פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2009-09-29
אני לא מבין אותם את אלו שבוחרים לבקש סליחה ביום כיפור. איפה לעזאזל הייתם כל השנה? למה צריך יום לסליחות האם האדם הוא בהמה מצוייה שלא יודעת מתי היא פוגעת בכוונה ומתי היא מתחרטת? השנה התנצלתי בפני אדם אחד. וזה ישאר ביני לבין האלה שלי מדוע. אני לאחרונה מקבל דברים כבדים ומספקים מהיקום: הסדנא המאגית הייתה רבת עוצמה מאוד, ולאחר מכן מאבון, או שוויון הסתיו, כשהחושך ואור מתאזנים על קצה- באיזון נדיר ורב עוצמה. כאן האל והשמש מפנים מקום לחורף ולכפור של האלה האפלה, אלתי הקטה, שתשלוט בממברנה העדינה שבין האדמה לאוויר.
אני חושב שאני חש את מכשפיותי בדיוק כשאני עם מכשפות אחרות. אני זה שישבתי עם הילה, וגיל על ארגון הטקס הזה, מאבון. הצעתי את כל העצות שהיו לי עם ניסיוני המועט ביצירת טקסים ציבוריים ומפגשים: לדאוג שיהיה מלווה עם נשק וערכת עזרה ראשונה, לצפות למאסות של ביקורת כי אנחנו אגואיסטים ואכזריים, וכמובן להודיע לרשות שמורות הטבע שחבורת מכשפות הולכות לחגוג את השוויון.
בסופו של דבר, המקום שונה (מסתבר שהיינו צריכים גם לשלם עליו וגם לחלוק עם קבוצת ילדים בני 14, כפי שהודיעו לנו ברגע האחרון) המלווה הלך ונטש אותנו בשדה שורץ עקרבים, לא הייתה כמעט ביקורת מאף אחד, והיו זיקוקי דינור בזמן העלאת האנרגיה. בקיצור, אריס שאף פעם לא צריך לזמן אותה קפצה לביקור.
הכנתי את השמן של מאבון, בקבוקון זכוכית מכיל בתוכו אבני חן ובלוט, זימנתי את היסודות, והגנתי על המחנה עם ווארדים (warding-לחש הגנה חי) בכל קצה, גיל הכוהן הגדול של הטקס חשש בעיקר מחזירי בר. לא ראינו אפילו אחד. בחרנו מקום נסתר בכרמל, מישור מרוחק, בנינו אוהלים וזכינו לשקיעה, זריחה וערפילים שתלו כמו ווילון משי, השמש זרחה על הסירה הקוצנית, נראה כמו אמרלדים ופרידות- שניה לפני שהנוזלים התאדו, והערפל מתוך אגדות העם היפניות התפוגג.
כשהגעתי עם הילה, שכמובן סונג`רה להביא אותי מהבית בטבריה למקום הניסתר בטבע. לקחתי רעשן דלעת קסום המקודש לדמבלה וודו, פלך מאגי שהטבע חרט עליו רונות של זימון, הגנה וטיהור, בקבוקון השמן, שק שינה חסר שימוש, ותיק מלא דברים טובים (כולל טורמלין שחור, כי בואו נודה בזה, אני לא יודע את מי רשימת האורחים תכלול) והגיעו ממש יצוג נפלא של הקהילה הפאגנית לדורותיה. החל מאריה שהוא מחלוצי הפאגניזם בארץ, וכלה באנשים שלא ידעו בכלל מה זה. אני חושב שכולם מצאו שם דבר חשוב באלו שהם פגשו. בין אם זה מגע מיני (שהיה נפוץ באותו הערב, מאוד) ובין אם זה תלמידים חדשים, כמו אלון ואני שמצאנו אנשים חדשים ללמד על הדרכים הפאגניות והכשפים.
מאבון שמח
ארדן.