הגן, הדוב והסוף הטוב.

פורסם להראשונה בבלוג בתפוז: 2005-03-15

מעין המשך לרשומה של שבוע שעבר יקיריי. למי שלא זוכר ולא טרח לקרוא, היצור… *אהם* האישה הנחמדה של שבוע שעבר דיברה אלי לא יפה ורצתה לכפות עלי לקבל עבודה שאינה ראויה לי רק בגלל שאני צעיר (ויפה, ונחמד וצנוע) בכל אופן, היום יום שני לפני שכף רגלי דרכה בבניין הטלתי שם פצצת טיהור אנרגיה. המקום נוקז משליליות לפני שנכנסתי פנימה. הלכתי ישירות למנהל שלה ובירכתי אותו בבוקר טוב. או אמר שהוא שמע על מה שהיה שבוע שעבר והציע לי כוס קפה ועוגה. סרבתי בעדינות כי סבתי חיכתה לי בחוץ עם האוטו, ויצאתי במצב רוח מרומם.

כמה ערבים לפני כן… הייתי במצב רוח *כזה* סוג של הירהור מחשבה דיכאון. מצב רוח היחיד השלילי שלי חוץ מעצב. כעס הוא לא חלק מהרפרטואר שלי בכלל. בכל אופן בזמן שניסיתי להחליט אם אני עושה מחרוזת סחלבי ירח בגן האסטרלי שלי או לא, (לא הייתי פוגע בסחלב תמים אם לא הייתי במצב רוח רע) ואז באמצע ההירהור שלי חשתי משהו חם פוגע בי, משהו גדול, ונפלתי על האדמה ומחצתי שלושים סחלבי ירח. זה היה דוב. הוא היה חום, הוא היה גדול והוא תקע בפני את אפו הקריר.

“מאיפה אני מכירה דוב, תמהני…”

דוב- שאמניזם- שאמניזם- הרוח הגדולה…. לא, זה דוב אחר *הרבה* יותר מידי ידידותי… יעלי. רוח אינדיאנית של שינוי!! מסתבר בעצם שברגע שפתחתי נתיב אסטרלי עבורה כדי שהיא תוכל לחבק את הכלבה שלה (קורי ז”ל) היקום פתח שער לדוב שלה לבוא לבקר. אז מה הוא בעצם עשה?

1. הפיל אותי פעם אחת.

2. הרס לי חלקת סחלבי ירח.

3. הלך לצוד דגי נוי באגם המלאכותי.

4. הפיל אותי שוב.

5. דישן לי את הגן.

6. ולא אמשיך לספר מה קרה אחרי שהוא מצא את שיחי הפטל…

אבל הוא היה ממש חמוד. אז הוא מוזמן לאכול כמה דגים שהוא רוצה (הגן שלי יוצר אותם מחדש) למרות שסחלבי הירח שלי בלתי ניתנים להחלפה. לא משנה. הוא עם נפש של ילד קטן למרות שזה ילד קטן שיודע לנהום מסיבה שלא ברורה לי. בכל אופן, אני הולך לקורס של קידום (למרות שהייתי על הרגליים מהבוקר.)

שלכם ארדן.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.