צדק

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2007-12-28

היא התעוררה. והוא עזב. ריחו הקיצי מילא את החדר, אבל הוא נעלם. לקח עימו את הסיגריות שלו והותיר רק שיערה בלונדינית אחת על הכר שלצידה.

גופה כאב מליל אמש- מגעו היה לוהט, תאב, נשיקותיו להבה זהובה שזחלה משפתיה לגווה. אבל כעת הוא לא שם. היא מתקשרת, והוא מסנן. היא רואה אותו בצד הראשון של הרחוב והוא ממשיך הלאה.

לפני רגע היה הוא מלא באמירות של אהבה. בנשיקות ובחום, מדוע הוא כה קר כלפי? שאלה האישה.

שיערה השחור הקצר התבדר ברוח- בזמן שהיא עמדה דומם אל מול דמותו הנעלמת במורד הרחוב.

היא הלכה ושאלה חברה קרובה שהיא קבעה איתה לבית הקפה באמצעות הפלאפון- היא מספרת את על הפגישה הרומנטית השלישית ועל ההעלמות המסתורית לאחר האקט המיני הסוער הראשון.

“נו,” אמרה החברה- “הוא קיבל מה שהוא רצה והלך. את לא רואה את זה?”

לא. היא לא ראתה את זה. היא התאהבה בו. רגשותיה מלאו אליו והיא החליטה שהיא חוזרת לאותו קו מסיבות שבו היא פגשה אותו ומחפשת אותו.

עד כאן הסיפור נורמטיבי למדי. חוץ מבעיה אחת. “היא” מכשפה. בזמן שהיא מושכת מסקרה על עפעפיה הכהים, ובוחרת תחרים שחורים מן הארון, קולמוס קליגרפי משרטט רונות על רצועת נייר אורז צרה,  בדיו צרובה תוצרת בית.

“אתה תחוויר,
אתה תקפא
מראה יפה-
יהפוך זוועה
ועד שלא
שלוש שנים ויום
או עד אהבת אמת
של אופי ולא מראה
תישק שפתיך-
מראיך יראה איום
לחבריך האדם.”

חתימה של רצועת הנייר בשעווה- גורמת לה לזהור באור הנר. הלחש מוכן מגובש ורב עוצמה- אצור רק בחתיכת הנייר- ולא יותר. כשזו תבער כמו אהבתה של המכשפה, גם הלחש יוטל עליו, כופה עליו שלשלאות של זפת רותחת של כיעור, משקל ופצעונים.

הופעתה הייתה זורחת ככל האפשר, אפילו שרשרת גרנט עם לחש מגביר יופי נענדה על צווארה. היא נהגה במכונית, חסרת סבלנות.

המסיבה הייתה סוערת, רוחשת אורות ולייזר בכל מקום- מוסיקה קצבית ומונוטונית מילאה את רחבת הריקודים- והריהו שם- עומד ליד הבר, כוס הוודקה בידו ולפי הסומק שניצת בלחייו החיוורות נראה שזו אינה הראשונה.
וגם לצידו נערה בהירת שיער כמוהו.
“ג`ניה- מדוע אינך עונה לטלפונים שלי” היא שאלה.
“עופי מכאן,” עונה הבלונדינית. “את לא רואה שאת מפריעה?” אמרה לפני שג`ניה בכלל ענה לה.
זהו זה. הפור הוטל.
ג`ניה עמד לענות- אבל הלחש כבר היה בידה- תחושה של זוועה ואימה עלתה במעלה שידרתו.

הוא התחיל ללכת אחריה אבל המון אנשים מנעו ממנו להגיע בזמן, ובדיוק כאשר הגיעה לאמצע הרחבה המרכזית עצרה ופנתה אליו. אש הודלקה במצית והלחש שוחרר.

אם הייתם שם, רואים את זה בראייה של העולם האחר, נראה כאילו זרוע ארוכה, כחולה ושלדית פרטה על עצמותיו של ג`ניה. זוהי קללה קפואה וקרה- של זרם סטורן האפל- וג`ניה באותו הרגע התעוור לחלוטין. המאבטחים והקהל חשבו שהוא השתכר יתר על המידה וזרקו אותו החוצה.

המכשפה חייכה. היא עזבה את המקום בידיעה שהכאב שהיא חשה לא תחוש שום נערה אחרת מידיו של  אותו גבר נאלח. כשהגיעה חזרה לביתה- אמבטיה עם חומץ ומלח- ניקתה את שאריות מגעו מבשרה. קטורת פרחונית טיהרה את האוויר מריח הסיגריות שלו- והמצעים נזרקו והוחלפו בכותנה חדשה- לבנה.

כאשר ג`ניה התעורר בבוקר- הוא חש כאילו פטיש נחת עליו. הוא התעורר, מרוח בקיא וליכלוך. הוא חזר לביתו. כאשר התקלח והסתכל במראה, עורו החל לגדל פצעונים- “זה טבעי” הוא אמר לעצמו- כל הטינופת שבה היה שרוי בטח גרמה לתגובה אלרגית.

ג`ניה חזר לעבודתו בתחום הפרסום ובמשך שבועות ארוכים לא חשב על האירוע המוזר שקרה עם זו שרצה לשכב עימה ואז לנטוש- טקטיקה הנפוצה לו ולחבריו. עם הזמן הוא גילה שקשה לו לשמור על גוף גמיש- והספורט הפך למטרד קשה. עורו לא החלים מן הפצעונים והייתה תחושה כי הכריזמה הטבעית שנבעה ממנו מאז שהיה ילד נסוגה והלכה.

הוא ניסה את מזלו עם בנות מספר פעמים- אבל רק אלו שהיו מאוד זקנות ונואשות נטו לו חסד. המכשפה כבר לא חזרה למסיבות הללו- היה לה דברים חשובים יותר לעשות מאשר לשמוע את תחינותיו האומללות, אבל כאשר הרגישה רע עם עצמה- היה עליה אך ורק לפתוח את הבקבוקון שממנו לקחה את חומרי הקללה האלו- פלפל שחור, בלדונה ושיכרון- יחד עם לענה מרה, ולהיזכר שהקללה שיצאה מן הניחוח האפל והמשכר היא זו שנתנה לה סיפוק רב- ואז חיוך מלווה אותה במשך כל היום- זיכרון של כאב מנתץ עצמות ואובדן יופי לאותו גבר טיפש.

ג`ניה ניסה להתחיל עם בנות- ולאחר שנתיים רצה גם קשר אמיתי- אבל אלו שהיו לטעמו היו תפוסות (ולא יכול היה להתחיל עימן אפילו בשביל מין מזדמן מהיר פה ושם- כמו בעבר) או שלא רצו אותו. הוא היה נואש ברמות עמוקות, חש טירוף וירד למעמקיו האפלים של הדיכאון.

אבל זה היה הצדק.

יום אחד- מחלקת הסנדוויצ`ים השמנה- זו שמעולם לא דיבר עימה ותמיד זרק הערה נבזית לעברה בעבודה החליקה על המרצפות- גופה הלא גמיש לא נטה לה חסד והיא נקעה את קרסולה. בדרך כלל הוא לא היה מגיב, אבל מכיוון שלא היו לו פרויקטים דחופים (הכריזמה הטבעית שהעניקה לו בחירה ראשונה בחברת הפרסום דעכה ומתה גם היא) הוא עצר, ושאל אותה אם היא בסדר. יבבה הייתה הדבר היחיד שהוא קיבל ממנה.

הוא הלך לשירותים שם הייתה ערכת עזרה ראשונה- ובא אליה עם תחבושת אלסטית וקוביות קרח מהמטבח. הוא דאג לה ולכאבה- ובו בזמן היא דיברה עימו כדי להסיח את הדעת- סיפרה לו שהיא אם חד הורית שעובדת שם במשרה חלקית- ומי ידאג לילדיה אם היא פצועה? ג`ניה החליט כי הוא מתכוון לעזור. הוא ביקש שהיא תשלח את הילדים שלה אליו לעבודה- וקנה להם כריכים. מעתה- במשך חודשים ארוכים הם באו לבקר אותו, וראו בו ידיד. ג`ניה גם ראה את הבחורה המסכנה, ועזר לה גם כלכלית כשהיה באפשרותו לעשות כן.

ואילו הבחורה פיתחה רגש אליו- כן, הוא אינו נאה במיוחד- אבל ליבו הטוב ואופיו הנוח מראים על אדם שלמד מהו כאב וסבל בעולם- ולאיטה התאהבה בו. והוא- התאהב בסבלנות ובמסירות שלה בילדיה, והילדים הצעירים החזירו חיבה לאותה אהבת אב.

לבסוף היא נתנה לו נשיקה חטופה על לחיו.

למחרת- גופו היה רזה וחטוב, פניו נקיות מפצעים והכריזמה הישנה חזרה. הוא החליט שהוא מפנה לאלו שדאג להם במשך זמן רב, עורף. הוא חזר לאולם המסיבות והכיר נשים נוספות אבל… אבל כלום. האם זה הפחד שמא הוא יכושף שוב שמונע ממנו להיכנס למיטותיהן המבושמות? לא. הוא הבין את האשליה והזוהר של הכריזמה- והבין שזה סך הכל נתון- ושכל מערכת יחסים המבוססת על מראה- תישבר כאשר הגיל יגיע והמראה כבר לא יהיה שם. היופי נוטש, הכוח נוטש אפילו הלחש של המכשפה בסופו של דבר, נטש.

הוא חזר אל האישה וילדיה, נישא אליה- לתדהמת כל חבריו, והם חיים באושר ובאושר עד עצם היום הזה.

וגם זה סוג של צדק.

והמכשפה אתם שואלים? היא שכחה ממזמן את הלחש הזה. היא אהבה ואיבדה, ולבסוף גם היא מצאה אהבה אמיתית בזרועות גבר שאהב ותמך בה.

והיה צדק.

 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.