אורז

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2008-07-19

תמיד שנאתי אורז.
גרגירי, עמילני, זול (אז), וממש ממש לא טעים. למעשה, חסר טעם לחלוטין ולמעשה לא מרגש בשום צורה.
אימי ואחותי קישקשו על “אורז אחד אחד” ויש אנשים שהתלהבו מן המאכל, אבל אני נותרתי באדישותי. הסביבה הבוגרת ראתה בזה דבר בזוי למדי, והרי רק בגיל חמש עברנו מדירה זעירה בטבריה, משפחה של חקלאים לוילה מרווחת. לא חייתי במקום של הכרח, במקום של רעב; יכולתי לפתח ריגשויות שונות למזון.
 
הארוחה הפולנית כוללת: בשר ותוספת. לרוב גם סלט. שינאתי לאורז תמיד הגבילה את התוספת כי אין לשום אישה עובדת סבלנות לבשל שתי תוספות,בעיקר לא כשאחותי ואימי מורות. גיסי אומר “מילארדים של אנשים במזרח לא טועים.” ואני עונה “למילארדים של אנשים במזרח אין ברירה.” בגלל סלידתי מאורז היו שתי ברירות עיקריות: תפוחי אדמה (שליוו ארוחה אפויה) או פסטה (שליוותה ארוחה מטוגנת). אצל אחותי התוספות הורחבו- קוסקוס, בורגול קינואה וגרגרים שחלקם אני מחבב כשיש לי מצברוח מתאים, אבל לרוב אני בעיניין של תפוחי אדמה או פסטה.
עם השנים למדתי אלפרדו, קרנבורה, תפוחי אדמה מוקרמים ועוד, אבל משפחתי יראת הקלוריות ואימי שיכולה לחיות שנים על עוף מכובס פשוט לא מצאה בזה עניין. ואז גיליתי את הסושי.
 
את הסושי הראשון שלי אני זוכר היטב. טונה אדומה. היה לזה ריח וטעם של וורדים. הגוף שלי אמר תודה על האצה והאורז, וזה גרם לי לחשוב שוב על אורז.
את האצות אימצתי מיד. נורי, וואקמה, היאזקי… אפילו כשאירחתי טבעונאים (טבעונים שאוכלים נא) שבוע שעבר, הכנתי סלט וואקמה ומנגו שזכה להצלחה ואפילו נתן השראה “מתכונאית” לסלטים נוספים.
 
אחרי האצות בא האורז. למדתי להכין אורז יפאני. האורז היפאני הוא זן אחר מהאורז עם הגרגרים הארוכים ואפילו זכה לשם הלטיני “O. sativa var. japonica”האורז היפאני הוא קצר ויש לו נטייה לדביקות. הוא הופך למשהו משיי לאחר בישול, ונדבק בגושים. בהצלחה אחרי התיבול המסורתי הייתי מפזר עליו שומשום קלוי, בצל ירוק ושפע סויה, אבל לאחרונה למדתי לאכול אורז יפאני כמו שהוא. מגוון הטעמים והמרקמים שיש במאכל אחד הוא פשוט מדהים.
אימי אומרת בפשטות שלאורז שאני אוכל אין טעם ואין ריח, אבל זה בהחלט עדיף מגרגרים של “אחד אחד” עמילניים שנראים כמו רימות.
 
אומרים שהחיבה שלי למזון מוגזמת, וגם שהחיבה שלי לדברים יפים, ריחות ומצעים מכותנה מלאה (רצוי סאטן ומשי). אני הדוניסט, עורי רך, בשרי מדיף בשמים יקרים, אני רוקח קטורות ואוכל מזון איכותי.
 
הטקס של המכשפה, מכין בתוכו רבדים של משמעויות- סמיוטיות וגם חושיות.
מה הפלא שהטעם שלי התעדן על דאקדנס מתקדם?
 
ארדן.
 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.