פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 23/03/2004

אני מדבר על הסחלבים היקרים שלי. במשך שנים תחליף לחברים נורמליים, אבל היום הרגש הזה השתנה: הם יותר ילדים שלי (ותאמינו לי שהם דורשים כמו ילדים: מים מזוקקים, לחות, ותשומת לב, שלא לדבר על גבישים בבסיס הצמח להגברת צמיחה) הם היו כמו הרבה דברים בחיים שלי- תחליף. היום שכבר אין צורך בתחליף הקודם, הם שינו מקום, בחיים שלי.

עוד תחליפים: שוקולד, לאהבה, הרי ידוע ששוקולד מכיל אנופידימים שגורמים לתחושת אושר קלה (ולכן משמש כאפרודזיאק) למרות שתשכחו משוקולד פרה אצלי בבית. לא, אין תחליף זול. רק לינדט, קוט ד’אור וגודייבה. כל פעם שהלכתי לבסיס הכנתי שיקוי למניעת רגשות. לא רציתי להתאהב באף אחד. פשוט להשאר חסר אהבה. מעולם לא התאהבתי, ואני לא רוצה להתחיל בזה עכשיו. למה? אני רואה את הכאב שאהבה גורמת לאנשים אחרים. אני מטפל בהם, מנחם אותם, אולי בסוג אחר של אהבה, (שגורמת גם כאב, אבל מנותק ולא אישי). אז מה זה מכיל? חלתית, רוצחת האהבות שגורמת גם להפלה. בריח חריף, שיחודי רק לה. בצבע צהוב ירוק חולני. ואבן ירח שמושרית במים, כדי לגרום לי להיות מרוחק מהכל, כמו שאור הירח תמיד קר. אבל השיקוי מפסיק להשפיע… ואני נושר לתוך אהבה בלתי אפשרית.

אולי אני אשכנע את שי לעזור לי. אפילו מאריוס מרגישה את זה. מריאנה תוכל לעזור לי להתנחם אחר כך… אחרי אובדן שי נהיה כמו שתי זקנות שמרכלות על אהבות שהיו ואינן…

המאגיה לא עוזרת לי פה…

אוהב, לצערי

ארדן.