פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2005-12-24
הם תמיד ריתקו אותי למרות שאלו הלחשים שבגללם יצא לכישוף השם הרע האמיתי שלו. לא קללות, לא לחשי אהבה מדממים, אלא לחשים של שליטה- לחשים שאנשים הטילו על אחרים כדי לשלוט בפעולותיהם וברצונם. בכל ספר רציני של מאגיה (שאינו וויקאני או שוחר שלום במיוחד) בין כישופי הנזק לכישופי היופי יש לפחות איזה שניים כאלו “מתחבאים” בין המילים. למה מתחבאים? הם צריכים. חוץ מזה שהם הלחשים היותר בזויים בעולם המאגיה הם מעידים על אמת היסטורית. אבל לזה אגיע מאוחר יותר.
בעיירה נרלוק בפורבאנס שעטה חיה נוראה. זה היה הטאראסק הטאראסק הוא כמו דרקון, עם שש רגלי דוב איימתניות, גוף בגודל של שור גדול שמכוסה בשריון דומה לזה של צב עם דורבנות. השריון מכסה את כל גופו וזנבו מסתיים בעוקץ של עקרב. ראשו הוא ראש אריה, אוזניו אוזני סוס, ופניו- איש זקן וממורמר. איבדתם את הקשר לדימיון? גלריית התמונות שאספתי לשירותיכם.
אותו “דרקון” זרע הרס באוכלוסיית פרובאנס. המלך של נרלוק שלח את אביריו להרוג את החיה הנוראה שאכלה כל מה שנראה לעין. כולם נכשלו, עד שנערה בשם מרתה (יותר מאוחר מרתה הקדושה) הצליחה על ידי מזמורים ותפילות לאלף את החיה האיימתנית. תושבי נרלוק הנרגשים התקיפו את החיה שנרצחה ללא כל התנגדות. רק אחרי מותה הם התחרטו, ורבים מהם נמשחו לנצרות על ידי מרתה עצמה.
כמכשפה זה מעניין אותי כקליפת השום מאין מרתה שלפה את המקור לכוח לאלף את החיה הנוראה. זה יכול להיות אמונתה בצלוב, במוחמד, ביהוה או אפילו בקרישנה. אין כוח עדיף על פני האחר. על ידי כוחה האישי היא הצליחה לשלוט בחיה שהטילה טרור על כל חבל פרובאנס. כמה כוח יהיה ללחש דומה על אדם אחד במשק בית שמסרב להפסיק לשתות או להכות את אישתו? כמה כוח נוסף כדי לשלוט בפוליטיקאים, רופאים או אפילו בעלי ממון? לא הרבה. מרתה הייתה אישה אחת עם אמונה. אני מכשפה. אני יכול לעשות הרבה יותר מזה. ועשיתי…
הייתה תקופה שהמאגיה שלטה בחיי. כל מי שלא הסכים כושף להסכים. כל מי שהיה רע אלי נישק את רגלי. החלטתי לסדר את העולם לשביעות רצוני. התקופה הזאת מאחורי ממזמן- כבר שנים רבות, אבל את הכוח של לחשי השליטה מאוד קל לנצל אותו למטרות אנוכיות ושליליות. גיליתי באותה תקופה שאין באמת דבר שלילי או אנוכי. יש רק כוח והאנשים שמשתמשים בו. אבל גם גיליתי שנתינה של דבר מבלי רצון אמיתי של הנותן היא חלולה. היום לפני שאני מטיל לחש שליטה קל שבקלים אני חושב אלף פעם אם זה המקום המתאים. האם אני מרפא או משאיר חלל במקום שפעם היה רצון.
אני חייב להודות שהפגישה הראשונה שלי עם הטאראסק הייתה בעולם משחקי התפקידים. שי סיפר לי עליו, אבל אני קראתי עליו לעומק. הדמות שם מאוד שונה מהדבר שמרתה הקדושה הייתה צריכה להתמודד איתו. הטאראסק של משחקי התפקידים היה עונש מהאלים הקדמונים על כל מה שטבעי. הטאראסק של מרתה היה ילדם של האלים הישנים. ילדם של ליוויתן או ים או תיאמת ביחד עם הפיניקס. עד היום החיה המיתולוגית, הדרקון של נארלוק נמצא בסימלה של העיר טארסקון.
אז למה לחשי השליטה כה מתחבאים ומתביישים? למה דווקא במאגיה ה”גבוהה” והקבלית קשה (עד בלתי אפשרי) למצוא אותם? התשובה לזאת טמונה גם באגדה של מרתה- מרתה הייתה רק אישה. לחשי השליטה נוצרו בעבר על ידי החלשים: הנשים, העבדים, אלו שבמעמד הנמוך- אלו שכל מילה מהאדון שלהם חרצה את גורלם. הלחשים נוצרו מתוך צורך ולא מתוך גחמת שווא ילדותית. עד היום בוודון, לחשי השליטה הקלאסיים קוראים למרתה הקדושה. נר מיוחד מודלק עבורה כדי לבסס לחשי שליטה.
כן כן, יקירי שמעתם את האמת. לאנשים בעלי כוח אין צורך בלחשי שליטה. למה לשחק עם שורש קאלאמוס שאתה יכול לקנות את ההשפעה הדרושה על האנשים המסויימים? למה להדליק נר למרתה כשאתה עצמאי וגורלך בידך? ייתכן שלחשי שליטה נמצאים לגמרי מחוץ לפילוסופיה הקבלית- ייתכן שבגלל החיבור עם האלוהות אותם אנשים לא נזקקים יותר ללחשים של שליטה- ייתכן שהם בעצם האליטה הרוחנית והשליטה באה בקלות יחסית ולכן רק נגיעה של הלחשים האלו נכנסו פנימה- למשל לחשים שמגבירים כריזמה ויכולת דיבור מול אנשים.
לעומת זאת יש את הדתות האחרות עם המאגיה שלהן, לדוגמה, המאגיה של הוודון: כוח ושליטה היו חסרים בגלל מסורות העבדות. בתקופות בהן אימך יכולה להמכר כרכוש לשכן, או אחותך כזונה למאהב לבן, הייתה חולשה. ועכשיו? יש כוח. השמנים והצמחים בהם השתמשו בוודון בעלי תיעוד ומקור שמאפשר למקם אותם עד תקופת מצרים העתיקה- שם הם מופיעים בפאפירוסים שמתעדים שימוש זהה. נכון, לא כל מה שישן טוב, אבל הצמחים האלו הוכיחו את עצמם שוב ושוב.
שורש של שוש או ליקוריץ (Glycyrrhiza glabra) ושל קאלאמוס (Acorus calamus) שימשו עם רוב המרקחות הבסיסיות. אומרים שכל אחד מהצמחים הוא אידיאלי לכישופי שליטה אבל תערובת של שניהם מגבירה את כוח התערובת פי עשרה(לפי מארי לאבו- מייסדת דת הוודון). צמחים נוספים שמשמשים כנלווים לאלו, הם ברגמוט, שנותן ניחוח כלכלי לשליטה- ווטיבר שמעניק יותר שליטה מינית לגבר או שורש ג`ון הכובש שעוזר בהצלחה הכללית של אותם צמחים. מעבר לזה מתואר שיש להשרות את הצמחים בשמן: שמן תינוקות או קיק למטרות “שליליות” ושמן שקדים או חוחובה למטרות יותר חיוביות. לפעמים מספיק למשוח תמונה של אדם בשמן, או להתיז כמה טיפות על נעליו, או אפילו למרוח על ידית של דלת שאותו אדם יסובב. הכל מספיק כדי לקבל שליטה מלאה עליו. כמובן שהכנת התירכובות לא יעזור לאלו שאין להם הכשרה מאגית. לעיתים וויסטריה נוספת עבור כוח נוסף לאישה- וגם מור עבור ניחוח של קדושה מרוחקת…
יש לחש נוסף שעוזר ליצור רושם טוב ושיכנוע באנשים- בצבע בד כחול אינדיגו להשרות מעט זרעי כוסבר, קאלאמוס ושוש. אחרי שבוע לצבוע פריט לבוש שילבש רק עבור המטרות הנ”ל.
בקיצור, שליטה זה כוח, אבל גם כוח יכול להיות החולשה העיקרית של האדם. הטאראסק היה רב עוצמה- ובמה היה כוחו כאשר אנשי נארלוק הרגו אותו?
ארדן,
של הגן.