פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2012-11-23

מוקדש ל-ב`.

יום אחד אובטלה החליטה (אובטלה היא אנדרוגינוס: זכר ונקבה ביחד. הוא אבא של אושון ואימא של שאנגו- בדרך הנקבית שלה היא נקראת ימבו, אבל כדי לא להעמיס דמויות נוספות על הקוראים, בחרתי להשתמש בשם אובטלה בנקבה, כמו במקור לסיפור המתורגם) לבקר את בנה שאנגו שהצליח מאוד והפך למלך הממלכה אויו. היא התייעצה באורקל קודם, שהראה לה, שמותר לה ללכת בדרך, אבל אסור לה לעזור לאף אחד. אובטלה הקשיבה, לבשה את גלימותיה הלבנות המלכותיות ביותר ויצאה לדרך. לגבה החליט שהוא יתנהג בצורה הרגילה שלו, ושינה צורה לאיש זקן, שנושא כד כבד מאוד של שמן דקלים. כאשר לגבה פגש את אובטלה בדרך, רחמי האם השמימית נכמרו על לגבה. לאחר מספר מטרים היא הציעה לשאת את כדו של לגבה על ראשה. לגבה פנה לתת לה את הכד, הטה אותו על צידו, ושפך את תכולת השמן על שמלת המלכות הארוכה של אובטלה. אימא אובטלה פנתה לשטוף את בגדיה המלוכלכים באגם, וכאשר היא סיימה להסיר מהם כל טיפה של שמן לשביעות רצונה, היא נכנסה לאגם ורחצה בו בעצמה. לגבה כמובן ניצל שןב את ההזדמנות לגנוב את בגדיה. כאשר היא יצאה מן האגם, חבורה של סוחרי עבדים ראו אותה, נהגו בה בגסות והכניסו אותה לעגלה- והחליטו למכור אותה בשווקי אויו. אובטלה עמדה בכלוב בכיכר אויו ימים רבים ואסונות נוראים באו והזיקו לעם, ולא היה ברור למה. כאשר שאנגו רכב בעיר הוא ראה את אימו עירומה ומלאת עצב. הוא שיחרר אותה מיד, וירד על ארבע לבקש את סליחתה. אובטלה סלחה לו, והאסונות פסקו. מאותו היום, שאנגו שילב במחרוזת שלו חרוזים לבנים, יחד עם האדומים להזכיר לו את אהבתו לאימא אובטלה.