פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2013-05-04

רק לך, פורח יער

ברושים לבנים וערבות

באשדות הנהר,

שיער שחור לך, עלמה מושלמת

כיתון ארגמן בהיר.

את מביאה עימך

את השיכחה המתוקה.

את השלווה המושלמת והשיכוך,

את התמימות החדשה.

בקובעת משורשי הברוש,

גביע קלוע,

את לוקחת כאב, צער ומיחושי ראש.

את המילים התקועות בלוע,

בעשן כסוף מעלימה באש.

לת`ה, הלל לכוחך

המשחזר והמעלים.

הלל לזיכרון שבו את שולטת ושמך,

את חזקה באלים.