פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2005-10-02
מכשפה– בעברית השורש לא נחמד במיוחד. אבל באנגלית… מקור המילה Witch הוא במילה Wyk. בעבר החסידים של הוויקה האמינו באמת ובתמים שהשורש הגיע דווקה מהמילה whittan שפירושה לדעת. זה אינו נכון. פירוש המילה Wyk הוא נצר. כמו סל נצרים, המכשפה מכופפת את העולם לרצונה. מה הפלא שכולם רוצים להיות מכשפות?
באמת מה הפלא. כמובן שמאגיה זה כמו כשרון ציור, זה משהו שנולדים איתו או לא. בטח ששיעורי ציור יעזרו גם לאלו שאין להם כישרון להתקדם הלאה, אבל ציירים יכולים להיות רק מעט. יש אנשים שהחיים הופכים אותם למכשפות ברבות הימים אבל זה בסך הכל כישרון שעולה מעל פני השטח, שינוי במהות אבל לא בפונטנצייל. וכמובן שהחברה המודרנית מנצלת את זה שכולם רוצים להיות מכשפות. קורסים, ערכות וספרות על ידי דתות נאו-פאגניות כמו הוויקה וכל הסוגים נפוצים היום. החברה האמריקאית טבעה שכל האנשים שווים וגם לי מגיע מה שלך מגיע. זה מאוד פשוט- להיות מכשפה צריך גורמים מסויימים, בגרות נפשית, אהבה לטבע וכשרון מאגי. אם חסר אחד מאגיה בצורה בטוחה לא תיתכן. בגרות נפשית נרכשת עם הזמן, ואהבה לטבע זה משהו שיכול לנחות על האורבני המערבי ביותר, אבל מה לעשות, כישרון מאגי זה משהו שאו שיש או אין. אלו שרוצים להיות מכשפות חושבים לרוב שמאגיה זו קופסא שאתה פותח כשאתה צריך, וכשלא צריך אתה פשוט סוגר אותה וזהו- טעות מוחלטת. המאגיה זה לא פיתרון הקסם האולטימטיבי והיא יוצרת בעיות יותר מאשר היא פותרת. אתם חושבים שזה קל להסתובב ברחוב כשכל מחשבה אורגנית של האנשים סביבכם מפעמת בראשיכם? קל לדעת מה הולך לקרות ולאבד את היכולת שלכם להיות מופתעים? אז יקיריי, אתם טועים. אני רואה את זה אצל מכשפות מתחילות שיש להן את הכישרון. הן מקללות אותו ושונאות אותו בהתחלה לפחות. ומה עם המישור החברתי? פתאום בינכם ובין הקרובים לכם יש מרחק עולמות. הם בחיים לא יבינו את החוויה של הכוח, לא יבינו למה אתם מנסים למנוע משהו נקודתי בעתיד שרק אתם מסוגלים לראות, ולא יבינו אתכם בגלל חכמת הניסתר שניסיתם להשיג. כל הבנות בגיל ההתבגרות יושבות מול המסך כרגע וצועקות לעצמן “בין כה וכה אף אחד לא מבין אותי!!” מבלי לדעת שבעצם כן, מבינים אותן אבל הרגישות של גיל ההתבגרות יוצרת את המרחב בין אדם לאדם וקושי, וזה באמת זמני.
מאגיה לא תעשה אתכם מיוחדים יותר. זה לא דברים מגניבים כמו ב”מכושפות” או “סברינה”- אלו מנסים להציג חיים נורמליים על פני השטח וחיים קסומים לפני או אחרי העבודה- ואולי בהם האשם שהם טבעו בקלילות רבה כל-כך את התיאוריה שמאגיה זה משהו שקוראים לו והוא מגיע בהזמנה כמו שופינג באינטרנט. אז יש לי הפתעה בשבילכם- מאגיה זה משהו שקורה לכולכם כל הזמן. מופתעים? אתם לא צריכים. אתם לא יודעים מה זה מאגיה כי זה רחוק מהניצוצות של הוליווד שאתם קושרים להם. חשבתם על שיר, שכחתם שחשבתם עליו והוא ובדיוק השמיעו אותו ברדיו? זו מאגיה. האם אתם מכשפות? ברור שלא. אתם רואים דברים, דברים ניסתרים, הייתם בטוחים שראיתם ברחוב פנתר בדיוק בזווית העין, הסתכלתם והוא לא שם. מה זה? זו ראייה אסטרלית. אצל מכשפות היא מפותחת הרבה יותר מאשר אצל אנשים רגילים. מה שראיתם לא יכול לגעת בכם כי הוא מרחק מציאות שלמה מכם- יש מושג כזה שנקרא “זבל אסטראלי”- אלו תצורות מחשבה שקיבלו קצת אנרגיה אבל הם ריקות. ילד חשב על נמר והתאווה לו, אז תצורת המחשבה שלו מרחפת עדיין בחלל… אז לא, אתם לא משתגעים, אבל זה שראיתם משהו לא אומר שאתם מכשפות. וגם אם אתם כן, גם אם יש לכם את היכולת עצמה, צריך ללמוד, צריך לעבוד- ובאמת יש הר של תרגילים אנרגטים רק עבור ההתחלה (והתלמידים שלי יעידו) יש ספרים שצריך לקרוא, משמעת שצריך להחיל על עצמך- הכל כדי שאנחנו נעבוד עם הכוח והכוח לא יעבוד איתנו. המכשפה לא שייכת לאדמה למטה, המכשפה לא מרחפת באוויר בחופשיות, היא חלק משני העולמות ולפיכך לא שייכת לאף אחד מהם- זה ייתרון עצום ומכשול אימתני.
טעות נוספת היא שאנשים חושבים שהעולם המאגי בטוח. זו טעות נוראה. עזבו שיש אנשים בתחום שאי אפשר לבטוח בהם, ישנן ישויות שניזונות מהאנרגיה שהגוף שלנו מחולל- ערפדים, שדים וכדומה, יש גם בעולם האחר אשליות כה אמינות שאפשר להשאב אליהן ולא לצאת מהן. יש לי ידידה עם כוח מאגי כה עצום שגאיה בעצמה באה אליה בחלומות לא פעם רק כדי לשכנע אותה להיות כוהנת שלה, רציתי זמן רב ללמד אותה מאגיה אבל היא לא רצתה קשר אל הנושא כלל. אני מבין אותה. זו המון אחריות- וזה כוח שקל מידי לשחרר אל העולם בהתקף זעם. כן, מכשפה שמקבלת התקף זעם עלולה בלי יודעין לעצב את הזעם הזה לקללה. זו הסיבה לצורך האיום בידיעת העצמי ובמשמעת עצמית.
לפני הזמנים הבוערים- ובתרבויות בהן ציד המכשפות לא היה נפוץ הרבה אנשים ללא כשרון מאגי היו במגע עם העולם המאגי- היחסים היו יחסי כבוד מרוחקים. וגם אז זה היה מסוכן ופראי לא פחות מאשר היום. יש סיפור יהודי דווקא שממחיש נגיעה כזו בעולם האחר.
פעם, בנו של הרב שיחק עם ידידו מחבואים בחצר. הבן ראה אצבע מבצבצת מתוך הגזע וחשב שזה חברו המתחבא. הבן חמד לצאן ושם את טבעתו על האצבע ואמר שלוש פעמים את נידרי הנישואין. לאחר שעשה זאת אישה עם שיער שחור ופרוע יצאה מן הגזע- הרי היא לילית, מלכת השדים מהמיתולוגיה היהודית. (ילדיה מכונים לילין וניזונים מהפרשות זרע ליליות של גברים.) בן הרב התעלף מיד וכשהתעורר, האישה לא הייתה שם והטבעת נעלמה. הוא זכר את אשר היה, וכך עברו שנים מספר. כאשר הגיע לפרקו השיאו אותו עם מישהי עמידה מהשטייטל (בן הרב היה מציאס אז…) וכאשר היא באה לביתו ענף מהעץ שבתוכו לילית התחבאה הכה אותה בפניה והיא מתה. הוא נישא שנית ושלישית וקרה אותו הדבר, אבל סיפוריו על העץ לא התקבלו. לבסוף נערה ממעמד נמוך החליטה להנשא לו. כשהעץ ניסה להכות בה היא התכופפה וכאשר הגיעה לביתה החדש דרשה מבעלה שיספר לה כל מה שהוא יודע על השד שבעץ. היא הבינה שהאישה בעץ היא לילית, והיא יצאה החוצה כשבידה צלוחית ריבה והתקרבה לעץ. היא הציעה למלכת השדים עיסקה. כל יום היא תוציא לה צלוחית ריבה ופעם בשבוע היא תשלח את בעלה למלא את “חובותיו כבעל” אצלה רק אם היא לא תפגע בה, בבעלה וילדיהם. כעבור רגע הריבה נעלמה מהצלחת ובמקומה הופיעה מטבע זהב אחת. העיסקה בוצעה. ואכן במשך שבע שנים כל יום היא קיבלה ריבה שהחליפה במטבע זהב, ופעם בשבוע בין אם בעלה רצה בזה או לא, הוא הלך לשכב עם לילית. כעבור שבע שנים במקום מטבע בצלחת הופיעה טבעת. הבעל היה משוחרר מתפקידו והמשפחה חיה בשלום.
כמה היו צריכים למות בשביל השלום ותגלית הזאת תמהני? העולם הניסתר והעיסוק בו יש לו פרסים אמיתיים לאלו שמחפשים, ועונשים לאלו שדוחפים את הידיים שלהם במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. בזמנו עטר (מנהלת בפורום מג`יק) ציינה במאמר שאנשים רוצים למלא את החיים החילוניים שלהם במטרה אמיתית- התשוקה למטרה ותוכן בחיים שאין בהם אמונה דתית היא מובנת. “אבל במקום ארוחה מזינה הם בוחרים בג`אנק פוד.” היא מתכוונת לזה שהם בעצם מחפשים פתרון קל לדבר שאין בו שום דבר קל. במקום ללמוד את הפילוסופיה המשעממת של המאגיה ולעבוד עם מדיטציה שזה כלי חיוני בצורה נוחה הם בוחרים לרוץ לסיאנסים, תיקשורים וטיפולים על ידי מטפלת מרחפת בביו- אנרגיה. הקרבה לעולם והרצון מובן, אבל כשהכלים לא כשרים יש אסונות, ואני יודע. טיהרתי לא בית אחד מרוחות שהעלו בסיאנס לא זהיר, ריפאתי פצעים שנוצרו בנפש בגלל לחשים לא נכונים, “הסרתי” קללות וכתבתי לחשים והגנות כנגד, ואפילו מפגעים מאגיים טבעיים כמו ערפדים אנרגטיים גירשתי. אז? מה המחיר שזה גובה ממני? ריחוק תמידי? לא להיות שייך לעולם הזה כמו שאני לא בדיוק שייך לעולם האחר?
כן, כולם רוצים להיות מכשפות. מעטים יכולים… וחלק יכולים עם הזמן שעובר להתקרב לגרעין, למהות של עצמם. זכרים או נקבות, צעירים או זקנים כולם רוצים את הקירבה לעולם הזה… כולם רוצה שליטה בחייהם. מה לעשות שזה לא תמיד אפשרי? כי באמת, גם אם זה מגיע לכם הכי בעולם, ייתכן שפשוט- אין. אנשים חושבים שהפעולות והכלים הפיזיים מגדירים את המאגיה (BS מוחלט אגב) ורצים לקנות. כי אם נקנה משהו, או נשלם על משהו, יהיה. אבל מאגיה זה דבר ששום מחיר בעולם לא יכול לקנות. זו אמנות, והכישרון הוא מתנת האלים. לפעמים יש את הכשרון ואין את הבגרות להתעסק עם העולם המאגי, ואז זה תמיד טוב שיש חברים שמצביעים על זה.
ארדן.