פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2005-04-22
ישנם שני דברים בטבע האנושי שמריחים כמו יסמין. אחד זה ניחוח מושקי משהו של פחד, והשני זה אלכימיה עדינה של שני גופים כאשר קיימו יחסי מין. אני משתמש בניחוח הזה. עדין וחודרני מחד, פגיע ועמוק מאידך. זה נכנס לאנשים לראש, זה נותן לדמות שלי עומק ומהות. אז דוק הניחוח שנענד כמו עדי על עצם צווארי- האדם שמריח את זה יפרש את זה כפגיעות ועומק דמות בתת המודע שלו כמובן. מכשפות טובות בשטויות של תת מודע. (ואני על אחת כמה וכמה ממזר).
אז אתמול עשיתי פסיכומטרי. ישבתי בכיתה, היה קל. הרבה יותר קל מהסימולציות והמתכונות המזעזעות שנתנו לנו בקורס. (שהיה לפיכך מעולה.)
בבוקר קמתי, הכנתי כריכים של גבינה וגם של חזה עוף עם חסה ועגבנייה. ברגע האחרון כמעט אני כותב את הצמחים- ציפורן, קרדמון, מרווה… ומי גבישים לצלילות מחשבה. הכל נרקח בסיר קטן. שתיתי כוס אחת של נוזל מהביל. זה היה זהוב כראוי, צבע האינטלקט והמחשבה- וכשיצאתי מהבית לכיוון תחנת האוטובוס, לפתע נעצר החמסין. היה משב רענן של רוח משיית מלטפת. היה לה ניחוח של מרווה ויסמין. אני מוגן. הלחש עובד.
כשהגעתי הלכתי מיד לחנות סטונאייג`. חייב לסדר את המלאי של האבנים. עשיתי קנייה ענקית. מצאתי טורמלין תלת צבעי- ירוק, ורוד ושחור ביחד. הוא היה יקר, יחד עם אבן תרשיש בגון האוקיינוס, האמרלד הפגומה ללחשים שלי ודברים אחרים שבהם אני משתמש בלי לחשוב פעמיים בעבודה המאגית שלי כמו רוזקווארץ צלול ויקר שמגיע מאפריקה ללחשי אהבה. הגעתי למצב שאני לא צריך יותר גבישים. הקנייה הזאת למרות שהייתה קטנה ויקרה, תחזיק אותי לפחות שנה שלמה עכשיו. מצטער תל- אביב, הרעש, ההמון הגס והנסיעות… אני מותיר אותן לאנשים אחרים.
מזג האוויר לא היה לרוחי. יותר מידי הפכפך- לא חורף ולא קיץ, רק מהות עדינה שנתלית ביניהם. קר וחם בבת אחת. בכיתה היה מזגן לפחות זה יצר תחושת יציבות. כמובן שעטיתי את מסכת הנימוס התמימה שלי. בלי התנשאות ובלי שטויות- כדי לקבל את היחס האופטימלי מהבוחנים. המבחן כאמור היה לי קל. המתמטיקה נפלה על ידי הגיון פשוט ומסודר- האנגלית טבעית לי והעברית הייתה משעממת אך ברורה. אבל רק הזמן והציון יגיד. עכשיו יש לי חודשים לנוח. ולמכשפה הזאת מגיע לנוח.
בהחלט.
אני אלך לעבוד על זה מיד…