פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2018-01-26

“

בארץ הזאת יש אמונה במלאכים. לא ביצורים המתוקים של לאונרדו דה וינצ’י אלא לוחמים רבי עוצמה ושליחים של כוחות עליונים. עוד מלפני תקופת המקרא הם היו שליחים של האלים ועמדו בעוז להגנה על ערים כמו בבל, אשור ואכד.

גם התנ”ך מלא בהם, הנצרות לקחה את האמונה בהם לכיוונים שונים ובסופו של דבר, הם הפכו להיות פוקוס מסוים של המאגיה המערבית. בין אם תסכימו או לא, גרימוארים של ימי הביניים מלאים בקריאה וציווי על מלאכים ושדים שונים: האדם הפשוט אינו יכול להשתמש באותם גרימוארים מהסיבה הפשוטה שהסמכות להשתמש במאגיה הזו ניתנה על ידי האפיפיור לבישופים במעמד גבוה, שישתמשו במאגיה בשמו (הרי ישו אמר לפאולוס, מה שאתה תחליט על פני האדמה אני אקבל בשמים).

גם ד”ר ג’ון די (1527-1608), המכשף המלכותי של המלכה אליזבת הראשונה התאמץ לתקשר איתם, כתב עליהם את חמשת ספרי המסתורין בשפה המיוחדת, החנוכית, לפני שאיבד את חסדו ואת מעמדו בחצר ואיבד את נכסיו. ספריו נלמדים על ידי מכשפים טקסיים שונים שעד היום מנסים להצית אש על ידי הרטטה של שמות קודש.

נדמה שהיום המצב חזר קצת אחורה: לא טקסים מופלאים ושימוש בבזיכי קטורת יצוקים זהב ומעגלים מפוארים על ריצפת השיש, ולא שימוש בשפה מורכבת ועשירה מן הלטינית כמו החנוכית, אלא תפילה פשוטה, לפעמים מלווה במזמורים מתהילים,

גם בהודו (Hoodoo) השפה המילולית מפנה מקום לפעמים לשפת הצמחים, החיות והאבנים- נוסחת המצב של מלאכים יכולה לשמש לקרוא להם, לאפשר לאדם לבקש מהם עזרה, להשתמש בהם להגנה, להישרדות או לתפילות, אבל זה נכון רק אם אנחנו קוראים למלאכי עליון, ולא למלאכים נופלים:

זית

שורש אנג’ליקה

מעט קרן פרה (אבקה או חתיכה- במקרה של שמן אפשר להשתמש בשומן בקר שחומם וזוקק)

לבונה

ועלי אזוב מצוי (זעתר)

המתכון הזה הוא גרסה פשוטה יותר של המתכון שפורסם לאחרונה על ידי שלאויה באתרה.

ארדן

של הגן

“