Category Archives: מבוא למאגיה

הטוב, הרע והעז השחורה.

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2005-04-01

אני מודיע מראש שאני מייצג פה את דעותי שלי, ואני מודע לכך שאלו לא פופלאריות.

אני יכול להתפלפל ולהתפלמס עם הר של ספרים מאגיים על זה, אני יכול לצטט את קראולי ואגריפה ואפילו את דורין ווליאנטה. אבל אני גיליתי שהדרך הכי טובה להעביר את הרעיון שלי היא בסיפור ערבי ישן דווקא.

היה איכר ערבי עני שחי עם בנו בצריף מט ליפול. בוקר אחד הערבי יצא לחצר ולפני עיניו עמד סייח נאה וצעיר. אף אחד לא לקח עליו חזקה, ולפיכך הסייח היה שייך לאותו ערבי.

“איזה יופי אחמד,” אמרו השכנים. “אללה שומר עליך.” למצער הנער הצעיר רכב על הסוס האצילי ונפל, ושבר את רגלו. לאחמד נוספה עבודה רבה שהייתה קשה בגילו המבוגר. השכנים הנידו בראשם ואמרו שלמצער אללה לא שומר על אחמד, ורצה להענישו בגלל סיבה זו או אחרת.

למחרת קרה דבר מוזר, התפזרו השמועות שיש מלחמה, באה פלוגה לגייס את בנו של אחמד, אך הבן היה פצוע, ולא יכול היה לצאת לקרב. השכנים שבניהם שלהם נלקחו למלחמה נותרו לבד בתקופת הדיש, ולכן אמרו שאחמד בר מזל כי בנו שלו לא נשלח למות למען המולדת, ואללה כנראה אוהב אותו. למחרת היום, הסוס האצילי נעלם, והשכנים אמרו לאחמד שכנראה סר חינו בעיני אללה, ושכנראה ניסים נוספים הוא לא יקבל בחיים. אבל למחרת אותו היום הסוס האצילי חזר עם סוסה ושני סייחים צעירים שעזרו לאחמד בעבודה ויותר הוא לא ידע מחסור.

מה למדנו ילדים? למדנו שאם יש טוב ורע כמהויות בעולם שזורם מסביב, הם מאוזנים באופן מושלם (כמעט) ואפילו אפשר לומר שאין טוב או רע. התמונה הכוללת כה גדולה שהאדם הפשוט שהוא חלק ממנה, לא יכול לשפוט ולהגדיר ולפשט מאורעות לטובים או רעים. הכל כה מסובך. ערמת צואה יכולה להיות הדשן לסחלב הטרופי היפה ביותר, ואפילו האינקוויזטורים הטהורים שהלכו לפי דרכי הנצרות מגונים היום בשפעה של רוע וקללות. “לרוע פנים רבות אך הגרועות שבהן הן פני הצדיקות”. יש לכל הבירבורים שלי מסר, לא לברוח עדיין.

המאגיה של הוויקה מכילה חוק חשוב ומעניין שהוא סוגיה גדולה בקרב העוסקים החדשים והישנים במאגיה: “עשה כרצונך ובעוד שלא תפגע באחרים.” כחוק מוסרי. הוא מובן לי. אם אני מצפה שיכבדו אותי, אז עלי לכבד אחרים לא? להיות סבלני וסובלני. אך הוויקאנים ושאר פאגנים מפרשים אותו אחרת- “מה שאתה שולח ליקום, אתה מקבל חזרה כפול שלוש”. זאת אומרת, שאם אני שולח משהו “חיובי” ליקום, אני אזכה באנרגיה “חיובית” ואם אשלח אנרגיה “שלילית” ליקום, אזכה בשלילית. כפול שלוש (או באותה מידה, או אפילו כפול תשע במסורות מסויימות) אז אני מכבד את הוויקה אבל חושב שהחוק הזה, מעבר לפירושו המוסרי הוא קישקושי ביצים. למה? לפני שאני אסביר למה לא (הסבר שחלקו טמון במסר של הסיפור הקודם) אסביר למה החוק כן קיים. קיימות שלוש גישות שמסבירות את החוק.

דבר ראשון וגישה ראשונה היא “מה שתזרע, תקצור.” זו גישה שהוצגה בפני בספרות, ובאינטרנט בצורות שונות. נאמר שגם אנרגיה עובדת בצורה מעגלית, או שהאנרגיה שנשלחת ממני מכילה חותם ו”יודעת איך לחזור” אז זה הולך ככה, לכל מעשה יש תוצאות. כן. זה נכון. אז… אם אני מטיל על מישהו קללה, אבל לא מכעס, וכדי לעזור לו להתגבר על מכשול? למשל להגביר בדידות על מנת שהוא יצא לעולם וכדומה, והמטרה שלי “חיובית” במקור, האם אני אקבל את אותה אנרגיה “שלילית”? לא יודע. אני מאמין שאנרגיה זה כלי שאפשר ליצור או לשנות לו צורה, ליצור ממנו פרחים או סכינים, אבל זה רק כלי, בלי מודעות בשל עצמו. ככה שאולי אני אקבל את הסכין שלי בחזרה, אבל מי אמר שבלב? ובכלל לאנרגיה אין מודעות כזו. שוב, עלינו לזכור שמאגיה היא דרך חיים וכלי רוחני. כלי לא חושב עבור מפעילו.

גישה שניה, או הגישה הפולנית. “אתה יודע שמה שעשית זה לא בסדר אז התת מודע שלך קורא לאנרגיה “שלילית” לחזור ולפגוע בך” אוקיי. את זה אני יכול להבין. עכשיו כמכשף רציני אני יודע שאני לא מטיל שום לחש בלי להיות סגור עם עצמי לחלוטין שזה הדבר שנכון מבחינתי לעשות. אז האמירה הזאת רלוונטית למתחילים, או לאנשים חלשים במיוחד שלא מסוגלים להתמודד עם תוצאות המעשים שלהם, לא מכשפות. אבל כן, יש סיכוי שזה יקרה. אם תטילו לחש מתוך כעס, או מתוך תשוקה שלא במקומה, ותחושו חרטה לגביו, מה הפלא ש(כמו יהודי טוב עם תסמונת הלקאה עצמית) תפגעו גם בעצמכם בדרך? זו הסיבה שלומדים לשלוט בדחפים וברגשות בתחילת שיעורי המאגיה. תודה לאן מוירה (אמוריאל שכתבה את Green Witchcraft) על עוד סיבה למה חוק השלושה עשוי לעבוד, ולמה בעצם הוא לא.

גישה שלישית, שלמרבית הפלא אני מסכים איתה לחלוטין. אנחנו מכשפות, יש לנו כוח שעשוי להראות כזר, מפחיד ומספיק כל הפרופגנדה הנוראית שהנצרות עשתה לנו בזמנים הבוערים. בין כה וכה המאגיה לא קיימת לעשות את העולם שלנו נוראי יותר ממה שהוא עכשיו. אז בואו נקבע חוק מוסרי שימנע את הפחדים של האנשים מאיתנו. (וכל הילדים המתלהבים שעשויים לשים את ידם על ספרי מאגיה עבור קללות ודברים מפתים והרסניים אחרים, נפוצץ להם את הבלון ונסביר להם שזה רק חיובי ומלא אור ואהבה והם עשויים בטעות ללמוד משהו טוב מהחוייה הזו.) תודה לסקוט קנינגהם על הדעה הזאת.

ושאר הגישות לדעתי נפסלות על הסף, אימא אדמה לא מענישה את הנחש שהוא מכיש, את האריה שאוכל את גוריו של הזכר הזקן שמת חורף שעבר וכדומה. בטבע יש רק טבע, והגישה הפאגנית דוגלת בטבע ובאדמה עצמה. אין מוסר לעצים או לדובי קואלה. אימא אדמה לא תעניש אף אחד בגלל שהוא הרג אחר, יצרי האלימות, האונס והגניבה קיימים משחר בגנום האנושי. החברה יצרה מכל מיני סיבות גינוי לדברים הללו, ומוסרית זה בסדר, אבל לאנרגיה אין מוסר. זה כלי. הטוב והרע עובדים רק כמושגים אזוטריים למחצה בחיים הללו, וגם זה בערבון מוגבל, אז מי ישפוט מעשה אנושי? רק בני אנוש אחרים, ולא אותו כלי מאגי. המאגיה השומרית, הקבלית ואפילו זאת של דת הוודון מכילה המון לחשים בשימוש שלילי. אף אחד מאלו לא אמר שזה חזר לנשוך אותו בתחת. אחרת היה חוק שלושה בכל אלו. ולא היו כלכך הרבה לחשי יצירת רעידות אדמה הרסניות כמו שיש במפתח שלמה המלך (הלגמנטון) ועוד זימוני שדים. יש את זה בכל תרבות, ורק הוויקה עשתה מזה חוק אנרגטי (בשילוב של כמה קונספטים בודהיסטיים למשל…) תראו, למכשפה יש מערכת ערכים מבוססת. זה חלק מהתפקיד. אני לא מזלזל בחוקים מוסריים שאדם לוקח על עצמו מבחירה, וכל אלו שמאמינים שיש דרכים לעזור לאנשים בלי לפגוע בהם (או לפגוע בהם כדי שיפסיקו לפגוע באחרים) אשריהו. סובלנות דתית וערכית היא מאוד חשובה במאגיה ובוויקה. מי יתן והאלה תאיר את נתיבכם בשבילי כוכבים.

*הערה נוספת- לגבי הגדרה של מאגיה “שחורה” או “לבנה” או “סגולה עם נקודות וורדות”. המאגיה היא כלי. כמו סכין, אפשר לאכול איתה בצורה היגיינית, ואפשר להרוג אותה מישהו. הסכין זה לא דבר הצבוע שחור או לבן, זה פשוט אותו סכין בידיים אנושיות. אז אנא המנעו משימוש מגביל וטיפשי של מושגים אלו.

שלכם, ארדן.

מה זה (לעזאזל) מאגיה?

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2005-03-28

אני מכשפה בלב כל חיי, אבל לימוד מאגיה בצורה רצינית וטכנית זה דבר שנגעתי בו לא מזמן. כמובן שאני רק מתלמד. למרות שאני לומד (בקירוב) שמונה שנים, לימוד מאגיה זה מסע. זה חיים. אם תשאלו מה החיים שלי שווים בלי מאגיה התשובה שלי תהיה אפסית עד זערורית. אבל לא משנה כמה אני מכיר שיטות מאגיות מסובכות או כמה שיקויים נהדרים רקחתי בחיים שלי, כל מכשפה או עוסק במאגיה צריך לחזור בשלב מסויים לבסיס. לראות בעצם מה הוא לומד. קל לאבד את הבסיס כשאתה מתבוסס בחומר כמו לחשים בשומרית עתיקה

יש שלוש הגדרות למאגיה ואני עד לאחרונה האמנתי בשלישית, אבל מכיוון שאני רואה שזה לא כך, גם היום אני פוסל אותה. במשך שנים רבות האמינו שהמאגיה היא: כפיפה של רצון המאג או המכשפה על כוחות טבעיים. לא, לא ולא! למה?

המכשפה משתמשת בסמלים ובתת מודע שלה לשנות את העולם. זאת אומרת שהיא לא הזרז לתהליך, היא התהליך. בין אם זה אקט שנובע מרצון או אמונה או בסך הכל יכולת לשלוח אנרגיה כמו שצריך זה לא משנה, אלא אם כן המכשפה כופפת את הרצון שלה על עצמה ההגדרה הזו נפסלה. ומלבד זאת, האדמה נותנת אנרגיה עבור המאגיה. זהו אקט טבעי ולפיכך ”אל” או “על” ממש לא הולמים. הלאה.

או, הגדרה פופלארית “שינוי המציאות על ידי כוח הרצון” מאוד נחמד. אני רוצה כוס קפה, אני מכין לעצמי כוס קפה. מאגיה? חלק יאמרו שכן. למה בעצם? כי כל אקט של יצירה הוא בעצם כזה. אתה יוצר משהו חדש מדברים שאינם. אבל רגע, איפה הלחשים, המדורות וכדומה? ההגדרה לא ספציפית ולפיכך נפסלת על הסף. זה כמו שאני אגיד לאדם להגדיר אבטיח והוא יזרוק לי הגדרה של כדור הארץ.

מאגיה היא שליטה על הכוחות הסודיים של הטבע. כמעט!! ההגדרה הזאת מצומצמת מספיק כדי לדעת שכוס קפה זה לא מאגיה, ורחבה מספיק כדי לתאר סוג של מיסתורין וסוד שהופכים את כל העיניין ליותר מושך ואפלולי. אבל זה לא אומר לי מה זה מאגיה. אני יכול לדעת שמיקרובים הופכים מלפפון למלפפון חמוץ ועדיין למרות שמאות שנים זה היה סוד, היום זה מידע שיש בכל ספר. אז כן, כנראה שסודיות באמת זה חלק ממאגיה, אבל חסר לי ההכוונה והריטואל שקיים ככלי עזר בשליטה המאגית. אז כן, חלק מהניסוחים שונים, מוסיפים עקרון או מורידים אחד, אבל בעיקרון הכל זהה. אז נתינת מקרה תעזור. פעם ארצ`יבלד קיבל מחלה משונה שגרמה לו כאבים בזרוע השמאלית ורעד, מהר מאוד אישתו מילדרד רצה לכפר וקראה למרפאת העשבים (שכולם דיברו עליה איך שהיא דיברה עם האלים העתיקים והייתה מאוד מוזרה, אפילו התקלחה כל יום!) שנתנה לו מרקחת מוזרה עם פרחים סגולים, ואמרה לאישתו להכין אותה כל יום. שיקוי הקסם ריפא את ארצ`יבלד והוא חיי עוד 7 שנים בריאות לפני שהוא נפל בשדה שחרש ומת. אז היום יודעים שהשיקוי הכיל אצבעונית ארגמנית שיש בו חומר שנקרא דיגיטילין שמשמש גם היום להכנת תרופות ללב. פעם, הכנת השיקוי הסודי הייתה קסם, היום היא מדע. היום הסוד מאחורי *איך זה עובד ולמה* נחשף. לפיכך זה כבר לא מאגיה פר סה.

לדעתי מאגיה זה לא דבר שניתן להגדיר. זה משהו שניתן לחוש. אי אפשר לכלוא מאגיה בספר, או צדף, או מילים. זה גדול מידי. זה כמו לנסות להסביר איך בדיוק נשמע רחש הגלים לאנשים שחיים באמצע המדבר. בטח, ניתן ליצור חיקוי די מדוייק, או קרוב, אבל האדם היחיד שיבין במיקצת את המאגיה, זה אדם שיחיה אותה. קל מאוד לנסות להבין את הרעיון, אבל הדרך היחידה באמת להכיר את המהות הפנימית זה לחיות אותה, יום יום, שנה שנה, גילגול גילגול.

אז איך המאגיה עובדת? כדי להבין את זה צריך להבין כמה עקרונות בסיסיים.

הכל מחובר.אני מחובר לכרוב שגדל בסין, אתם הקוראים מחוברים למודעות שלי באלף דרכים קטנות וזערוריות, והאקסיומה הזאת אפילו מקובל על ידי הפיסיקאים ואנשים המדע! לך ושאלו אותם. הם יודעים טוב טוב את המושג הכל מחובר, זיכרו את אפקט הפרפר, ותגובות שרשרת. או אבן קטנה שאתם מפילים למים ואדוותיה יגיע עד לצד השני של האגם.

. יש אנרגיה. ה גורם לניצן לפרוח? לגור להוולד? יש אנרגיה במערכת שמשנה צורה, גם דרך פעולתה משתנה. לא אותה אנרגיה שגורמת לנו להיות כעוסים היא אותה אנרגיה שתגרום לענן להוריד גשם, בטח, אנרגיה יש אחת אבל התדרים שלה והעוצמות שלה שונים.

כוחו של התת מודע. כשאני אומר תת מודע למה אני מתכוון? אני מתכוון שיש קולקטיב ענק של כל הידע בעולם וכל האנרגיה בעולם. הוא עשוי מהמוחות של כולם, כולל חרקים, כולל עצים וכלל סלעים (יש להם אנרגיה והם חיים במידה מסויימת). אפשר להסתכל על הכל ביחידים, אבל בגדול יער בנוי מכל היצורים שבו: חיות, חרקים, עצים ושיחים. והאנושות בנויה מאנשים רבים. זו הסיבה שידע או תובנה באמת רחוקים מרחק גלקסיה מכם, וקרובים עד כדי נגיעה בבת אחת. עכשיו מה, האדם מחולק לשלושה באמת- נפש, גוף ורוח (חלוקה גסה אני יודע ויש הרבה יותר מזה אבל יש לי כאן נקודה חשובה) הגוף הוא החלק הפיזיולוגי- שאחראי על יצירת אנרגיה. הוא לוקח מים וחמצן ומזון והופך אותם לאנרגיה זמינה לתאים ושומר על איזון שהחיים זקוקים להם. הרוח הוא הידע והאישיות, המקבילה הרוחנית למוח. (ויש למוח השפעה על מצבי רוח וכדומה) הנפש היא הרגש, והדבר שמחבר אותנו לתת מודע.

אז איך הסיפור עובד בעצם? יש מטרה מאגית, המכשפה דרך הרצון שלה וטקס שנעשה על ידי סמלים שולחת אנרגיה דרך הקשרים הרבים שיש ביקום, והמאגיה (שהיא שלוחה של כוח הרצון שלה) מביאה את דבר חפצה לקיום.

מסובך? הרי דוגמא.

מכשפה שנקראת ב` נמצאת באמצע שום מקום בלילה. היא רוצה מאוד שיבואו לאסוף אותה ולקחת אותה הבייתה, היא עייפה רעבה ואומרת “אוף, אני רוצה הביתה” ואז במקום מרוחק, מכר שלה מחליט שהוא רוצה לנסוע לטיול קצר. הוא נוסע לפי הרגש ופתאום מה הוא רואה? את המכרה שלו עומדת על הכביש ומחכה לטרמפ! הוא כמובן אוסף אותה ונוסע לכיוון ביתה.

רגע!! קרה לי דבר דומה! ואני בכלל לא מכשפה! זה נכון כמובן, למכשפות אין חזקה על המאגיה. כל אדם יש לו פונטנצייל מאגי. כמה פעמים חשבתם על שיר וכשהדלקתם את הרדיו שמעתם אותו בדיוק מתנגן? כמה פעמים התחשק לכם לאכול משהו ואבא נכנס נושא את אותו הדבר? כן, המאגיה זה דבר שיש לכולם אבל רק המכשפות יודעות להשתמש בו ככלי. אז מה קרה פה ואיך התהליך המאגי עבד?

מטרה מאגית- להגיע הבייתה.

רצון, יש. טקס- אמירה מכוונת של “אני רוצה ללכת הבייתה”.

אז הקשרים האנרגטיים של היקום בעצם שינוי משהו במודעות של המכר של ב` והגעתו והבאתה לביתה הביא לקיום את המטרה המאגית.

ככה עובדת המאגיה. אבל כרגיל, אני חסר הגדרה. הערה נוספת, למרות שלכולם יש פונטנצייל מאגי רק מעטים יכולים לעסוק במאגיה באופן שוטף או להיות מכשפה. המאגיה מעצבת את האדם, משנה את המכשפה והמשמעת, הלימוד הנצחי, האימונים והלחשים זה לא משהו שאפשר ללמוד ביום אחד. רק מעטים יכולים לעסוק במאגיה בצורה אמיתית ומקצועית. אליפז לוי מאג מהמאה ה-19 הגדיר פעם שהמאגיה היא מדע למלכים ולכוהנים. בספרו הוא שואל שאלות נוקבות בנוגע למאגיה ולמקומה בחיי האדם. אינני קראתי את הספר הזה בעצמי אבל המון ספרי הדרכה עצמית לכישוף שואלים את אותן השאלות שכוללות כמה זמן למדיטציה אתה מקריב ביום וכדומה. לכל מכשפה יש דברים אחרים שאותם היא או הוא רוצים לפתח. אבל האימון הבסיסי הוא יותר מהמלצה. הוא חיוני. והתשובה שלי על רוב השאלות היא “לא” פשוט וקל. למרות שאיני עושה שעה מדיטציה כל יום, או בכלל מזדהה עם טקסים של מאגיה קבלית כמו LBRPאני חיי את המאגיה כפי שהיא מתקיימת סביבי. איני מעמיס על עצמי שעות של עבודה מאומצת אבל מצד שני החשיבה שלי תמיד היא מאגית, אז אפשר לומר שאני עובד עם המאגיה 24 שעות ביממה. כן, אני יכול לשנות מזג אוויר, או להראות נאה מכל שיעור אנושי או בכלל להעלם בלי שתשימו לב אלי, ולמשוך מהיקום שפעה, כסף ואהבה. וזה דורש הרבה. האלים דורשים הרבה ונותנים המון.

לכול אדם יש גישה ואמונה אחרת למאגיה. יש דרכים להארה כמו שיש אנשים. אז אני שואל אתכם יקירי:

האם המאגיה בשבילכם?

ארדן.