פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2009-06-30
כשהייתי צעיר יותר היה בערוץ שלוש כל פעם כשחזרתי מבית הספר את הסידרה הזאת, Bewitched, יחד עם הסידרה עם הג`יני המגוחכת הזו, ושם היו ביטויים שונים במודרנה למאגיה, אבל בעיקרון, גם שם הסיפור היה פשוט- המאגיה היא קטלוג, אתה יודע את המילה הנכונה והרצון שלך מתממש, ללא מאמץ, ללא ריטואל או סיגנון. מילים שהן ג`יבריש או לטינית או לטינית ג`יבריש, והכל מסתדר. הזמן הולך אחורה, הארוחה מוכנה באופן מושלם, וכדומה. בתור ילד רעבתי לכוח הזה, בערה בי תשוקה עצומה לדבר הזה. סופרים מאגיים כמו פראנץ בארדון נתנו שמות שונים לבערה הזו- אבל המאגיה הזו שיש בטלוויזיה היא ריקה. אין בה סמלים או מערכת משמעויות, כן, המטרה הושגה אבל העושר התרבותי שיש בלחש מתוכנן היטב ששואב ממספר מקורות כוכביים, היסטוריים מיתיים וחשבו עליו היטב, הלך לאיבוד.
היום יש מכשפים שמאמינים רק במאגיה המיידית הזאת, מחדדים את היכולת שלהם לזמן אנרגיה ולעצב אותה ללא שימוש בסמלים מורכבים או ריטואלים בעלי משמעות עמוקה (למרות שהם אומרים שהם לא משתמשים בריטואלים- מה שמצביע על חוסר הבנה של המושג ריטואל, כל פעם כמישהו חוזר על פעולה בתיקווה שהנ”ל תשפיע בצורה קבועה זה ריטואל- ציחצוח שיניים זה ריטואל למניעת עששת, וזימון אנרגיה עם כוח הרצון זה ריטואל מאגי) בנוסף המשמעות של ההיסטוריה של המאגיה גם היא פשוט התפוגגה לה. לכאורה המאגיה הומצאה כאשר מישהו מאותם אנשים גילה אותה. אני לא מתכחש או חושב ששימוש מיידי במאגיה הוא רע או לא נכון, אבל בדומה לאוכל מהיר, הוא אינו מזין את הנפש המיסטית ובסופו של דבר גורם לנזק בשימוש עודף. המאגיה במקור היא משהו של צורך, פחות של רצון, הצורך לצוד, לאכול, לשתות ולשרוד, אבל אחרי מאות שנים של אנשים שעוסקים באמנות הזו- אנא, היו התפתחויות, חוקרים מצאו דרכים להתמודד ולהגביר, לרפא ולממש במציאות הפיסית, לקבל השראה מהם זה לא חטא.
עכשיו אני צופה בפרקים האלו ורואה את המכשפה הבלונדינית מנסה לשחק את גברת אמריקה המושלמת, בית מושקע, וכמובן, הימנעות מכשפים- עד השלב שבו זה לא נוח, ואז היא פשוט מייצרת ארוחה ענקית או נועלת את הדלת בניענוע אף. מצד אחד, היא לא רוצה להשתמש בכישוף כי בעלה לא אוהב את זה, ולעשות אותו מאושר יעשה אותה מאושרת, מצד שני, בשלב שבו התדמית של עקרת הבית נשברת לחלוטין בגלל שמסתבר שסמנתה לא יכולה לבשל, היא ישר פונה לכישוף.
כשבעלה נחשף למאגיה ומקבל כוח שאול, הוא מתמכר אליו, והדרך היחידה לרפא אותו זה לגרום לו לשכוח את כל האירוע שהוביל אותו לקבלת הכוח השאול. הוא לא יכול להתמודד איתה בכלל. אם יכולתי לפנות אל הדמות הייתי אומר לה: “אושר זה דבר מצויין, יש אושר ביחד, ואושר לבד ואף אחד מהנ”ל לא צריך להיות מוזנח לא האושר של ביחד, ולא האושר האישי. של אף אחד.
darkness comes. I go
ארדן של הגן.