מוקדש לעורב

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2010-11-13

האהבה,

סגרה בפניך את השמיים.

אתה מנותץ בקרקע,

נוצות צחורות ושחורות-

כדם בקירבך.

 

את קולי שלי, זה מכבר אינך שומע.

ואם אתה שומע אינך מקשיב.

אתה בוחר שאיעלם. אבל אני בוחר בכאן.

 

עורב יקר, את ההתמכרויות לגוף- בחרת.

שוחה בים הכוהל הארסי, גופך מתמוטט.

אחרים אהובך, וגם אני, אך לא הם ולא אני

קיבלנו סיפוק מתשוקותיך.

 

אני כבר מזמן יושב בקובעת הזמן השאול

מביט בחיי אחרים, ומתקשה לגעת.

החולות זורמים סביבי ונשלים כחולים ירוקים

נשרו מעורי כמו גלימת זונה בוערת.

 

קל מידי להביט עלי ולומר: רשע!

קל מידי להסתכל לכיוון אחר אחרי שהצורך שלכם מתמלא.

ארסי יצר הנוגדן לארס האחרים ואני נעלם עימם בכפיפה אחת.

 

אבל אתה עורב יקר, מה אתה בלי אהבה?

צל? אבל עם אהבה ושמיים סגורים-

אינך עורב כלל. עבורך אני בוחר מסונדוק כשפי

זיכרון לוהב ורב משמעות.

 

שמיים היפתחו!

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.