פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2013-08-30
“
לפני הרבה מאוד שנים, אובטלה היה שליט שתי ערים. אינג`ה אוקו ואירנג`ה אילה. כל יום הוא היה הולך בתהלוכה בין שתי הערים- כדי לנהל אותן. בפמליה שלו ליוו אותו חברים רבים, והוא קיבל את האזהרה מן האורקל של איפה שאסור לו לעצור ואפילו לרגע בדרך בין עיר אחת לאחרת. יום אחד ליוו את אובטלה שני ילדים של אולוקון, והם צחקו וסיפרו בדיחות בדרך. לפתע, הם ראו בצד הדרך את אחיינם, ילדה של אג`ה שלוגה. הם שאלו אותו מה קרה לאימו. אג`ה? הוא האחיין אמר שהיא מתה. אובטלה האט את הקצב אבל התריע שאל עליהם לעצור בדרך. זוג האחים המשיך מעט עם אובטלה. אבל לאחר כברת דרך קצרה החליטו לעצור להשתין. אובטלה הנהן ואפשר להם לעזוב את השיירה. הם באו לבית של אג`ה שלוגה על אם הדרך. אג`ה היתה מכוסה תכריכים ושיערה היה קלוע כולו צדפי פי כושי (אלו שימשו כמטבע רב עוצמה בממלכת היורבה) האחים גזרו מספר שיערות ושמו אותם בכף אחיינם, כדי שילך לקנות אוכל. האחים ישבו וזממו כיצד הם יהרגו את האחיין שלהם כדי לרשת את כל ממון אחותם המתה. אבל לאחיינם הצעיר היה רעיון משלו: הוא יקנה רעל חריף, ויכניס למזונם כך שלא תהיה לו תחרות על הכסף. הוא בישל את המזון המורעל והביא אותו לאחים. האחים היכו אותו למוות על שאיחר להביא את המזון- ואז הם ישבו ואכלו אותו, חלו ומתו בעצמם. למחרת, אובטלה חזר ובדרכו מצא את גופותיהם של שלושת קרוביו. הוא נגע בהם במטהו ואמר להם ברכת שלום. הוא הבין שהם שברו טאבו, ולא היה מופתע לראות אותם מתים. הוא הביט עליהם בחמלה ואמר שזה הגורל של כל אלו שמחפשים כסף בחמדנות. הם לא יחיו זמן רב. קללה זו רובצת עליהם עד שהם ילמדו סבלנות בחיפוש לאחר ממון.
הערות:
לאחרונה ערכתי אבו לאושון ולאג`ה שלוגה. הסיפור הזה תורגם כדי לתת לאג`ה שלוגה מקום בידע העברי- כי באמת אין עליו מספיק ידע. אג`ה שלוגה היא-הוא אנדרוגני/ת בחלק מהסיפורים הוא זכר, בחלק נקבה. הוא מסומל על המזבח על ידי צדפת פי כושי גדולה, שלמרות שלא שימשה ככסף, מסמלת ברכה ממנו. בפיה שמים מטבעות, מכל מיני מדינות. יש למקם את הצדף על המזבח לצד אושון. הסיפור הזה גם מזכיר לי את השחיתות המאוד רלוונטית שמתרחשת כרגע בחברה שלנו. הכסף לא כל-כך חשוב ושכחנו זאת.
ארדן,
של הגן.
*בתמונה: מזבחה של שלאויה, מורתי.
“