פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2013-03-22

“

אובטלאים הם בעצם ילדי אובטלה שנולדו בעולם הזה. התפעול שלהם מתוסבך לנשים וגברים באופן כללי, אז לצורך העניין אחרי שנים של מערכות יחסים איתם, הגיע הזמן לייצר פיסת מדריך קטנה, כדי לחסוך לכם, קוראי הנאמנים את כאב הלב שבגילוי מאוחר מידי, שעברתם דרמה אובטלאית הזויה ואין לכם מושג מה השתבש. אז הרי טיפוס האישיות הזה: סימנים ברורים- הם באים בשתי צורות עיקריות- הגברים מגיעים בצורה שמנמנה וידידותית ברמת האבהית של ה- Sexy bear או שהם נראים כמו ישוע הנוצרי. בדרך כלל הדובונים מאוזנים יותר מבחינת רמה אישית וקלים יותר לתחזוק. טיפוסי הישוע אולי יותר כריזמטיים אבל הרבה יותר קשים להבנה ותפעול, ובדרך כלל נוטים להתבודדות ותקשורת ייתר עם בעלי חיים. הצבע שלהם הוא לבן, וצבע לבן מכיל את כל הפיגמנטים. הם יבינו אותך. הם יביאו אותך להתפתחות רוחנית מעמיקה ואינטימית. אבל לך יהיה קשה להבין אותם.

פרטים מזהים: לבקנים, נכים מלידה, עיוורים, חירשים, המורפודיטים, הומוסקסואלים, לסביות וכאלו ששרדו סרטן בגיל מאוד צעיר. מאבטחים, שוטרים, גורואים, מוארים, רופאים, מרפאים, אמנים, פסלים, ציירים, כוהני דת,  אנשי רוח שנועדו ללמד אותנו משהו חדש, קבצנים, מנגני דיג`, מייצרי שעונים ועוד. אלו לפחות מבורכים של אובטלה, בזמן שחלקם הגדול הם אובטלאים בעצמם.

אורח חיים: פשוט-מורכב. אני אסביר. כביכול לא בררנים באוכל, אבל אם תשבו במסעדה יהיה להם ביקורת על התוצרת המוגשת, השירות והכול כאילו אם האם ילדי אושון דקדנטיים. ניקיון חדר יסודי עם שאיבת וחפיפת שטיח פעם בחמישה ימים, תזונה מאוד מסודרת,  מים וסלט לפני הבשר. חלקם ישמרו על כשרות או יתפללו תפילה אישית לפני המזון. “”הם אולי יגורו במערה”” שלאויה אומרת, “”אבל האדמה במערה תהיה מהודקת ונקייה עד שאפשר לאכול ממנה.””

למה אנחנו אוהבים אותם? כי אנחנו אוהבים את עצמנו. הם שיקוף של עצמנו. המגע שלהם מסוגל באופן זמני למחוק כאב וטראומות. האם הותקפנו מינית בעבר? האם האהבה שלנו הכאיבה לנו כמעט עד אובדן שפיות? הם ימשכו אלינו, לרפא אותנו… אבל הם לא חלק מחברה שמכירה את הכוח שלהם ומאפשרת להם לפתח אותו נכון. כמו נערים חסרי ביטחון צריך להדריך אותם באהבה וסבלנות לגילוי כוחות הריפוי החבויים שבהם.

מבחינה חברתית: אובטלאיות זה משימה רחבת משתתפים. בכל זוגיות יש שלוש קבוצות, הקבוצה שלך, הקבוצה שלו, והקבוצה שלכם. האובטלאי יהיה תמיד שייך לאיזו קבוצה שבה בן או בת הזוג לא יכולה להשתתף בה- בונים חופשיים או איזו קבוצה רוחנית. חשוב לכבד את המרחב הטקסי והאישי שלו למרות שלא אפשרי עבורינו להיות שם. הוא צריך לרפא משהו שם. יהיו לו המון המון המון חברים. כולם צריכים את המדסין שלו ואנחנו לא ניקח את כל תשומת הלב. אנחנו מקבלים בין כה וכה הרבה יותר ממה שאחרים מקבלים על ידי שאנחנו מכילים אותם ולא רק שהם מכילים אותנו. אז זו קנאה בלבד כאשר אנחנו רוצים להשתלט על הזמן שלו. קנאה זה לא סקסי, אז נוותר מראש.

מבחינה מינית: אובטלאים מקיימים איתך יחסי מין כפרס על התנהגות טובה שלך. אין קשר בין הסטטוס החברתי בדרך כלל, ולמין לרוב אין את המשמעות של ייצוב יחסים שיש במערכות יחסים נגיד עם שאנגואים ואוגונים. כל התרגילים של הפיתוי וה””לעלות לקפה”” לא יעבדו. הבושם הסקסי לא ישנה כלום וזה שאת לובשת ארמני בדרך כלל יגרום להם לעקם פרצוף (הרי משפחות שלמות בקטמנדו יכולות לאכול עם הכסף שהשקעת בתלבושת המחוכמת שלך) וכדומה. לרוב הם ירצו מין על רקע שלא קשור בכלל לדברים שאינם נמצאים בראש שלהם. בדרך כלל אי אפשר לשחזר את התנאים שמביאים למין שוב- גם אם למחרת תלבשי את אותם בגדים ותנהלו את אותה שיחה שבאמצעותה הם ליטפו אותך בצורה הנכונה.

מבחינה מניפולטיבית: אובטלאיים חסינים לכל סוגי המניפולציה הרגשית והמאגית. אם הם מאוזנים הם יזדהו איתך, ויחבקו אותך לפני שהם ידחו אותך מעל פניהם. אם לא, הם יצחקו לך בפרצוף. אי אפשר לשחק להם בראש. אי אפשר לעשות להם “”ריגשי””. כישופי שליטה שהוטלו על ידי אושני שוב ושוב לא יביאו לשום תוצאה. אם תהפכי אותם לזומבים בצורה מסורתית, סביר להניח שהם ימותו בתהליך. הדרך היחידה שאפשר לשעבד אובטלאי זה על ידי זה שהוא ירצה להיות משועבד. אבל לרוב זה שלב חולף ומשאיר אותך- נוגש/ת העבדים בעולם שלם של תיסכול. בעולם כל-כך רציונלי כמו שלהם, עבדות היא דבר של העבר, שריד אפל שיש למגר. כל המהות שלהם מכוונת נגד זה… מה חבל.

כאשר יש קונפליקט: כאשר אובטלאי עושה או אומר משהו בעייתי או פוגעני (כמו האמת שהם כל הזמן מתיימרים לשמר) לבוא ולדבר עליהם עם זה- זה קשה. ההילה שלהם מכה בך מנת הרואין משובחת. יש התחלה של מילמול תלונה שנעלמת באור הלבן האין סופי שמלטף את התודעה ומרגיע. אז זה נבלע פנימה, אז שיש ריחוק מסויים זה צף ויש הרגשה של פגיעות או שזה נשכח. בסופו של דבר, יש התפוצצות. הנטייה של אובטלאים ביחס לדרמה הוא ריחוק. הם לא יכעסו חזרה, הם לא יגיבו- הם יתרחקו פיסית או רגשית. מה שיוביל לתחושות חזקות של נטישה מצידך, וזה כמובן יעלה את הרגשות ויגביר את הדרמה ויגרום לעוד התרחקות… ואם זה לא מספיק גרוע, אחרי שהסערה מתפוגגת, הם חוזרים ונותנים לך הסבר הגיוני לחלוטין מדוע הם עשו מה שהם עשו- כזה שבעצם מתעלם לחלוטין מהנוף הרגשי הייחודי לך. יהיה עלבון באופן טבעי, אבל מה שצריך לקרות זה בעצם שיחה שקטה על הבעייתיות שנוצרה, ובקשה שלמרות שזה בניגוד מוחלט להיגיון שלו, לתת לך תשומת לרגשות שלך- תוך כדי הסבר מעמיק איך ומה דברים עובדים. ייקח זמן להבין ולפעול לפי זה, אבל הוא יעשה כמיטב יכולתו.

 

ארדן של הגן.

“