פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2008-11-16

ויש שאלה שהיא כמעט אסורה- כמעט טאבו בנוגע לכוח הזה של המכשפות. האם זו חניכה למיסתורין שמעניקה את העוצמה המזהירה? מאיזו באר לשתות, באיזה שילוב של ידע + אימונים להשתמש. רוב המכשפות מנתקות את עצמן מן המעשה אחרי שהוא נעשה. מדברות על חוויות רגשיות שאטומות עבור אלו שאינם מכשפות ומסבירות תהליכים פנימיים. כולנו מרגישים רגשות- אבל אצל המכשפות הרגש הוא המפתח לכוח, אבל הוא לא הכוח עצמו. קיפאון הרגש פירושו אי יכולת להשתמש בדבר הקטן ביותר, וסיפוק שאותו מעניק הרצון לבדו- מספק את סוף הקסם שהמכשפה מפעילה.

לפי המסורת הקלטית, שני כלים מעניקים למכשפה או לדרואיד את הכוח. האמת השליטה, והאלה של האדמה. האמת השליטה היא אמת של איזון. היא אינה אמת ברמת התפיסה- אלא תהליך חי, שכל שלב שלו חסר חשיבות ומהות בפני עצמו אבל ביחד- יוצרים את האמת. בגלל טבעה היא לא ניתנת לתפיסה או לביטוי מילולי. מחזור הצמח- זרעים-צמיחה-הפרייה-הבשלה-מוות-זרעים מראה זווית אחת של האמת הזאת, כל החלוקות והסיווגים מספרים סיפור. זכר/נקבה, חיים/מוות ועוד. הסיפור מקבל ווריאציות אבל יש קווים דומים ולאט לאט הידע הזה-יחד עם ידע נוסף על מחזורי האדמה והכוחות שפועלים עימה, מהווים את הידע המאגי שמתגשם למציאות הפיסית. זה לא מספיק להכיר באמת- יש צורך לפעול לפיה:

“מהו העונש על כבשה שאכלה עשב בגן המלכה?” “הכבשה תלקח” ענה המלך. ובית הדין החל להתמוטט, וליפול במורד הגבעות שעליהן הוא נבנה. “הצמר של הכבשה יילקח” ענה קרומק, ובית הדין הפסיק ליפול ולהחרב המלך העתידי- “כי כמו העשב, גם הוא יצמח שוב.” “זה העונש הצודק!” זעק העם. המלך לא השתכנע. הוא לקח את הכבשה. ובמהלך השנה העשב לא צמח, האדמה לא נתנה את פרייה לאנשים- והעם הסיר את המלך מן השלטון ונתן אותו לקרומק, והאדמה חזרה לפריונה.

זהו תרגום עברי לתרגום האנגלי (מגאלית) לחלק מאגדת קרומק, אחד מגיבורי המיתולוגיה הקלטית. לא מדובר על רעיונות נעלים של צדק ואמת כמו שאנחנו אוהבים לספר לעצמנו- מדובר על מחזורים שדורשים הכרה. מודעות וערות. במאות השנים האחרונות הדגש על המוסר הפך להיות ציפוי הפנינה של האמיתות החבויות, אבל הללו הפכו לריקות. אם נסיר את ציפוי הפנינה מעל המוסר נראה מנגנון ששומר על החברה- ושום צדק אלוהי לא שומר עליו- אם נפסיק מחזור טבעי ונחפש בשלב אחד של התהליך את האמת- נצא חסרי ידע, כי רק טיפש הוא זה שמנסה להבין תהליך על ידי עצירתו.

האמת של המחזוריות היא אחד מן הכוחות שמעניקים למכשפה את יכולתה. האלה של האדמה לעומת זאת, היא כוח אחר- המודעות של האדמה בעצמה. אולי גניוס לוכי של המקום שבו המכשפה עובדת. יש לו פנים רבות, מיתוסים אין ספור וכדי להכיר אותו צריך לצאת מהספר, וללכת לטבע. להקשיב לקולה שזו שירת הציפורים, לשתות מחלבה שזה המים הטהורים שנובעים ממנה- לחוש את עורה על ידי ששכבנו על בשרה הרך והנוקשה גם יחדיו. לפעמים היא מתגשמת בצורה אנושית: אלת גורל של האדמה השחורה והלוהטת שקרובה לליבת כדור הארץ.

המלכה מאב חשקה בשור של אולסטר- וכך מתחיל סיפור פשיטת הבקר של קוליי. השור לא היה מוכן לגשת אליה מרצונו. ככה האלה קבעה. אבל אולסטר הממלכה שבבעלותה השור היה- הייתה מקוללת. האלה מאצ`ה קיללה אותה: כאשר צבא וצורר יבואו לאולסטר- כל הגברים יסבלו מצירי לידה בלתי נסבלים במשך שישה ימים רצופים. הדרואידים הבטיחו למלכה מאב ניצחון מזהיר. מאב ששיערה היה זהב, וליבה היה אבן. היא אספה את חייליה- הנפחים התחילו ליצור כלי נשק במקום כלי עיבוד אדמה- והיה ברור לכולם שלמלכה מאב יש זכות על השור בדיוק כמו למלך אולסטר כי לה את את האמת השליטה, לה ולדרואידים שלה כמובן.

כשמאב עמדה לעלות על מרכבתה- היא ראתה אישה זהובת שיער טווה בפלך ארד. “אני היא פדלם מהשי (פיות) של קונוכט.” המלכה מאב צימצמה עיניה “פדלם, האם ניחנת בכוחות הראייה?” פדלם הנהנה קצרות. “האם אנצח במלחמה נגד אולסטר?” פדלם ראתה. פדלם אמרה: “אני רואה את חייליך לבושים כולם בארגמן”. חיילי המלכה מאב- בראי של פדלם מתים. “זה בלתי אפשרי!” התפרצה המלכה מאב. “יש את הקללה של מאצ`ה, יש לי את חרשי המתכת הטובים באירלנד. הדרואידים אמרו שאנצח…” מאב שאלה פעמיים נוספות והתשובה הייתה זהה- החיילים לבושים ארגמן כולם. את דמם שלהם הם לובשים.

מאב כמובן פלשה בשיא כוחה- אבל הגיבור כוחוליין (שעטה את כוח השמש, ואם אתחיל לכתוב עליו זה לא ייגמר) שלא היה מאולסטר ולא נפגע מן הקללה השתמש במעשי כישוף שונים כדי לדחות את צבא מאב- עד שששת הימים בהם חיילי אולסטר היו בצירי לידה- תמו. לבסוף חייליה של מאב אכן לבשו את דמם.

למה מאב הפסידה? צבאה היה טוב משל אולסטר, אולסטר הייתה תחת קללה נוראה והייתה לה זכות על השור בדיוק כמו למלך עצמו. התשובה טמונה בחלקה בעובדה שהאדמה לא רצתה שמאב תחזיק בשור. למרות שהיה לה את האמת השליטה- התהליך הטבעי של כוח חזק מול כוח חלש- החזק ינצח התודעה הערה של המהות הרוחנית שינתה את אפיק נהר העוצמה לכיוון של בני אולסטר.

ויש דברים שהתהליכים הטבעיים אינם שולטים עליהם. אי אפשר ללמוד רגש- אבל אפשר ללמוד להקשיב לו. אי אפשר ללמוד אינטואיציה- אפשר ללמוד לעבוד על פיה (גם כשטועים. מבינים היכן הטעות הייתה וזה מזקק את כוח הנבואה שטמון בנו.) ואפשר להקשיב לאדמה- לקולה לחוש אותה פועמת ונושמת. וכששני אלו נמצאים באיזון רוחני בתוך המכשפה- האמת השליטה וקולה של האדמה- הקסם עובד. כאשר האמת השליטה קיימת בצורה מושלמת בחייה של המכשפה וקולה של האדמה הופך לקולה של המכשפה- הרצון בעצמו יגלף בסלע, המחשבה תעלה גלים בים- המאוויים ישלטו ברוח הנושבת ולהבת הלב תהדהד בכל מקום שבו המכשפה תהיה.

ארדן.