פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2009-01-26
לנשום- ולתת ליקום סביבי להעלם. הגוף? מושלך הצידה, מרוקן מנפש- האוויר והמעבר שלו זה כל שנותר. עיניים עצומות, שכיבה על הקרקע הקרה- שתחושת הקור נעלמת ממנה במהירות- והעצמי סוגר את עצמו כמו עלעלי פרח בליל קיץ קריר. בסופו של דבר אגיע לריקות- למרכז. ובמרכז שלי יש גביש חי- מסודר בתאים וכאוטי, עובר אנטרופיה ובניה מחדש בקצב של פעימות לב חיות. העצמיות של הגביש תאט לכבוד בואי.
בתוכו יש את המקדש הפנימי שבניתי בעבודה רבת עוצמה במשך שנים- אבל זו לא מטרתי כעת. מטרתי כעת היא לנוח, לסגת אל תוך עצמי למצב של רגיעה מושלמת בתוך תודעה צלולה כבדולח. התובנה הזו השלמות הזו- כה יפה וחסרת מילים. התבונה הזו שייכת לכולם- כל מי שמחפש בדרך הנכונה לו.
ובכל זאת בפורום היקר שאני מנהל פורום מדיטציה, כולם חושבים שהדרך שלהם זו הדרך הנכונה- כולם מקשיבים למורים שלהם מבלי לייחס חשיבות לאנשים אחרים ודרכים אחרות. האם מדיטציה לימדה אותנו כה מעט? ומלבד זה שנאלצתי ביד פלדה לדכא עלבונות סמויים ואחרים בפורום- נראה כי מרבית המשתתפים בדיונים אינם מסוגלים כלל לשמור על חוקים פשוטים שניתן לקרוא בכל פורום בתפוז- לא להתדיין על ההנהלה על גבי הפורום, לא להעליב משתמשים אחרים ועוד. אני אפילו מאפשר פרסום בפורום- דבר שבפורומים אחרים אסור בתכלית. אני מזהיר פעם אחר פעם, אבל למרבית הפלא, עדיין אחרי כמעט שנתיים האדם שהקים את הפורום- הזמין אותי “לעזוב” על גבי הפורום בצורה מאוד מתנשאת. אני כבר לא נפגע מהמילים הללו- זה אף פעם לא אישי. וכמו שבודהא אמר (ולדעתי בודהא אמר מעט מאוד דברים בעלי חשיבות) “עלבון פוגע קודם במעליב, ואז בנעלב” ובהסתייגות- אני לא נעלב. זה משאיר נפגע אחד במשוואה. הוא נפגע יותר כאשר בחרתי שלא להעניק לו יד חופשית בפורום ולחסום אותו.
כמה אנשים שחיבבו אותו ציינו דברים- שחסמתי שלא בצדק וכדומה, וזה אפילו עורר דיון במסרים בנוגע לרמת התפתחותי הרוחנית (אני מגיב על עלבון לי לכאורה תוך כדי שהוא מעליב עוד גולש באופן חד משמעי ובוטה) ולמרות זאת האלמנט של “הוא עבר על חוקי הפורום” מעולם לא באמת עלה על הפרק לדעתם. אני משועשע לחלוטין מזוויות הראייה השונות שיש לבני אדם.
אני מרגיש שלכל אחד בפורום הזה יש אינטלקט רוחני ומנטלי רב, אבל במקום לבנות קהילה של עושי מדיטציה מכמה אסכולות- אצל רוב לא דומם כלל בפורום זה עבודה של הריסה, חוסר סובלנות וויכוחים ריקים (בעיקר על מי מואר ומי לא, ואיזה טכניקה מורידה לחץ דם בצורה יעילה, ואיזו לא. ואני חשבתי לרגע בתמימות מה, שפורום מאגיה היה מלא להט ומלחמות. איזו טעות נוראה). מנהלת פורום עם עוד יותר ניסיון אומרת פשוט להפסיק לאכוף ולהפסיק שיהיה לי איכפת.
אני לא יודע.
בנימה אישית יותר, אני יוצא ל”חופשת” סמסטר- שזו למעשה מסה של מבחנים שבהם אני אנסה לדחוף דברים כמו לראות אנשים ולטוות קסם.