פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2005-04-13
לא אמירה פילוסופית ניו אייג`ית מלאת לעיסה של חומר קדום למשהו שהאיכר המתאווה מיסטית יבין אלא אמירה פשוטה- אני שייך לאדמה. האדמה מזינה אותי, יוצרת את האוויר שאני נושם, נותנת לי חיים ויופי ואני שייך לה. אבוי מי שיגיד אחרת.
אני לא שוכח שכמו שיש דברים יפים כמו קשתות בענן וסחלבים יש גם צונאמי ורעידות אדמה, אדרבה זה עושה את היופי של האימא ליותר מושלם. הכיצד יהיו חיים בלי מוות? בנייה בלי הרס? אני לא כועס כשאנשים מתים בגלל הטבע. הביקורת היחידה שיש לי זה בין אדם לחברו. “באיזו זכות יש לך את העוז ליטול חיים?” אני שואל חייל צה”ל. והוא יפלוט לי רעיונות- הגנת המדינה, אהבת הארץ ושמירה על… האדמה לא שייכת לאף אחד. אנחנו שייכים אליה. גבולות ומדינות הם אשליה אנושית, סבך פגמים בלתי נלאה שאין בו. הוא רייקני. הוא חסר, והוא מת. הנשר שעף לא רואה “פה ישראל, שם סוריה.” אפילו התרבות לא שונה כל כך- שמית. אותה קבוצת עמים, אותה קבוצת שפות. בסוריה בלבנון אוכלים חומוס כמו בארץ- כועסים כמו בארץ ואוהבים כמו בארץ. זוהי ארץ של לימון-כוסברה-דגים וריח של מנגל. השמש זורחת ומלטפת פה והיופי והריחוף של המחשבות- הפלדה בראשי האנשים… משכרת. עם כל היופי יש גם שליליות אבל על כל אור יש צל, ואני מקבל את זה.
היום אני נמצא מרחק שבוע ממבחן הפסיכומטרי שלי. אני מרגיש מטומטם. כולם אומרים לי שאני בטוח מקבל ציון גבוה, ובטוח מצליח בדברים הללו. אבל חבר`ה אני מצטער לאכזב, אבל כל ציון גבוה שאני אקבל באנגלית או ב”חשיבה מילולית”, יפול לי בגלל העובדה הבסיסית והחשובה: אני גרוע במתמיטיקה. בטח, עקרונות הגיוניים אני יכול לדעת ולברר תוך שנייה בערך, להבין שאלות ותשובות תוך כדי הגיון. ואני לא מבין דבר אחד: איך לעזאזל העובדה שאני רוצה ללמוד פסיכולוגיה צריכה להיות מושפעת מזה שאיני יודע מתמטיקה?! האנגלית שלי כמעט מושלמת (רק שתיים עד שלוש טעויות בפרק) העברית שלי טובה- הרבה יותר משני שליש. אז למה אני מקבל רק שליש חלק כמותי? כי אני גרוע בזה. אבל כמו שאר הדברים אני רואה גם בזה עוד שד שצריך לעבור דרכו אל ההצלחה שלי. אולי זה השד הנורא ביותר… ואולי לא. הזמן יגיד. ויותר נכון שיקוי מגביר יכולות חשיבה שרקחתי לי. התופעות לוואי יהיו מזעריות הפעם אני מקווה ולא הקטסטרופה של כאב ראש מצמית מהלחש שהכנתי ערב בחינת הבגרות במתמטיקה.
אני תוהה לפעמים… העולם שלי מלא במאגיה הרבה זמן. זה נראה לי כבר תמוה שדברים כמו משרתות אנרגטיות, שיקויים ולחשים לא קיימים אצל אנשים אחרים. אצלי זה במרכז. אני מאוד טוב בזה ואני מרגיש שדבר זה הוא כמו חלק מעורי.
הבלוג שלי ירד מרשימת המומלצים, ומשום מה אנשים לא חשים צורך להגיב לי יותר על הרשומות. זה מתסכל קצת, אבל רק קצת. זה מזכיר לי שבעצם אני כותב את הבלוג הזה בשביל עצמי ולא בשביל הקוראים שלי. למרות שאני תמיד שמח לארח פה את הנווד העייף המזדמן… את אלו שמחפשים ומחפשות ריפוי או את מה שנמצא טיפה מעבר לתפישה החושית של היום יום.
כולכם מבורכים לגן שלי.
ארדן.