פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2009-03-07
בחלומי אני רואה ראש מעוות צמוד לכפות רגליים בצורה מאוזנת עם מקלות מתכת ארוכים. בעבר, הייתי חושש ממראות כאלו של העולם האחר, היום אני לא מפנה את מבטי בגועל, אני מכיר גם בחלק הזה של העולם הנסתר. זהו דמותו של מורפאוס, אל החלום- זה שמניע את אח המוות, השינה. הוא מלווה אותי מאז שעשיתי את הטעות הקריטית לפזר אבקת אגרימוניה מרדימה כדי לאזן את שעות השינה שלי לפני מבחנים- המחיר הוא לגור עמוק יותר בעולם החלום ולחוש את רסיסיו על פני גם כשאני ער. המציאות הפכה למוארת יותר, ערפילית יותר- הקולות שמדברים אלי הפכו צלולים יותר.
לקחתי את תלמידתי לסטונאייג`, קניתי דברים די גנריים, כמו שיני סיטרין לשפע ולאנרגיה, רוז קווארץ מהאיכות הגבוה ביותר לאהבה ולקוסמטיקה מאגית, אבני אילת עבור יכולתם להגביר יופי ותכונות מגוננות.. מכולם אעשה קמיעות בשלב זה או אחר.
אני מסביר את הקמיעות ככה: לכל קמיע יש לב וראש, כמו לאדם. הלב מכיל את האנרגיה- הרטט של הגביש משמש כלב נפלא. והראש מכיל את הפקודות- המידע שמפעיל את הקמיע. בתהליך אלכימי מאגי הקמיע הופך מגבישים ועשבים בודדים בעלי כוחות עצומים אך רדומים, לישות עצמאית וחיה- שבדרגות מתקדמות לא דורשת כלל חומרים פיזיים. תצורה של גולם מפראג אם תרצו, רק פשוטה דיה ככה שלא תביא נזק מיותר.
אולי הקנייה ההכי מספקת שלי הייתה סוג של דף מיקה (נציץ) בצבע שחור שיש בו ניצנוצים סגולים וירוקים. קריאה נוספת מאששת את כוחות המיקה בעולם החלום, הטלה אסטרלית וכדומה. בהתחלה אני מרים את דף הגביש בעל התמצית הטהורה (ועדיין אני מקבל ביקורת על זה שאני חובב קריסטלים ללא אופי!) ומניח אותו. יקר מידי, חזק מידי. זה לא הזמן. אבל לאחר סיור נוסף באזור, אני מהסס. אני בוחר את הגביש וקונה אותו. גם תלמידתי בחרה דברים רבי עוצמה- גביש טהור של פלוראייט נדיר עם התגבשות מהממת של אפופילייט ירוק- מרפא ללא מחסומים שכל/רגש, וגוש ענק של בוג`אי זכרי אפור ומלא כוח, מאחזר תאים בגוף האנושי.
נושי גם היא באה, רציתי להוציא אותה מהמקום הקפוא וחסר הרחמים שהוא בייתה, שם עדיין נלחמים עימה עם אחזקת מדף שחור וקטן לכלים המאגיים שלה. היא ניזונה מכל רסיס מאגי שמושלך לעברה, נאחזת בו, מתרגלת אותו… ובשם האלה האם, זה הרבה יותר ממה שהיה לי אי פעם.
באופן כללי חזרתי לאוניברסיטה והעובדה שאני חייב לפגוש אנשים על אפי ועל חמתי מעודדת את יצירת הקשרים החברתיים הרגילה שלי. נותן תשומת לב ללילי, ומריאנה ובאופן כללי נפגש איתן על בסיס די קבוע. אני נהנה להיות במקום שעוזר ומייעץ לאחרים. בניגוד לשאמנים שלא יכולים לדחות את אלו שבאים אליהם בבקשות לריפוי, אני יכול בקלות לדחות את אלו שלא נוחים לי. אני מכשפה בעל דם הירח, זה מסוכן ומפחיד יותר- לחסרי החינוך.
דעות קדומות מושרשות מן התיקשורת, מן החינוך ואגדות הילדים. תשאלו אותי, למדתי אותן בעל פה. דאגתי לכך שהדעות הקדומות תשרתנה אותי ולא אני אותן.
חברי שנהנו בטקסים, לא יודעים את העול האמיתי שנמצא מעבר לצוות הטכני על חיי כרגע, אבל אני עדיין מסופק, זה המון עבודה- והמון טירטורים גם מחוץ לעבודה עצמה, אבל בסדר. אני אתמודד.
יש לי עוד תובנה או חידוד תובנה מן המסיבה הגותית שהייתי בה: חשבתי שמדובר באירוע חברתי שיש בו אינטראקציה, זה לא זה. המסיבות הללו לא מעודדות קירבה. הם סתם עוד מקום ללכת אליו. אני פעם הרגשתי כמיהה לקירבה בימי שישי בערב, אבל כבר לא עוד.
חוזר לחלומות.
ארדן, של הגן.