מסע רוחני והענקה לו משמעות וחיים.

1. את הבובה אפשר לייצר מבוץ או חימר, שעוות דבורים או אריג. במקרה הזה כאן אסביר את בובות האריג. האריג צריך להיות לבן, כי לבן מכיל את כל הצבעים- ובוודו הוא מסמל את אובטלה, יוצר הגוף האנושי. יש לקחת שני אריגים בגודל אחיד, לשים אחד על השני בצורה מקבילה ולהחזיק אותם בסיכות במרכז. על האריגים יש לצייר עליהם קו מתאר אנושי פשוט ביותר. יש לשמור על האיברים כמו הצוואר והידיים עבים במיוחד- כי צריך למלא אותם. יש לגזור את האריגים המוחזקים בסיכות יחדיו. אפשר להשתמש בתפר שמיכה כמודגם בסרטון לתפור את הבובה מסביב. יש לתפור מסביב למתאר הגזור, אבל לא את אזור הראש שדרכו נמלא הבובה. לאחר מכן, יש להכניס לבובה משהו שמסמל את פותח השערים במסורת שלכם, כמו זרעי אברוס או קפה, המסמלים את אשו בוודו. את רגלי הבובה יש למלא בצמר גפן, וגם במסמרים- המייצגים את העובדה שרגליים הם כלי שימושי (אנחנו רוצים שמי שהבובה תהיה שלו ימשיך להשתמש ברגליים שלו) ואז בחלל החזה יש למלא הבובה בעוד צמר גפן, גביש קווראץ קטן שמסמל את הלב (כי קווארץ מייצר רטט חשמלי בדומה ללב פועם) וכאן יש להכניס את החפץ האישי של מושא הכישוף- שיער, ציפורניים, דוגמית כתב יד, או פשוט פתק עם שמו או שמה המלאים- לפי חוק השמות המאגי ידע על שמו המלא של דבר מעניק שליטה מלאה בו. את הידיים יש למלא עם אותו עיקרון של הרגליים צמר גפן ומסמרים. את הראש למלא בספוג ים טבעי (ניתן להשיג בסופר-פראם אפילו) המסמל מוח, או אלמוג מוח, או בהיעדר אלמוג רגיל. יש לתפור את הראש, ויש לכם בובת וודו תקינה.

2. את הבובה המוגברת יש להעביר בקטורת או מנחה של פותח השערים של המסורת שלכם כדי ליצור קשר בינה לבין מושא הכישוף. ככה היא קשורה לאדם עצמו. לאחר מכן צריכה להינתן מנחה ליוצר הגופים במסורת שלכם- בין אם זה בעצם אובטלה, יהוה, או האימא הגדולה תלוי שוב, במסורת- כי בעצם אתם רוצים לדווח על גוף שני לאותה “נשמה” או רוח. לאחר מכן, יש את טקס נפיחת רוח החיים בבובה לפי המסורת שלכם. לאחר מכן, כל מניפולציה שתרצו לעשות לבובה, למשל, לעטוף אותה באריג לבן מקודש לבריג’יט שבעצם אמור להביא ריפוי לאדם מסויים, צריך להעביר את הבובה בעשן של שומר השערים כדי שהשינוי יעבור הלאה למושא הכישוף.

זו הרמה הבסיסית ביותר של הכנת בובה מאגית סימפטטית.

ארדן,

של הגן.

 

אורישה אוקו- צייד המכשפות

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2014-10-06

אוקו היה צייד גרוע. לא היו לו חברים מלבד כלבו וחלילו. הוא היה מקבל משכורת צנועה מלכידת תרנגולות בר בשדות חקלאיים. בגלל שהוא היה שתקן, אנשים התייחסו אליו כבעל חכמה מיסטית נשגבת. כשהוא הזדקן, הוא התחיל לקבל קהל ושימש כחוזה עתידות מוצלח ואהוב. אנשים מכל רחבי הממלכה היו מגיעים לשמוע לעצתו והצליח לחיות בכבוד.כשהזקין מאוד, הוא עזב את נוחות ביתו ועבר לגור במערה, שם הוא דר בכפיפה אחת עם שד בשם פולו. באותם זמנים העונש על כישוף היה מוות. אם מישהו היה מואשם בכישוף, הוא היה מובל למערה של אוקו. אם אוקו היה אוחז בידו ויוצא עם הנאשם, הוא היה נחשב חף מפשע. אבל אם האדם השתמש בכשפים, אז השד פולו היה כורת את ראשו ואוכל את גופו. אחרי שאוקו מת, אנשים רצו להמשיך את המנהג- אז הם שילמו לאדם גדול וחזק לגור במערה של אוקו. כל מי שהיה נכנס, ראשו היה נערף. יום אחד איש גדול וחזק ביותר הואשם בכשפים- הוא נכנס למערה, והרג את מחליפו של אוקו והמנהג הופסק.

הערות: אורישה אוקו הוא אורישה של חקלאות. בגלל שחקלאות נסמכת על הטבע וחילופי העונות בזמנם, מכשפות יכלו בקלות לעשות דברים הפוגעים בזה בגלל שליטתן על כוחות טבעיים. כיום, למרות שציד המכשפות נעשה נדיר באפריקה, במקומות בהם אורישה אוקו נסגד, המכשפות מחוייבות להשתתף בטקסיו במקדש ובכך בעצם, להראות לקהילה שאין להן כוונות רעות לפגוע ביבול או באנשים. הסמלים של אורישה אוקו כוללים שני אגוזי קוקוס צבועים באדום ולבן, וחרב (פאליות ופריון האדמה), ופסל מתכת של אדם החורש שדה עם שוורים.

 

ארדן,

של הגן.